'טופס 17' הוא הכינוי לטופס ההתחייבות מצד קופת החולים לתשלום עבור טיפול או שירות רפואי הכלול בסל הבריאות הממלכתי שהמבוטח עובר בגופים חיצוניים לקופה: בתי חולים (לרבות פנייה לחדר מיון ואשפוז), טיפול במרפאות חוץ או במכונים חיצוניים לקופה בתחומים רפואיים שונים (כגון מכוני לב ומכוני הפריה) ומכונים פרא-רפואיים (כגון טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק), הסעה באמבולנס ומאז הרפורמה בבריאות הנפש גם במרפאות לטיפול נפשי חיצוניות לקופה. 

השם 'טופס 17' לקוח ממספרו של טופס היסטורי ששימש למתן התחייבויות בקופת חולים כללית, ואילו כיום הפך לביטוי שגור בישראל, אם כי בקופות החולים האחרות - מכבי, מאוחדת ולאומית - נהוג לעתים להשתמש במינוח 'טופס התחייבות'.

הליכי הוצאת טופס 17 נחשבים סמן מובהק לסרבול ובירוקרטיה, והתנגדות מצד קופת החולים למתן התחייבות לתשלום עבור בדיקות וטיפולים או להפניית מבוטחים למוסדות מסוימים בהתאם לשיקולים כלכליים של הקופה – הפכו לתלונות שכיחות על מערכת הבריאות הציבורית בישראל.

לפי תוצאות עדכניות של הסקר התקופתי לשביעות הרצון מקופות החולים לשנים 2022-2021 של מכון ברוקדייל, על קושי בקבלת התחייבויות באמצעות טופסי 17 דיווחו 13% מהנבדקים בסקר, בהם 20% ממבוטחי קופת חולים מכבי, 14% ממבוטחי מאוחדת, 11% ממבוטחי כללית ו-8% ממבוטחי לאומית. שיעור המדווחים על קושי בקבלת התחייבות היה גבוה במיוחד בקרב חולים כרוניים (15% לעומת 11% בקרב לא כרוניים) ואנשים בעלי קשיי שפה (27% לעומת 12% במקרים שאין קושי בשפה), והיה נמוך יותר בקרב יהודים חרדים וערבים (9% לעומת 15% בקרב יהודים שאינם חרדים). לא נמצאו הבדלים בקושי בהשגת טופסי 17 לפי מין, מחוז מגורים וגובה הכנסה חודשית. ולמרות הקשיים, מהסקר עולה כי 95% מאלו שביקשו לקבל התחייבות מקופת חולים לשירות מסוים – קיבלו התחייבות זו בסופו של דבר. רוב אלו שלא אושרה להם בקשה להתחייבות (70%) פנו באופן פרטי לקבלת השירות.

במהלך שנת 2023 יצאה לדרך רפורמה בהסדרי הבחירה של קופות החולים שבבסיסה הרחבה ביכולת הבחירה של מטופלים במוסד שבו יקבלו שירות רפואי מבוקש – ובכלל זה ניתוח או טיפול מסוג אחר, בדיקת הדמיה או ביקור במרפאת חוץ. במסגרת הרפורמה מתוכנן שינוי ומעבר ל'טופס 17 שקוף', שיאפשר לכל מטופל בחירה לקבלת שירות מתוך מספר אפשרויות של בתי חולים שמצויים בהסכמים עם קופת החולים, בהתאם למחוז המגורים של כל מטופל.

מתי יש להוציא טופס 17?

טופס 17 נדרש לפני ביצוע הבדיקה או הטיפול הרפואי, ומהווה למעשה תנאי מקדים למימון השירות על ידי קופת החולים, זאת מאחר ובמצבים מסוימים מסרבת הקופה לאשרו, ואז ביצוע הבדיקה או הטיפול יהיו כרוכים בתשלום מלא.

במצבים מסוימים, כשמדובר בטיפול דחוף, למשל בפנייה לחדר מיון, ניתן להוציא טופס 17 כהתחייבות רטרואקטיבית, אולם הוצאת טופס 17 לאחר שהטיפול כבר ניתן, כרוכה בסיכון שקופת החולים תסרב למימון הטיפול, ואז עלול המבוטח לצבור חוב לתשלום מלא של הטיפול במוסד הרפואי בו הטיפול ניתן.

