מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותטיפול באי ספיקת לב באמצעות קוצב דו חדרי יעיל יותר בנשים

טיפול באי ספיקת לב באמצעות קוצב דו חדרי יעיל יותר בנשים

השתלת קוצב דו חדרי לטיפול באי ספיקת לב אפקטיבי יותר בנשים מאשר בגברים.


קוצב דו חדרי עם דפיברילטור לטיפול בחולי אי ספיקת לב, כולל מכשיר בעל שתי פעולות: 

הראשונה, מאפשרת סינכרוניזציה של הלב ע"י העברת אימפולסים חשמליים קטנים שמתאמים את פעולת חדר ימין של הלב, לחדר שמאל, על מנת שיעבדו באופן יעיל יותר.

השניה, דפיברילטור שחש בהפרעות קצב מסוכנות ומספק שוק חשמלי במידת הצורך, כדי להחזיר את הלב לקצב נורמלי.

 

אצל נשים במחקר שקיבלו טיפול באמצעות קוצב דו חדרי, הייתה ירידה של 70% באירועי החמרת אי ספיקת לב וכן ירידה של 72% במקרי התמותה מכלל הסיבות. בניגוד לכך נצפה, כי בגברים אירועי החמרת אי ספיקת לב פחתו בעקבות הטיפול ב35%.

 

אי ספיקת לב קורית, כאשר הלב אינו שואב דם באופן יעיל מספיק על מנת להענות לצרכי הגוף. במחקר הזה יותר נשים עם אי ספיקת לב סבלו מחוסר סינכורניזציה. במצב זה, שני חדרי הלב אינם מתכווצים באופן סימולטני (כפי שאמורים), כתוצאה מכך מתפתח קצב לב אבנורמלי מה שיכול לפגוע עוד יותר בשאיבת הדם. קוצב דו חדרי מטפל בבעיה של חוסר סינכרוניזציה ומתאם בין התכווצות חדר ימין ושמאל. 

 

ממצאי מחקר זה יכולים להיות מוסברים ע"י העובדה שישנם יותר מקרים של חוסר סינכרוניזציה בנשים ביחס לגברים, וכן לנשים לב קטן יותר בהשוואה לגברים, הטיפול ברה סינכרוניזציה ע"י קוצב דו חדרי מתאים למטופלים עם לב קטן.

 

קוצב דו חדרי היא דרך לשפר את אופן התכווצות שריר הלב. רה סינכרוניזציה של הלב משפרת את השרידה ומורידה את התמותה.

 

לרוב מאחר והשתלת קוצב דו חדרי היא שיטת טיפול פולשנית, היא נעשית בשלבים המאוחרים של המחלה, כאשר המטופלים כבר עם אי ספיקת לב מתקדמת ואצל החולים הקשים יותר.

 

לא ממש ברור מתי לבצע התערבות מסוג זה, בחולים עם אי ספיקת לב קלה או מוקדמת, אם כי לדעת החוקרים זה יכול להיות יעיל וחסכוני למערכת מאחר וזה יכול למנוע אשפוזים יקרים וכן להציל חיים.

 

ידוע כי מטופלים עם אי ספיקת לב מתקדמת מרוויחים מקיצוב דו חדרי, אך מה שלא היה ידוע עד כה הוא שגם מטופלים עם הדרדרות מוקדמת של המחלה ירוויחו מהטיפול הזה וכן שהרווח אצל נשים גדול יותר מהרווח אצל גברים.

 

עריכה ותרגום: מיכל אברג'ל

 

J Am Coll Cardiol, 2011; 57:813-820