רבים מאמינים כי שינה לקויה בהיריון היא בלתי נמנעת. נשים רבות מדווחות על קשיי שינה ונדודי שינה (אינסומניה) בהריונות. לפי מטה אנליזה מסין, שפורסמה באוגוסט 2024 בכתב העת Frontiers in Psychiatry, בעוד שבאוכלוסייה הבוגרת מוערך כי 6% עד 10% סובלים מנדודי שינה – תופעה ששכיחותה עולה בעיקר באוכלוסייה המבוגרת, הרי שבמהלך היריון שכיחות התופעה מגיעה לכדי קרוב למחצית (43.9%) מהנשים ההרות – תופעה ששכיחותה נמצאה גבוהה בעיקר במחקרים שנערכו ביבשת האירופית (53.6%). במחקר התגלה עוד כי נדודי שינה תועדו בשכיחות גבוהה במיוחד (56.2%) בקרב נשים הרות עם ריבוי תסמיני דיכאון, לעומת שיעור נמוך יותר (39.8%) בקרב נשים עם מיעוט תסמינים המעידים על דיכאון.

ההערכה כי השינויים ההורמונאליים שמאפיינים היריון, המתבטאים בעלייה בהפרשת ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, הם שגורמים אצל נשים הרות ללילות טרוטי שינה, לצד שינויים פיזיולוגיים בגוף המתבטאים בחוסר נוחות וכאבים בגדילת העובר. העלייה ברמות ההורמונים גבוהה במיוחד בשליש האחרון של ההיריון, לצד לחץ של העובר על איברי הגוף הפנימיים – שני מצבים התורמים להיקף גבוה של נדודי שינה. מצבים נוספים מחמירים נדודי שינה בהיריון, לרבות בחילות והקאות שאופייניות בשעות הבוקר, בטן הריונית שמקשה על תנוחת שינה נעימה, צורך דחוף במתן שתן – בין השאר על רקע לחץ של העובר על שלפוחית השתן, התכווצויות ברגליים, כאבי גב, דופק לב מואץ, צרבת וקוצר נשימה. גם עלייה בהורמון הלחץ קורטיזול שמקורה במתח הנפשי שמלווה להיריון עשויה לגרום לנדודי שינה.

עתה מצאו חוקרים מקנדה כי כדאי שלא לזלזל בנדודי שינה בהריון ולטפל בהם: נמצא כי נשים שעברו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לנדודי שינה בהריון הגיבו לא רק בשיפור דפוסי השינה בהיריון, אלא גם בירידה בתופעת הדיכאון לאחר לידה.

התנהגויות ודפוסי שינה

בעבודה שבוצעה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה של בריטיש קולומביה (UBC) השתתפו 62 נשים הרות. כולן עברו הערכה כללית כדי לקבוע האם הן סובלות מנדודי שינה ותסמיני דיכאון. הנשים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצה אחת שכללה 31 נשים הופנתה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי למשך חמישה שבועות כדי להתמודד עם נדודי שינה, וקבוצה נוספת שכללה 31 נשים שימשה כקבוצת ביקורת.

קבוצת המחקר קיבלה למעשה טיפול נפשי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית באורך של שעה, אחת לשבוע. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא טיפול המזהה מחשבות, התנהגויות ודפוסי שינה התורמים לנדודי השינה. במהלך הטיפול, המטופל מעצב מחדש את התפיסות השגויות שלו בנוגע לשינה, ומקבל כלים ליצירת הרגלי שינה חדשים ובריאים יותר.

בסיכום ממצאי המחקר, כ-13% מהנשים חוו תסמיני דיכאון לאחר הלידה. עיבוד הממצאים העלה כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי במהלך ההיריון הפחית באופן משמעותי את תסמיני הדיכאון אותם חוו הנשים לאחר הלידה.

המחקר נתמך בן השאר על ידי המכונים הקנדיים לחקר הרפואה (CIHR), וממצאיו מדווחים בגיליון אוקטובר 2024 של כתב העת Journal of Affective Disorders.

תסמונת קדם וסתית וסטרס בגיל ההתבגרות

"ההתערבות המוקדמת חיונית לבריאותם הנפשית של התינוקות וההורים", ציינה ד"ר אליזבת קיז (Keys) שהייתה שותפה למחקר בהודעה לעיתונות שהופצה עם פרסום הממצאים. "המחקר שלנו בוחן כיצד טיפול בנדודי שינה עשוי להביא לתוצאות טובות ולשיפור בריאות הנפש של משפחות רבות, ולעזור להורים ולילדיהם לשגשג". החוקרים ציינו כי הם מקווים שניתן יהיה להנגיש את הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי לנשים הרות באוכלוסיות שונות ברחבי העולם, וכך לשפר את מצבן ולמנוע את התסמינים המכבידים של דיכאון אחרי לידה.

ממצאי המחקר מעלים למודעות את תופעת הדיכאון לאחר לידה שהיקפיה משמעותיים, לפי מחקרים בין 0.5% ל-60% באוכלוסיות שונות. בדומה לנדודי שינה, לאחרונה פורסמו מספר מחקרים שזיהו גורמי סיכון נוספים להתפתחות דיכאון לאחר לידה. במארס (2024) דווחו חוקרים מאירופה על עלייה בסיכון לתופעה אצל נשים שמתמודדות עם תסמונת קדם וסתית. באפריל (2024) דווחו חוקרים אמריקאים כי חשיפה מוגברת ללחצים בגיל ההתבגרות, שמלווה בהפרשה מוגברת של הורמון הלחץ קורטיזול – מעלה את הסיכון להתפתחות דיכאון לאחר הלידה. במארס (2024) דיווחו גם חוקרים מפולין בכתב העת Scientific Reports כי נשים שזכו בתמיכה חברתית רבה יותר בהריון היו בסיכון נמוך יותר לדיכאון לאחר לידה. בקבוצת סיכון לדיכאון לאחר לידה נכללות גם נשים שחוו בעברן חרדה או טראומה.

Journal of Affective Disorders, doi: 10.1016/j.jad.2024.07.117