מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותזה מה שקורה כשתאום אחד אוכל בשר והשני טבעוני

זה מה שקורה כשתאום אחד אוכל בשר והשני טבעוני

חוקרים ערכו מחקר בקרב תאומים זהים במסגרתו אחד מהם אימץ הרגלי תזונה טבעונית ואילו השני המשיך לאכול מוצרי מזון מן החי. את התוצאות אפשר היה לראות כבר לאחר חודש


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות עולה קרנה של הטבעונות כאחד המאפיינים האפשריים של אורח חיים בריא. למרות שיש מומחים שמתריעים מפני חוסרים תזונתיים אצל אלו שמקפידים על תזונה צמחונית וטבעונית, ובעיקר חוסר בוויטמין B12 שמתקבל ממזונות מן החי, יותר ויותר מחקרים מצביעים על מצב בריאותי טוב יותר בקרב אלו שנמנעים מאכילת בשר.

 

צמחונות, דהיינו ההימנעות מאכילת בשר ועוף, נמצאה בעבודות רבות כתורמת למניעת מחלות לב וכלי דם, להפחתת הסיכון לסוכרת, להורדה במשקל ואף למניעת סרטן. במקביל מצטברות עדויות גם על יתרונותיה של תזונה טבעונית – במסגרתה נמנעים לחלוטין מאכילת מוצרי מזון שמופקים מבעלי חיים ותוצרי לוואי שלהם, ובכללם חלב, ביצים ודבש. מאמר סקירה שפורסם בסוף שנת 2018 הצביע על יתרונותיה של תזונה טבעונית בשמירה על איזון רמות הסוכר בדם, ועל רקע ממצאי עבודות בנושא – איגודים רפואיים בארה"ב קוראים בשנים האחרונות לסוכרתיים לאמץ תזונה המבוססת על הצומח. עתה מתקבלות עדויות חדשות ממחקר אמריקאי חדש לפיהן טבעונות מסייעת להגן על בריאות הלב – אפילו תוך שבועות ספורים.

 

במחקר שבוצע על תאומים זהים, שאחד מהם אימץ הרגלי תזונה טבעונית, ואילו השני המשיך לאכול מוצרי מזון מן החי, הטבעונים הגיעו תוך חודשיים לרמות טובות יותר של כולסטרול ואינסולין בדם – באופן שהעיד על הפחתת גורמי סיכון למחלות לב ושיפור בהגנה מפני תחלואה לבבית. בנוסף, התאומים הטבעונים השילו יותר ממשקל גופם, בהשוואה לאחיהם ואחיותיהם שהוסיפו לאכול מזונות מן החי.

 

החוקרים מאוניברסיטת סטאנפורד שבקליפורניה, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, גייסו 22 זוגות תאומים זהים בוגרים להשתתף במחקר הקליני, שנערך ממאי ועד יולי 2022. הנבדקים, מרביתם (77%) נשים, גויסו מתוך מאגר התאומים של סטאנפורד – הכולל רשימה של תאומים זהים ולא זהים שהביעו הסכמתם להשתתף במחקרים רפואיים קליניים.

 

בכל זוג תאומים זהים – תאום אחד הונחה להקפיד על תזונה טבעונית, בעוד שהתאום השני היה "אוכל כל". החוקרים מציינים כי התזונה של כלל המשתתפים במחקר, גם אלו שאכלו בשר – הייתה תזונה בריאה שמבוססת על ריבוי ירקות ופירות, קטניות ודגנים מלאים, והגבלות בצריכת הסוכר והעמילן המעובד. התזונה הרגילה, בהבדל מהטבעונית, כללה גם עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב ומוצרי מזון נוספים שמקורם בחיות.

 

במסגרת שתי הדיאטות סופקו לתאומים שהשתתפו במחקר שלוש ארוחות ליום בארבעת השבועות הראשונים. ואילו בארבעת השבועות הבאים – הנבדקים הכינו את הארוחות בעצמם. מבין 44 הנבדקים במחקר, 43 התמידו בדיאטות שהותאמו עבורם.

 

ממצאים שנאספו מהנבדקים הצביעו על כך שרמות הכולסטרול הרע LDL בדם בקרב מי שהקפידו על תזונה טבעונית ירדו בהדרגה לאורך המחקר, בעיקר בחודש הראשון, ולבסוף בחלוף שמונה שבועות עמדו על 95.5 מ"ג/ד"צ, והיו נמוכות ב-13.9 מ"ג/ד"צ בממוצע בהשוואה לקבוצה של "אוכלי כל" (116.1 מ"ג/ ד"צ).

 

בחלוף חודשיים, נמצא כי גם רמות האינסולין בדם בצום אצל הטבעונים היו נמוכות ב-20% בהשוואה לקבוצת הביקורת – כפי שהתבטא בערכים נמוכים ב-2.9 יחידות אינסולין בממוצע.

 

גם רמות השומנים מסוג טריגליצרידים בדם היו נמוכות יותר בקבוצת הטבעונים – (93.5 מ"ג/ד"צ), בהשוואה לקבוצת "אוכלי הכול" (98.2 מ"ג/ד"צ).

 

בבדיקת משקל הגוף, נמצא כי בתום המחקר, משקלם הממוצע של התאומים הטבעונים עמד על 69.5 ק"ג, והיה נמוך ב-1.8 ק"ג בהשוואה לתאומים האחרים שהיו "אוכלי כל" (71.7 ק"ג).