טופס 17 עבור ביקור במיון

ככלל, פנייה לחדרי המיון בישראל כרוכה בתשלום השתתפות עצמית העומדת לפי מחירון משרד הבריאות הנכון לספטמבר 2023 על 1,150 ש"ח לפנייה בשעות היום, בין 6:00 בבוקר ל-23:00 בלילה ו-265 ש"ח בין 23:00 בלילה ועד 6:00 בבוקר.

הפניה למיון מצד רופא של או מוקד חירום של קופת החולים מהווה אסמכתא שמאפשרת בהמשך הוצאת טופס 17 רטרואקטיבי לטיפול שניתן במיון דרך משרדי הקופה, וזאת כדי שהמטופל לא יידרש לתשלום עבור הביקור.

לפי נהלי משרד הבריאות, אם המטופל קיבל הפניה למיון מרופא או מוקד חירום של הקופה, זו נשלחת אוטומטית לבית החולים, וניתנת התחייבות אוטומטית לתשלום עבור הביקור במיון, גם אם המטופל לא אושפז בהמשך. עם זאת, מומלץ לשמור את ההפניה למקרה שזו לא הגיעה לבית החולים – כדי להציגה ולחסוך בתשלום מיותר במקרה של תקלה במעבר המידע בין הקופה לבית החולים.

ביקורים במיון ברובם המכריע דחופים, ואינם מאפשרים המתנה להליך הבירוקרטי שכרוך בהוצאת טופס 17 מקדים. לכן נקבעו שורת מצבים המזכים הנחה או פטור מתשלום עבור ביקור במיון, ובמצבים אלה בית החולים אינו דורש מהמבוטח התחייבות לתשלום מקופת החולים.

מצבים אלה כוללים אשפוז לאחר ביקור במיון: במצב שבו המטופל במיון הופנה בהמשך לטיפול בבית החולים הכרוך באשפוז – אין צורך בהוצאת טופס 17, וההתחייבות לתשלום תועבר ישירות מקופת החולים לבית החולים.

מצבים נוספים המזכים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי פטור מתשלום ללא צורך בהוצאת טופס 17 כוללים: נפגעי עבודה המצוידים בטופס 250 על פגיעה בעבודה; נפגעי תאונת דרכים שהמציאו אישור מהמשטרה על התאונה; תלמידים שנפגעו במסגרת בית הספר עם אישור מבית הספר; מבוטחים שהופנו למיון בהוראת בית משפט או פסיכיאטר מחוזי; נפגעי איבה שהגיעו למיון ביום הפגיעה או בסמוך לאירוע; וכן במצבים רפואיים ספציפיים: שבר חדש; פריקה חריפה של הכתף או המרפק; פציעה שדורשת איחוי בתפירה או אמצעי חלופי; שאיפת גוף זר לדרכי הנשימה; חדירת גוף זר לעין; הכשת נחש או עקיצת עקרב; תגובה אלרגית מסכנת חיים; חבלת ראש עד גיל שנתיים ומעל גיל 70; התקף אפילפטי בחולה אפילפסיה ידוע; פריקת לסת; כוויה חמורה בדרגה 3 ומעלה; טיפול בסרטן, המופיליה וסיסטיק פיברוזיס; נשים עם צירי לידה; וכן המפונים על ידי אמבולנס מהרחוב או ממקום ציבורי עקב אירוע פתאומי; תינוקות עד גיל חודשיים עם חום גבוה מעל 38.5 מעלות, מטופלי דיאליזה; ונפגעות ונפגעי אלימות במשפחה או תקיפה מינית, כשהתברר בהמשך כי הפניה מוצדקת מבחינה רפואית.

חלק מקופות החולים מוסיפות עבור מבוטחיהן שורת מצבים נוספים שמזכים בפטור מאגרת מיון ומהצורך בהוצאת טופס 17 לצורך קבלת התחייבות.

