רבים מהסובלים עם מחלות לב כרוניות – ובהם אנשים עם מחלת לב כלילית על רקע טרשת עורקים, המאובחנים עם הפרעות בקצב הלב ואנשים עם אי ספיקת לב – מתמודדים במקביל גם עם מצב נפשי מאתגר.

לפי מטה אנליזה, שפורסמה במארס 2023 בכתב העת Journal of Affective Disorders, מעל למחצית מחולי הלב (57.7%) מתמודדים עם מתח נפשי מוגבר, קרוב לשליש מתמודדים עם דיכאון (31.3%) וכן עם חרדות (32.9%).

האבחון במחלת לב כרונית כרוך כשלעצמו בהתמודדות שמלווה לרוב במצוקה נפשית קשה, ולעתים הייתה זו המצוקה הנפשית שמשמשת טריגר לחשיפה לגורמי סיכון לתחלואה לבבית. כך או כך, מתברר כי להיבטים הנפשיים עמם מתמודדים חולי לב כרוניים יש השפעה משמעותית על מהלך המחלה הלבבית.

חוקרים אמריקאים מדווחים עתה כי מצאו שכשהמצב הנפשי המורכב של חולי לב מטופל מקצועית – זה מלווה בשיפור באיכות חייהם, הפחתה בסיכוי לביקורים בחדרי מיון ואשפוזים וכן ירידה בסיכון לתמותה.

השילוב המוצלח: תרופות ופסיכותרפיה

המחקר מתבסס על מדגם של 1,563 חולי לב תושבי מדינת אוהיו בארה"ב בגיל 50.1 בממוצע שאובחנו עם מחלת לב כלילית או אי ספיקת לב ובמקביל עם מצוקה נפשית. הבעיות הנפשיות אצל הנבדקים היו מגוונות, כאשר 92.2% אובחנו עם חרדות ו-55.5% עם דיכאון, 53.4% עם הפרעת התמכרות כלשהי. כמו כן, מעל למחצית מהנבדקים אובחנו גם עם מחלת ריאה (57.6%) ומעל לשליש עם סוכרת (37.6%).

החוקרים מהאוניברסיטה של מדינת אוהיו בחנו מספר סוגי טיפולים שהותאמו לחולים, בהם טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון, טיפול פסיכותרפי ושילוב של השניים.

נמצא כי במעקב של עד ארבע שנים, מטופלים שקיבלו תמיכה נפשית בשני סוגי הטיפולים – תרופות ופסיכותרפיה – היו בסיכון נמוך ב-75% לאשפוזים חוזרים, בסיכון נמוך ב-74% לביקורים בחדרי מיון. בסיכון נמוך ב-66% לתמותה מכל סיבה ובסיכון נמוך ב-68% לתמותה ממחלות לב.

מטופלים שקיבלו פסיכותרפיה בלבד וללא טיפול תרופתי במצוקה הנפשית נמצאו אף הם בסיכון נמוך ב-49% לאשפוזים חוזרים, סיכון נמוך ב-53% לביקורים בחדרי מיון, וכן בסיכון נמוך ב-48% לתמותה מכל סיבה וב-58% לתמותה ממחלות לב.

מטופלים שקיבלו רק תרופות נוגדות דיכאון ללא פסיכותרפיה היו אף הם בסיכון נמוך ב-58% לאשפוזים חוזרים, בסיכון נמוך ב-49% לביקורים בחדרי מיון, וכן בסיכון נמוך ב-30% לתמותה מכל סיבה, אך ללא ירידה מובהקת בסיכון לתמותה ממחלות לב במסגרת תקופת המעקב.

המחקר מומן בין השאר על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) ומערך הלב של אוניברסיטת אוהיו, וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2024 של כתב העת Journal of the American Heart Association של איגוד הלב האמריקאי (AHA).

קשר דו כיווני

מחבר המחקר הראשי, פרופ' פיליפ בינקלי (Binkley) מהמחלקה לרפואה פנימית באוניברסיטת אוהיו בארה"ב, צוטט בהודעה לתקשורת עם פרסום הממצאים כי "עבור חולים שאושפזו בגלל מחלת לב כלילית או אי ספיקת לב והיו להם אבחנות של חרדה או דיכאון – מצאנו שטיפול בפסיכותרפיה, טיפול תרופתי או שילוב של השניים היה קשור לירידה של עד 75% באשפוזים או ביקורים בחדר מיון".

ההשפעות של מתח נפשי מוגבר על חולי לב עשויות להיות משמעותיות, בין השאר בחשיפת יתר לגורמי סיכון למחלות לב, למשל עישון סיגריות ושתיה מופרזת של אלכוהול – מה שמעלה את הסיכוי להידרדרות במצב הלבבי, אשפוזים חוזרים בבתי חולים ועלייה בסיכון לתמותה.

ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות נוספות מהשנים האחרונות שמזהות תועלת משמעותית במניעת אשפוזים חוזרים אצל חולי לב שמטופלים על רקע מצב נפשי סבוך. כך, למשל, חוקרים מאוניברסיטת דיוק דיווחו בפברואר 2011 בכתב העת American Journal of Cardiology כי בקרב מאובחנים עם אי ספיקת לב שמתמודדים במקביל עם דיכאון, טיפול תרופתי לדיכאון מסייע גם לשפר את מדדי פעילות הלב.

מחקרים חדשים מאירים על הקשר הסבוך שבין הלב לנפש – קשר דו כיווני, אשר במסגרתו הן תחלואה לבבית מעלה את הסיכון לשקוע במצוקה נפשית, והן מצב נפשי רעוע כמו דיכאון מעלה מצדו את הסיכון למחלות לב. מחקרים מצביעים על קשר בין שורה ארוכה של הפרעות נפשיות לעלייה בסיכון למחלות לב, ובין השאר גם סכיזופרניה והפרעה ביפולארית.

במחקר בינלאומי ב-17 מדינות ובכללן ישראל, שפורסם בשנת 2007 בכתב העת General Hospital Psychiatry, נמצא כי בארץ, מתוך מדגם של 4,859 איש ובהם 511 חולי לב (9.4%), מחלה לבבית העלתה ב-60% את הסיכון לפתח דיכאון מז'ורי וב-70% לדיכאון קל (דיסתימיה), וכן היא הייתה מלווה בעלייה של 10% בסיכון להפרעת חרדה כללית (GAD) ובסיכון גבוה ב-50% להפרעת פאניקה או אגורפוביה. בישראל לא תועד במסגרת המחקר קשר בין מחלת לב לעלייה סיכון להפרעת שימוש באלכוהול, אך קשר שכזה תועד במדינות אחרות.

Journal of the American Heart Association, doi; 10.1161/JAHA.123.031117