עייפות היא אחד הסימפטומים השכיחים ביותר בקרב אנשים עם טרשת נפוצה ולחלקם גם המגביל ביותר. כתוצאה מכך יש לעייפות השפעה על איכות החיים, היכולת לעבוד ולתפקד כרגיל. בין 76%-92% מהאנשים עם טרשת נפוצה מדווחים על עייפות ובין 26%-69% מחשיבים את העייפות כאחד הסימפטומים המגבילים ביותר.

כותבת המאמר סיכמה את הנקודות הבאות, שאליהן יש להתייחס בטיפול בעייפות:

1. יש לטפל בתופעות נוספות, מלבד הטרשת הנפוצה המביאות להחמרה של העייפות, לדוגמא דיכאון.

2. יש להתאים או לשנות תרופות שאחת מתופעות הלוואי שלהן היא עייפות.

3. טיפול בסימפטומים המביאים להפרעות בשינה.

4. טיפול בסימפטומים המביאים לעייפות כמו חולשת שרירים, ספסטיות, אטקסיה (רעד והליכה לא יציבה).

5. יש לספק מידע ועצות כיצד "חוסכים באנרגיה", יש להגיע ליחס נכון ומתאים בין פעילות ומנוחה.

6. שימוש באמצעי עזר כגון הליכון או כסא ממונע.

7. שימוש באסטרטגיות שנועדו לשמור על קור הגוף, מכיוון שהחום (בחלק מן המקרים) מגביר את העייפות.

8. הצטרפות לפעילות אירובית בכדי לשפר את הפעילות הקרדיווסקולארית, חיזוק השרירים והעלאת מצב הרוח.

אסטרטגיות אלו צריכות להיבחן לפני או במקביל למתן טיפול תרופתי לשיפור העייפות בטרשת נפוצה, זאת בכדי להגיע לאפקטיביות המרבית.

מתוך JARNA 2009:12, (2), pp7-11

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.