אחד התנאים המאפשרים להימנע מתשלום מלא עבור פנייה למיון, במקרה שהמבוטח לא אושפז – הוא מקרה בו ישנה 'הצדקה רפואית' שמאפשר תשלום אגרה בלבד, העומדת נכון ליולי 2016 על 265 ש"ח (בדומה לתעריף הנהוג בפנייה למיון בשעות הלילה). לדברי שמוליק בין יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, "אין הגדרה מפורשת ל'הצדקה רפואית', וזוהי סוגיה מורכבת, אך בפועל, אם המטופל מרגיש שהייתה הצדקה רפואית לפנייתו, למשל אם במצב תיאורטי רופא שהיה פוגש בו היה מפנה אותו למיון – כמו בחשד להתקף לב עם סימנים מזהים, שלא יוותר על הזכות להיכלל במסגרת של 'הצדקה רפואית'. קופות החולים טוענות במקרים רבים כי אין 'הצדקה רפואית' לפנייה, כשבפועל ההצדקה קיימת, ובמידה ומתעקשים – ניתן לשלם אגרה בלבד". במצבים גבוליים הדורשים הדיינות עם הקופה, מומלץ להסתייע בארגוני חולים, לרבות האגודה לזכויות החולה.

נציבות תלונות ציבור במשרד הבריאות מטפלים בפניות של מבוטחים בטענה לדרישת תשלום עבור ביקור בחדר מיון שאינו מוצדק. לפי דו"ח הנציבות לשנת 2020, באותה שנה נידונו 448 קבילות כנגד קופות החולים על דרישות לתשלום אגרת פנייה למיון ועל השירות הניתן במוקדי השירות הטלפוני של קופות החולים טרם פניית המבוטח למיון.

עוד המלצות למטופלים בביקור בחדר מיון

טופס 17 עבור טיפול אמבולטורי (לא דחוף) בבית חולים

הפניה לטיפול אמבולטורי בבית חולים, שניתנת על ידי רופא קופת החולים (לרוב רופא מומחה), דורשת הוצאת טופס 17 בטרם הטיפול, כדי להימנע מתשלום, וזוהי המטרה המרכזית שעשויה להפוך מוקד למאבק בין מבוטח שמבקש לעבור טיפול בבית חולים מסוים לבין קופה שמסרבת לאפשר לו טיפול במסגרת הסל במוסד אותו רצה.

חשוב לדעת כי לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, במסגרת ההליך להוצאת טופס 17 רשאית קופת החולים להפנות את המבוטח לקבלת הטיפול במוסד רפואי מסוים בהתאם להסדרי הבחירה של הקופה שתלויים באזור המגורים, ואינה מחויבת לתת הפניה לכל מוסד רפואי שבו חשק המטופל. החוק אמנם קובע כי קופות החולים נדרשות לספק שירותי בריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות "לפי שיקול דעת רפואי באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח", אולם בדו"ח מבקר המדינה שבחן את הנושא ממאי 2010 נקבע כי "אלה הן הגדרות כלליות, ובגינן יש תלונות רבות של מבוטחים נגד הקופות". 

במהלך 2023 הונהגה במשרד הבריאות רפורמה בהסדרי הבחירה של קופות החולים, ובמסגרתה הוחלט על שינוי ומעבר ל'טופס 17 שקוף' שיאפשר החל מסוף 2023 לכל מבוטח בחירה מתוך מספר אפשרויות בבית החולים בו יבקש לקבל את השירות הרפואי המבוקש. במסגרת הרפורמה הוחלט על הצגת מינימום של בחירה מתוך לפחות ארבעה בתי החולים בניתוחים בינוניים וגדולים, וכן הוחלט כי הסדרי הבחירה של קופת החולים במחוז לו משתייך המבוטח (לפי כתובת המרפאה אליה הוא משויך בקופה) ישוקפו גם בהפניות לשירותים נוספים – כגון הפניה לבדיקות הדמיה, מרפאת חוץ וטיפולים נוספים.

הסדרי בחירה בין קופות החולים לבתי החולים במדינה הפכו עם השנים לכלי במאבקי תשלומים בין גופים אלה. בבתי החולים טוענים כי קופות החולים מורידות את מחירי השירותים עקב כוחן בחתימה על הסכמים רב שנתיים, ואילו בקופות החולים טוענים כי הסדרי הבחירה מהווים כלי שמאפשר בקרה על בתי החולים ומניעת בזבוז משאבים ומתן טיפולים מיותרים.

