שינויי לחץ שמתרחשים במטוס במהלך טיסה עלולים לגרום למשאבות אינסולין לספק יותר מידי או פחות מידי אינסולין, מה שעלול לסכן סוכרתיים רגישים. כך דווח בכתב העת Diabetes Care. החוקרים ממליצים לנתק את המשאבות לפני ההמראה ושוב לפני הנחיתה ולוודא שאין בועות אוויר באינסולין לפני שמחברים את המשאבות בחזרה.

החוקרים מבית החולים לילדים John Hunter באוסטרליה החליטו לערוך את המחקר לאחר שנודע להם על ילדה בת 10 עם סוכרת סוג 1 שרמות הסוכר בדמה היו נמוכות מידי (היפוגליקמיה) שעה לאחר ההמראה. בהמשך הם איתרו דיווחים נוספים של חולי סוכרת עם משאבות אינסולין, שסבלו מבעיות דומות במהלך טיסה.

כדי לבחון מה בדיוק מתרחש, החוקרים שמו 10 משאבות אינסולין על טיסה מסחרית. הם מצאו כי במהלך ההמראה - בה לחץ האוויר יורד - המשאבות סיפקו כ – 1 עד 1.4 יחידות עודפות של אינסולין בממוצע. שינויי הלחץ גם גרמו להיווצרות בועות באינסולין. במהלך הנחיתה - בה לחץ האוויר עולה – חלק מהאינסולין נשאב בחזרה למשאבות – מה שגרם לכך שהן סיפקו פחות מידי אינסולין (כיחידה אחת).

החוקרים ריכזו מספר המלצות כדי למנוע נזק לסוכרתיים עם משאבות אינסולין בעת טיסות. הם ממליצים כי מיכלית האינסולין לא תכיל יותר מ- 1.5 מ"ל של אינסולין. המלצה נוספת היא שהסוכרתיים ינתקו את המשאבות לפני ההמראה, יסירו בועות אוויר אם ייווצרו כאלו, ויחברו מחדש את המבחנות לאחר שהמטוס הגיע לגובה הטיסה הקבוע. הם ממליצים לנתק את המשאבה שוב לפני הנחיתה, ולקראת חיבורה מחדש להכין שתי יחידות אינסולין. עוד הם ממליצים לנתק את המשאבה במידה ויש מקרי חירום במהלך הטיסה הכרוכים בירידה גדולה בלחץ האוויר במטוס.

ד"ר רוברט כהן, אנדוקרינולוג מאוניברסיטת סינסינטי שלא השתתף במחקר, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי לא מדובר בבעיה נפוצה שמשפיעה על כל הסוכרתיים. לדבריו, השינויים בלחץ האוויר עלולים להשפיע רק על חלק מהסוכרתיים – אלו הרגישים מאוד לשינויים קטנים במינון, ילדים ואנשים שמשתמשים במינונים נמוכים של אינסולין מלכתחילה.

Diabetes Care doi: 10.2337/dc11-0139

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה