כליות ודיאליזה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
טיפול ב-Paricalcitol (נגזרת של ויטמין D) קשור עם הפחתת פרוטאינוריה
טיפול ב-Paricalcitol, נגזרת של ויטמין D (קרוי גם זמפלר) קשור עם ירידה משמעותית בהפרשת החלבון בשתן בחולים עם מחלות כליה עם פרוטאינוריה
במחקר שפורסם החודש נכללו 61 חולים עם מחלת כליות כרונית, עם GFR של 15-90 מ"ל לדקה, שהפרישו מעל 400 מ"ג חלבון ליממה בשתן.
החולים חולקו ל-2 קבוצות טיפול:
1. טיפול ב-Paricalcitol דרך הפה במינון של 1 מיקרוגרם ליום למשך 6 חודשים
2. טיפול בפלצבו (תכשיר שנראה כתרופה, אולם אינו מכיל אף תרופה) למשך 6 חודשים
בראשית המחקר היחס בין הפרשת החלבון לקריאטינין בשתן היה 2.8 בקבוצת החולים שטופלו ב-Paricalcitol, והיה 2.6 בקבוצת החולים שקיבלו פלצבו.
כעבור 6 חודשי טיפול יחס הפרשת החלבון לקריאטינין בשתן בקבוצה שטופלה ב-Paricalcitol ירד משמעותית ל-2.3 - ירידה של 17.6%, וזאת לעומת עליה של הפרשת החלבון ל-2.7 - עליה של 2.9%, בקבוצה שקיבלה פלצבו.
החוקרים מסכמים ואומרים כי לטיפול בנגזרת של ויטמין D השפעה מיטיבה על הפרשת החלבון בשתן בחולים עם מחלות כליות כרוניות עם פרוטאינוריה.
www.renalandurologynews.com/Paricalcitol-Cuts-Protein-Excretion/article/155988/
תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה
ד"ר נעמי לוין יינה
אין ספק כי העבודה אינה גדולה דיה בכדי לשנות/לאמץ טיפולים תרופתיים שאינם באינדיקציה ובודאי שלא אתחיל לרשום "זמפלר" לטיפול בפרוטאינוריה (לצערי גם זה לא זמין לטיפול באינדיקציה הרשומה של היפר-PTH). בהחלט קיים הצורך במחקרים גדולים יותר, אבל זהו מחקר ראשון שהראה זאת, ואם משהו יתרשם ויחשוב שכדאי להשקיע (וזה לא בטוח), אז בודאי שיערכו מחקרים גדולים יותר. מחקרים מסוג זה מעלים בדר"כ יותר שאלות מאשר תשובות, אולם כך זה במדע...
אברהם פ.
האם 61 חולים שרק מחציתם טופלו בתרופה, משמשים בסיס למחקר ? או בסיס לרשום תרופה לחולה (שאינו סופני)? לעניות דעתי, "יש צורך במחקרים נוספים" ומקיפים יותר. ד"ר נעמי היקרה, האם לאור תוצאות המחקר, תרשמי "זמפלר" לטיפול בפרוטאינוריה אצל חולים עם הפרשת 400 מ"ג חלבון ליממה ?
ד"ר נעמי לוין יינה
אתה בהחלט צודק שהתרופה זמפלאר הינה במקור נגזרת ויטמין D שנועדה לטיפול בהיפר-PTH בחולי CKD. אולם, לא מעט פעמים קורה כי תוך כדי טיפול בתרופה מסויימת לאינדיקציה נתונה, מתעורר הרושם כי החולים המטופלים נהנים מהשפעה נוספת "בלתי צפויה" של התרופה, מה שמוביל לביצוע של מחקר קליני. כנראה שכך גם קרה עם תרופה זו. פעמים רבות חקר המנגנון המוביל לכך נעשה רק בשלב מאוחר יותר, לאחר אישוש של הממצאים הקליניים. לכן, אין לי הסבר מה הקשר ומהו המנגנון התורם להפחתת הפרוטאינוריה. יתכן כי מדובר בתהליכים הקשורים לפקטורים המשפיעים על ההמודינמיקה התוך כלייתית באיזשהו אופן, וע"י כך מורידים את הלחץ התוך גלומרולרי ומשנית לכך את הפרוטאינוריה. בהחלט ידוע כי איזון היפר-PTH ב-CKD קשור עם האטת התקדמות המחלה. האם זה ישירות ? אולי זה דרך הפחתת הפרוטאינוריה? למענה של שאלות אלו, יש צורך במחקרים נוספים.
אברהם פ.
לד"ר נעמי, התרופות 1. זמפלר - Zemplar, 2. סנסיפר - (Cincalcet) הנקראת בארה"ב Sensipar (ובאירופה Mimpara). מיועדות לטיפול ביתר פעילות יותרת בלוטת התריס המשנית. התרופות האלה שכוללות תחליפי ויטמין D, מיועדות להשיג את המטרה שהיא, דיכוי יתר PTH ופיקוח על הסידן (calcium) והזרחן (phosphorus) בדם. שימוש בתרופות הנ"ל, בטיפול ב SHPT בחולי כליה כרוניים (CKD) בדרגות 3 ו-4, יביא לתוצאה של פיקוח יעיל יותר על PTH, למניעת מחלות עצם כמו גם, לפחות הגדלה (שפירה) של בלוטת יותרת התריס במטופלי דיאליזה. בבי"ח הדסה עין כרם, נערכו ניסויים בשימוש בתרופות הנ"ל, שגם נכנסו לסל התרופות. SHPT = היפר-פאראתירואידיזם מישני (Secondary Hyperparathyroidism). מה הקשר להפחתת חלבון בשתן, למי שאין לו בעיית PTH ?