באופן מצער, ההסכמים הכספיים בין קופות החולים לבתי החולים במקרים רבים מווסתים את ההפניות של מבוטחים למוסדות רפואיים מסוימים באמצעות טפסי 17, בהתאם למניעים כלכליים, ולא אחת נחשפים למקרים בהם מבוטחי קופת חולים מסוימת מנועים מהגעה לבית חולים מסוים עקב צמצום או ביטול של הסדרי הבחירה.

נכון לשנת 2023, קופות החולים מכבי, מאוחדת ולאומית חתומים בעיקר על הסדרי בחירה עם בתי חולים ממשלתיים, ואילו קופת חולים כללית חתומה בעיקר על הסדרי בחירה עם בתי חולים בבעלותה.

לפי ההסכמים הנהוגים בין קופות החולים לבתי החולים – בתחילתה של שנה לועזית, כשהמכסות ריקות, יהיה קל יותר להשיג טופס 17 לטיפול בבית חולים לבחירת המטופל, במסגרת הסדרי הבחירה (הסבר בהמשך). לקראת הרבעון האחרון, החל מספטמבר-אוקטובר בכל שנה, כשהמכסות מתמלאות, קופת חולים זוכה לרוב על פי ההסכמים בהנחות מפליגות מבית החולים עבור מבוטחיה שהופנו מעבר למכסה, ואז היא תלחץ להפנות מבוטחים לבתי חולים שבהם המכסה כבר הושלמה. לעומת זאת, בתי החולים הללו יעדיפו לתת תורים לטיפולים לתחילת השנה הקלנדרית הבאה, לעתים תוך המתנה ממושכת של מספר חודשים לטיפול, רק כדי להימנע ממתן ההנחות לקופה וממכירת שירותים במחירים נמוכים.

מחלוקת כספית בין קופת חולים לנותן שירותים עלולה לגרום לעתים לצמצום היצע נותני השירות למבוטחים ולפגיעה בהם. בתקופות שבהן מתקיימים משאים ומתנים בין קופות החולים לבתי החולים לקראת הסכמים רב שנתיים שנחתמים מדי שלוש שנים, מבוטחים עלולים להפוך לעתים לבני ערובה, ולהיות מופנים על ידי הקופה לטיפול רק במוסד רפואי מסוים עקב רצונה של הקופה להוכיח לבית החולים כי היא אינה זקוקה לו ולהביא להורדת מחירים.

להלן קישורים המאפשרים לברר את הסדרי הבחירה הנהוגים בארבע קופות החולים:

להסדרי בחירה בקופת חולים כללית לחצו כאן

להסדרי בחירה בקופת חולים מכבי לחצו כאן

להסדרי בחירה בקופת חולים מאוחדת לחצו כאן

להסדרי בחירה בקופת חולים לאומית לחצו כאן 

בחירת שירותים בבתי חולים

במסגרת רפורמת הסדרי הבחירה – יינתן למטופלים טופס 17 שקוף לקבלת שירותים בבתי חולים שיוצגו בו החלופות האפשרויות לקבלת הטיפול בהתאם להסדר הבחירה, באופן שיאפשר לו לברר באופן עצמאי את אורכי התורים בכל בית חולים ולבחור עצמאית באיזה בית חולים לקבל את השירות, במנותק מהמניעים הכלכליים של הקופה.

שיטה זו צפויה להוביל לקיצור תורים ולעלייה בזמינות לבדיקות וטיפולים, ובעיקר קיצור תורי ההמתנה לניתוחים בינוניים וגדולים, שעבורם נקבעו מכסות מינימום לבחירה ברפורמה החדשה.

יחד עם זאת, קופות החולים עדיין עשויות לעודד מטופלים בשיטות שונות לקבל את השירות הרפואי המבוקש בבתי חולים מסוימים, למשל כאלו שיש עמם הסכמי תמחור נרחבים או בתי חולים שהם בבעלותם המלאה או החלקית (למשל הפניית מבוטחי מכבי לקבלת שירותים בבתי חולים של אסותא, הפניית מבוטחי כללית לקבלת שירותים בבית חולים הרצליה מדיקל סנטר והפניית מבוטחי מאוחדת לקבלת שירות ברשת מדיקה).