 

יש לציין כי במספר מדדים עדיין נמצאו פערים לטובת התזונה של "אוכלי הכול": רמות הוויטמין B12 שמקורו במזונות מן החי – היה כצפוי נמוך יותר בקבוצת הטבעונים: 470.9 פיקוגרם למ"ל, בהשוואה לקבוצת אוכלי הכול (492.8 יחידות). גם רמות הכולסטרול הטוב HDL היו נמוכות יותר בקבוצת הטבעונים: 56.3 מ"ג/ד"צ, בהשוואה לקבוצת אוכלי הכול (63.7 מ"ג/ד"צ).

 

באופן מפתיע, לא תועד הבדל מובהק ברמות המטבוליט TMAO בין הקבוצות – מטבוליט שמיוחס לרוב לתזונה מן החי, ונקשר בעבודות לעלייה בסיכון לטרשת עורקים. החוקרים קוראים לבחון לעומק תופעה זו.

 

המחקר נתמך בין השאר על ידי המכון לאומי ללב, ריאות ודם (NHLBI) וקרןVogt , וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2023 של כתב העת JAMA Network Open.

 

ההמלצה: יותר מזון מהצומח

 

ממצאי המחקר מחזקים עדויות נוספות מהעשור האחרון על יתרונותיהן של דיאטות צמחוניות וטבעוניות. כבר לפני למעלה מעשור החלו להתפרסם עבודות שהצביעו על יתרונות הצמחונות בהפחתת הסיכון לסוכרת. חוקרים בריטים מאוניברסיטת אוקספורד דיווחו בחורף 2013 כי צמחונות מפחיתה ב-32% את הסיכון לאשפוז או תמותה ממחלות לב. באביב 2018 מצאו חוקרים מאיטליה כי תזונה צמחונית מפחיתה סיכון לבבי ותורמת להורדה במשקל במידה דומה לתזונה הים תיכונית. באביב 2020 מצאו חוקרים מטאיוואן כי צמחונות מפחיתה את הסיכון לשבץ מוחי. במטה אנליזה של חוקרים מדנמרק, שפורסמה ביולי 2023 בכתב העת European Heart Journal, נמצא כי תזונה צמחונית וטבעונית מועילות להפחתת שומנים בדם. 

 

החוקרים בעבודה הנוכחית לא בחנו מה הגורם המוביל לשיפור בבריאות הלב של טבעונים, אולם מאחר שהמחקר בוצע בהשתתפות תאומים זהים שחולקים את אותו המטען הגנטי וגדלו באותה סביבה ביתית, הוא למעשה מאפשר להבין כי עצם השינוי התזונתי שכרוך בהימנעות מאכילת בשר ומוצרים מן החי הוא שמיטיב עם הלב, ללא קשר לנטייה גנטית והשפעות מהבית, שמנוטרלות במבנה המחקר הנוכחי.

 

בהודעה לתקשורת עם פרסום הממצאים אמר החוקר הבכיר, פרופ' כריסטופר גרדנר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטאנפורד, כי "בהתבסס על הממצאים ותוך שאיפה לאריכות ימים, רבים מאיתנו יזכו לרווח בריאותי אם יעברו לתזונה שמבוססת יותר על מזונות מהצומח". לדבריו, לא רק שהמחקר סיפק שיטה פורצת דרך להעריך את בריאותה של תזונה טבעונית בהשוואה לתזונה המקובלת, אלא שהתאומים שנבדקו הציגו סממנים חיצוניים דומים מאוד – מה שרק מחזק את ההנחה שבבסיס השיפור בבריאות הלב נמצאת הטבעונות כשלעצמה. "התאומים התלבשו באופן דומה, דיברו באופן דומה, והייתה בניהם יכולת התבוננות קרובה שמעידה על כך שהיו זמן רב בקרבה האחד לשני", הבהיר פרופ' גרדנר, "המחקר מראה כי כל מי שבוחר תזונה טבעונית יכול לשפר את בריאותו תוך חודשיים, כשרוב השינוי נראה כבר לאחר החודש הראשון".

 

בעוד שרבים מתקשים להתמיד בדיאטה טבעונית או נרתעים ממנה, פרופ' גרדנר מדגיש כי גם שינויים קטנים לעבר תזונה צמחונית עשויים להיטיב עם בריאות הלב. לדבריו, "מה שיותר חשוב משמירה על טבעונות הדוקה הוא ההקפדה על הרבה מזונות מן הצומח בתזונה היומיומית. גם הנאה ממנות מבוססות צמחים כמו תבשיל ה'מסאלה' ההודי הטבעוני ומנות אפריקאיות מבוססות קטניות – יכולה לתרום להפחתת צריכת הבשר ולשיפור בבריאות הלב".

 

בשנים האחרונות גדל היקף האנשים שמאמצים אורח חיים צמחוני או טבעוני. לפי סקר התזונה הלאומי של משרד הבריאות לשנים 2016-2014 (סקר מב"ת), 4.5% מהבוגרים בארץ בגילי 64-18 מנהלים אורח חיים צמחוני או טבעוני ונמנעים מאכילת בשר ועוף, 7.1% מהנשים ו-1.9% מהגברים. בקרב ילדים, לפי סקר התזונה של משרד הבריאות לגילי 11-2 לשנים 2016-2015, 1.5% מהילדים מקיימים אורח חיים צמחוני או טבעוני – 1.9% מהיהודים ו-0.1% מהערבים, וכן 1.7% מהבנות ו-1.3% מהבנים. לפי דיווחי ההורים, 0.8% מהילדים הוגדרו כצמחונים הנמנעים מאכילת בשר ועוף ו-0.7% הוגדרו כטבעונים שנמנעים מאכילת בשר, עוף, דגים, מוצרי חלב וביצים.

 

JAMA Network Open, doi: 10.1001/jamanetworkopen.2023.44457