עם זאת, במצבים שבהם בית החולים שבו רוצה המבוטח לעבור טיפול אינו כלול בהסדרי הבחירה לפי אזור המגורים - לא יוכל המטופל לקבל עבורו טופס 17, ובחלק מהמקרים גם ערעור על החלטת קופת החולים לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות (כפי שמפורט בהמשך) לא יעזור. יתרה מזאת, במקרה מסוים שבו החליטה נציבות הקבילות לאפשר מימון לטיפול עבור מבוטח בבית חולים שמחוץ להסדרי הבחירה, הקופה ערערה על ההחלטה בבית המשפט, וזה קבע בפסק דין תקדימי כי הוא מכיר בשיטת הסדרי הבחירה לצורך ניהול נכון של קופת החולים, באופן שמאפשר לקופה להפנות מבוטחים למוסדות מסוימים לפי הסדרים אלה. לחילופין, ישנן גם פסיקות של בתי משפט לטובת מבוטחים במחלוקת על הוצאת טופסי 17 מהקופות, בנסיבות רפואיות מסוימות. יודגש כי באף מדינה בעולם שפועלת במתכונת של רפואה ציבורית בדומה לישראל – אין חופש בחירה מוחלט למטופלים באיזה בית חולים יקבלו את השירות הרפואי המבוקש.

במקרים מסוימים מנסים מבוטחים לפנות לחדר המיון בבית החולים בו יבקשו לעבור טיפול רפואי כמו ניתוח - כדי ליצור מראית עין של פנייה דחופה, וכך לעקוף דרך מסלול של אשפוז מהמיון את ההגבלה של הסדרי הבחירה, אולם מוכרים מצבים בהם קופת חולים הצליחה להוכיח שפנייה למיון בגין כאב גב, למשל, לצורך ניתוח גב בבית חולים ספציפי שאינו בהסדר הבחירה - לא הייתה פנייה דחופה ולוותה בפניות קודמות לרופאים בקהילה, ובמצבים אלה מסרבת הקופה לממן את הניתוח, והמבוטח עלול לצבור חוב משמעותי בגין ה"תרגיל" שביצע.

שיטה נוספת לעקוף את ההגבלה בהסדרי הבחירה היא העברת כתובת לכתובת אחרת באזור שבו כלול בית החולים שבו מעוניינים לעבור טיפול ברשימת הסדרי הבחירה, וישנם מבוטחים שמשתמשים בשיטה זו, אולם גם לגביה, יש לדעת כי קופת חולים מבצעת בירורים כדי לזהות מבוטחים שהשתמשו בהונאה.

הגבלת חופש הבחירה מצד הקופות לגבי המקום בו יינתן השירות הרפואי כפופה לעקרונות מנחים נוספים, לרבות עקרון הרצף הטיפולי – שקובע כי מבוטח לא יידרש להחליף מוסד רפואי במהלך טיפול באותה מחלה או מצב רפואי, ועיקרון של מרחק סביר ממקום מגורי המטופל. כך, למשל, בשנת 2008 הורתה נציבת קבילות ציבור במשרד הבריאות לכללית להמשיך טיפולי פוריות למבוטחת בבית חולים ברזילי, לאחר שבחלוף שלושה חודשי טיפול בבית החולים היא התבקשה במפתיע על ידי הקופה לעבור לטיפול במסגרת קהילתית, ונקבע לה תור לחודשיים לאחר מכן.

כמו כן, במקרה של מחלה או של מצב רפואי שמחייבים טיפולים רפואיים שונים, יש לאפשר למבוטח לקבל במידת האפשר את כל הטיפולים באותו מוסד. במקרים של מחלה או מצב רפואי שמצדיקים קבלת טיפול רפואי במוסד שמתמחה בשירות מסוים, יוכל המבוטח לבקש לקבל את הטיפול באותו מוסד, ללא תלות בהסדרי הבחירה של הקופה.

עקרון מגביל נוסף בהפניית מטופלים על ידי הקופה במסגרת הוצאת טופס 17 הוא איסור הפליה, ומומלץ לברר במרכז הרפואי בו תבקשו לעבור את הטיפול האם ישנם מבוטחים אחרים מהקופה שלכם עם תנאים רפואיים דומים מבחינת סוג המחלה ואזור המגורים, שקיבלו הפניה לטיפול במרכז – כי אז ניתן להגיש בקשה לטופס 17 עבור אותו מרכז רפואי, ובמקרה של סירוב לטעון להפליה מצד קופת החולים (באמצעות הגשת קבילה למשרד הבריאות, כמפורט בהמשך). 

באשר להפניה למכוני הדמיה ומרפאות חוץ, לפי מדיניות משרד הבריאות שהתחזקה ברבות השנים – במתן שירותי בריאות ניתנת עדיפות לקבלת שירות במרפאות ומכונים בקהילה של קופת החולים על פני מתן שירות במרפאות ומכונים של בתי חולים. לכן, במקרים של טיפול במרפאת חוץ או מכון, הקופה עשויה לטעון כי ניתן לעבור את הטיפול במסגרת קהילתית במרפאות הקופה עצמה, וזכותה לעשות כן.

שירותים עם חופש בחירה מלא

במספר שירותים מאפשרות קופות החולים למבוטחים בחירה חופשית לקבלת שירות בכל בית חולים בארץ שבו הוא ניתן השירות, וזאת בשירותים הבאים:

לידות: מאחר והתשלום עבור לידות ניתן לבתי החולים ישירות מהמוסד לביטוח לאומי ולא מקופת החולים – מונהג חופש בחירה מלא ליולדות באיזה בית חולים הן יבקשו ללדת. הודות לחופש בחירה זה, ולכך שהתשלום עבור יולדות ניתן במנותק מהסכמי התשלום מול קופות החולים – נפתחה עם השנים תחרות עזה בין בתי החולים על תנאי חדרי היולדות בישראל, שהובילה לשיפור התנאים ופתיחת שירותים אטרקטיביים לטובת היולדות במדינה.

במסגרת הרפורמה בהסדרי הבחירה בשנת 2023 נקבע חופש בחירה בתחומים נוספים, שצפויה גם כן להוביל לשיפור בתחרות בין בתי החולים בתחומים אלה, לשיפור בתנאים ואולי גם לשיפור באיכות הטיפול:

• ניתוחים נוירוכירורגיים

• ניתוחים גינקולוגים

• טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF)

• שירותי אשפוז בתחום בריאות הנפש בבתי חולים כלליים.

במשרד הבריאות ביקשו תחילה לקבע את חופש הבחירה בארבעת התחומים החדשים בחקיקה, אולם בסוף הוחלט לצאת למהלך ללא הנחיה רשמית, בהסכמה עם ארבע הקופות על התחומים שנקבעו.

טיפולים לחולי סרטן: קיימת מחלוקת בין משרד הבריאות לקופות החולים בדבר מתן חופש בחירה לטיפולים אונקולוגיים לחולי סרטן. נכון לשנת 2023 משרד הבריאות טוען כי גם ביחס לטיפולים אלה – התקבלה בעבר הבנה כי חולי סרטן רשאים לבחור את בית חולים שבו יקבלו טיפול, אולם בפועל חופש בחירה מסוג זה ניתן עד כה בעיקר בשתי קופות החולים כללית ולאומית, והוא עדיין אינו מופיע באתרי קופת חולים מכבי ומאוחדת, והדבר מצוי בדיונים.

יש לציין כי יש קופות חולים שמאפשרות בחירה מלאה של נותן השירות ברשימה נוספת של שירותים, בהתאם לסל פנימי המוצע למבוטחי הקופה. כך, קופת חולים מכבי מאפשרת חופש בחירה למוסדות למתן טיפולי דיאליזה. 

רשימת בתי החולים הכלליים בישראל במסגרתם ניתן לממש את חופש הבחירה המלא (בהתאם לשירותים הניתנים בכל מוסד):

• בתי החולים הממשלתיים ועירוניים: זיו, פוריה, הגליל המערבי-נהריה, רמב"ם, בני ציון, הלל יפה, שיבא, איכילוב, וולפסון, שמיר (אסף הרופא), ברזילי.

• בתי חולים בבעלות הכללית: העמק, כרמל, מאיר, בילינסון, שניידר, קפלן, סורוקה, יוספטל, מדיקל סנטר.

• בתי חולים בבעלות מכבי: אסותא אשדוד, המרכזים הרפואיים אסותא (רמת החייל, חיפה, רעננה, השלום תל אביב, ראשון לציון, אשדוד-כלניות, ירושלים, באר שבע).

• בתי חולים בבעלות מאוחדת: משגב לדך, רשת מדיקה (מדיקה תל אביב, מדיקה אלישע חיפה, מדיקה RMC עפולה).

• בתי חולים ציבוריים: הדסה, שערי צדק (שמחזיק גם בבית החולים ביקור חולים), לניאדו, מענייני הישועה, בית החולים האנגלי בנצרת, בית החולים האיטלקי בנצרת, בית החולים הצרפתי בנצרת, בית החולים אל-מקאסד בירושלים. 

טופס 17 עבור שירות פינוי באמבולנס

אחד השירותים הרפואיים הכרוך בהוצאת טופס 17 להתחייבות, שקיימת סביבו תרעומת רבה, הוא החזרי תשלום עבור פינוי באמבולנס. גם במקרים בהם הפינוי דחוף, רק במצבים מסוימים יוציאו בקופת החולים טופס 17, ויפטרו את המבוטח מהצורך להתחשבן עם חברת האמבולנסים על תשלום.

מצבים המאפשרים קבלת התחייבות להסעה באמבולנס כוללים: פינוי מטופל שאושפז, פינוי מטופל עקב אירוע טרור, העברת מאושפז מבית חולים כללי אחד לאחר או מחדר מיון אחד לאחר, העברה מבית חולים לבית חולים שיקומי או סיעודי מורכב, העברה מבית חולים לבית חולים פסיכיאטרי, אדם שאיבד הכרה ומישהו אחר הזמין עבורו אמבולנס, פגיעה בגין תאונת עבודה, ויולדת עם צירי לידה – במקרה והמרחק לבית החולים הקרוב הוא 40 ק"מ ומעלה – בהתחשבנות מול ביטוח לאומי.

כדאי לדעת כי פינוי מטופל שלא אושפז ברוב המקרים מחייב אותו בתשלום, וכן מצבים של העברה ממרפאה לבית חולים (פרט לחלק מהקופות שמאפשרות החזרים עבור מצבים אלה, בהתאם לתקנון הקופה) והעברה מבית חולים למוסד סיעודי (פרט למצבים בהם יש קוד סיעודי במשרד הבריאות).

נכון לשנת 2023, תעריף אמבולנס במד"א במקרים בהם המבוטח לא אושפז לבסוף עומד לפי מחירון מד"א על 396 ש"ח באמבולנס ו-794 ש"ח בניידת טיפול נמרץ (נט"ן) לכל הפחות (בנסיעה למרחק של עד 20 ק"מ) בין השעות 7:00 ל-19:00, ו-476 ש"ח לאמבולנס ו-972 ש"ח לנט"ן בין השעות 19:00 ל-7:00, ובתשלום גבוה יותר בנסיעות ארוכות. למתגוררים ביישובים מרוחקים מעל 45 ק"מ מבית חולים נהוג תעריפון מיוחד (615 ש"ח בין השעות 7:00 עד 19:00 ו-738 ש"ח בין השעות 19:00 ל-7:00). במקרה של אזעקת אמבולנס מד"א שהסתיימה בטיפול רפואי בזירת האירוע ובמצבים של סירוב לפינוי, העלות היא 198 ש"ח לטיפול בניידת מד"א ו-199 לטיפול בניידת נט"ן.

קופת חולים אינה רשאית להגביל את מבוטחיה לנסיעה רק באמבולנסים של חברה מסוימת, על פי קביעה של נציבת קבילות ציבור במשרד הבריאות בדו"ח לשנים 2005-2004.

לפי דו"ח הנציבות לשנת 2020, באותה שנה נידונו 132 קבילות כנגד קופות החולים בדרישה לקבלת החזר להוצאות פינוי לבית חולים באמצעות אמבולנס.

כמה עולה להוציא טופס 17?

הוצאת טופס 17 עבור ביקור במכונים ומרפאות חוץ ועבור טיפול אמבולטורי בבית חולים כרוכה בתשלום השתתפות עצמית העומדת לפי מחירון משרד הבריאות על עד 37 ש"ח לכל בדיקה/ טיפול/ שירות רפואי בכל רבעון קלנדרי, נכון לספטמבר 2023.

הוצאת טופס 17 עבור טיפולים קהילתיים, למשל במכוני פיזיותרפיה או קלינאות תקשורת שנמצאים בהסכם עם הקופה, אינה כרוכה בתשלום עבור הוצאת הטופס, אולם קופת החולים תגבה מהמבוטח תשלום עבור ההשתתפות העצמית בטיפולים, לפי המכסה שנקבעה. 

איך מגישים בקשה להוצאת טופס 17?

בשנים האחרונות עברו כל קופות החולים לאפשרות להגשת טופסי 17 בצורה מקוונת. כיום ניתן להגיש בקשה להוצאת הטופס באתרי קופות החולים. במקרים מסוימים כשנתקלים בבעיה, ניתן לפנות למשרדי קופת החולים בסניפים השונים באזור המגורים. 

בעת הגשת בקשה לטופס 17 נדרשת העלאת/ הצגת טופס הפניה מהרופא המטפל או הזמנה לטיפול על ידי נותן השירותים, וכן מסמכים רפואיים רלוונטיים ובמקרה של פנייה למשרד – כרטיס קופת חולים.

במצבים מורכבים בהם מבקש המבוטח להסביר את בקשתו ואת נימוקיו לבקשה לטופס 17 ספציפי עבור מוסד מסוים, הוא נדרש לעתים להמתין בתור בשעות הקבלה של משרד הקופה, ולרוב הבקשה גם אינה מאושרת מיידית.

תוך כמה זמן מטופלת בקשה לטופס 17?

לעתים מופנית בקשת המבוטח לטופס 17 לרופא המנהלי או גורם אחר בקופת החולים, ולא ניתנת תשובה מידית. חוזר מינהל רפואה במשרד הבריאות ממאי 2012 הגביל את הטיפול בבקשות לטופס 17, וקופת חולים מחויבת לפי החוזר לתת תשובה למטופל על בקשתו – אישור או דחייה – תוך ארבעה ימי עבודה מקבלת הפנייה.

אי קבלת תשובה בפרק זמן זה מקופת החולים נחשבת למעשה לתשובה חיובית, אולם העדר טופס ברוב המקרים לא יאפשר קבלה לטיפול, ומחייב הגשת קבילה למשרד הבריאות. 

מה עושים כשקופת חולים מתנגדת לבקשה לטופס 17?

ישנם מצבים בהם רשאית קופת חולים לסרב להוציא טופס 17, ובאפשרותה להפנות מבוטחים למוסדות מסוימים, בהתאם להסדרים עליהם חתומה הקופה מול אותם המוסדות.

התנגדות מצד קופת חולים להוצאת טופס 17 מהווה את אחת התלונות השכיחות במערכת הבריאות בישראל, וכרוכה לעתים בעוגמת נפש רבה מצד מבוטחים. במקרה של התנגדות מצד הקופה לבקשה לטופס 17, ניתן לערער על תשובת הקופה לנציבות פניות ציבור בקופת החולים בה הנכם מבוטחים. לפי הנחיות משרד הבריאות, סירוב למתן אישור טופס 17 מצד קופת חולים חייב להימסר למבוטח בכתב ובאופן מנומק.

כמו כן, ניתן ואף מקובל יותר להגיש ערעור על החלטת קופת החולים לנציבות קבילות ציבור לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות. ניתן להגיש קבילה למשרד הבריאות באמצעות טופס מקוון באינטרנט, וכן באמצעות הדואר, טלפון או פקס, כמפורט באתר משרד הבריאות.

קבילות רבות מוגשות עקב סירובן של קופות חולים לאפשר טופס 17 למבוטח לטיפול רפואי במוסד אותו ביקש, אולם על מבוטח המגיש קבילה לדעת כי יש סיכוי שקבילתו לא תימצא מוצדקת, במידה וקיבל הפניה מהקופה לטיפול במוסד רפואי בהתאם להסדרי הבחירה שנהוגים בקופה.

פרט לערעור על החלטת הקופה, כדאי לדעת כי במקרה של התנגדות מהקופה למתן טופס 17 לטיפול במרפאת חוץ או מכון במוסד רפואי מסוים, רוב בתי החולים מאפשרים כיום פנייה למרפאות חוץ בתשלום, ללא צורך בהוצאת טופס 17, ומומלץ לברר על אפשרות זו במוסד המבוקש. עם זאת, חשוב להבין כי פנייה למרפאת חוץ בבית חולים לטיפול בתשלום פרטי, ללא טופס 17, אינה יכולה להוות בהמשך סיבה להוצאת טופס 17 בעילה של רצף טיפולי.

עדכון אחרון: ספטמבר 2023