מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחדשותחשיפה לזיהום אוויר בשלב העוברי – מגדילה הסיכון למצוקה נפשית בהמשך החיים

חשיפה לזיהום אוויר בשלב העוברי – מגדילה הסיכון למצוקה נפשית בהמשך החיים

חוקרים בריטיים מצאו כי מי שנחשפו לזיהום אוויר בשלב ההתפתחות ברחם מצויים בסיכון גבוה יותר להפרעות נפשיות בגיל ההתבגרות. מה עשוי להסביר את התופעה?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות הולכים ומתחדדים הנזקים הבריאותיים של חשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר. מחקרים נרחבים כבר קושרים בבירור בין חשיפה ממושכת לאוויר מזוהם לעלייה בסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב, תחלואה בסוגים רבים של סרטן, אוסטיאופורוזיס ומחלות דלקתיות כרוניות מגוונות – לרבות מחלות עור, מחלות כליה ואפילו ניוון מקולרי בעיניים ופוליפים באף.

 

עבודות מזהות גם קשר בין חשיפה לזיהום אוויר לבין תחלואה נוירולוגית. בין השאר נמצא כי באזורים מוכי זיהום אוויר יש עלייה בתחלואה ותמותה משבץ מוחי. בחורף 2015 דיווחו חוקרים ישראלים על קשר בין זיהום אוויר מוגבר לעלייה בנטייה לכאבי ראש. במאי 2021 זיהו חוקרים ישראלים קשר בין זיהום אוויר להתקפים של טרשת נפוצה.

 

עתה מדווחים חוקרים בריטים על ממצאי מחקר שמדגים כיצד נזקי החשיפה לזיהום אוויר עלולים לעבור בין הדורות ולהשפיע על בריאות הדור השני. החוקרים מצאו כי מי שנחשפו בשלב העוברי לזיהום אוויר, דרך חשיפה של אימהותיהן הביולוגיות – היו בסיכון גבוה יותר למתח נפשי בגיל ההתבגרות, בשנים שמתאפיינות מראש בנטייה ללחץ נפשי מוגבר.

 

אפיזודות פסיכוטיות, דיכאון וחרדה

 

החוקרים מאוניברסיטת בריסטול, קינגס קולג' בלונדון ואוניברסיטת קרדיף בבריטניה, ביקשו לבחון את ההשפעות של חשיפה לזיהום אוויר בהיריון על בריאות היילודים לאחר שלבי ההתפתחות בילדות.

 

המחקר היווה כחלק ממחקר מעקב נרחב בבריטניה (Avon Longitudinal Study of Parents and Children) בהשתתפות 9,065 נבדקים שהיה לגביהם תיעוד לבריאות נפשית וכן לחשיפה לרמות זיהום האוויר באזור המגורים של אימהותיהם הביולוגיות כשהיו בהיריון וכן בגילי הילדות. המעקב החל בשנים 1993-1991 בדרום מערב בריטניה וכלל תינוקות שנולדו בין אפריל 1991 לדצמבר 1992, שעברו מעקב עד גילי הבגרות. נתונים על מזהמי אוויר נאספו מתחנות לניטור אוויר באזורי המגורים – משלב ההיריון של האימהות ועד שהילדים הגיעו לגיל 12. לכלל הנבדקים במחקר היה תיעוד למצבם הנפשי – מה שהצביע כי היו מראש בסיכון להתמודדות עם לחצים נפשיים קשים.

 

מבין הנבדקים שכמחציתם (51.4%) נשים, נמצא כי חמישית (19.5%) דיווחו על אפיזודות פסיכוטיות, שמתבטאות בהזיות, כמו שמיעה או ראיית דברים שאחרים אינם יכולים, או מחשבות שווא, כגון מחשבות פרנואידיות.

 

כמו כן, כעשירית מהנבדקים דיווחו (11.4%) על תסמיני דיכאון, וכעשירית (9.7%) על תסמיני חרדה – וזאת במסגרת מעקב שנמשך בממוצע 24.5 שנים.

 

החוקרים מצאו כי גם עלייה קלה יחסית ברמת החלקיקים המזהמים באוויר בסביבת האישה במהלך ההיריון והילדות של הילד היו קשורות ליותר חוויות פסיכוטיות ותסמיני דיכאון שהופיעו שנים רבות מאוחר יותר, בשנות הנעורים והבגרות המוקדמת של הילד. קשרים אלה הודגמו גם לאחר שהחוקרים שקללו בחישוביהם גורמי סיכון רבים, כגון היסטוריה פסיכיאטרית משפחתית, מצב סוציו-אקונומי וגורמים אחרים הקשורים לאזור המגורים כגון צפיפות אוכלוסייה, מחסור בשטחים ירוקים ובדידות חברתית.

 

ניתוח סטטיסטי העלה כי חשיפה ברחם לרמות גבוהות של חלקיקי אוויר נשימים בקוטר 2.5 מיקרומטר (PM2.5), שעשויים לחדור את דרכי הנשימה העליונות, כשאימהותיהם היו בהיריון, העלתה אצל הנבדקים ב-11% את הנטייה לפתח אפיזודות פסיכוטיות, ואילו חשיפה למזהמי אוויר בילדות העלתה ב-9% את הסיכון לתופעה. חשיפה לחלקיקי אוויר נשימים אלה בהיריון גם העלתה ב-10% את הנטייה של הנבדקים לפתח בהתבגרותם דיכאון.

 

בהמשך, חשיפה גבוהה לרעש בילדות העלו ב-19% את הסיכון לחרדות בקרב הנבדקים בהגעה לבגרותם, ואילו חשיפה גבוהה לרעשים בגיל ההתבגרות הייתה אף היא קשורה בסיכון גבוה ב-22% לתסמיני חרדות בבגרות.

 

המחקר מומן על ידי המועצה הלאומית לחקר הרפואה בבריטניה (MRC) וקרן Wellcome Trust, וממצאיו מדווחים בגיליון מאי 2024 של כתב העת JAMA Network Open.

 

מחסום הדם-מוח ורדיקלים חופשיים

 

החוקרים מסכמים כי חשיפה מוגברת בגילים מוקדמים, עוד ברחם ובהמשך בגילי הינקות והילדות – לזיהום אוויר ולרעש – משפיעה לרעה על המנתח הנפשי ומתבטאת בתסמינים שמעידים על מצוקה נפשית. החוקרים קוראים לפתח תוכניות לעידוד מדיניות של "אוויר נקי" והפחתת רמות זיהום אוויר ורעש בסביבה – כאמצעי לשיפור הבריאות הנפשית של האוכלוסייה, היות והנזקים עלולים להשפיע על דורות קדימה.

 

הממצאים משיקים לעבודות נוספות חדשות שמדגישות את ההשפעה המתמשכת של חשיפה לזיהום אוויר בשלב העוברי על בריאותם של יילודים. כך, למשל, מחקר מקנדה שפורסם בינואר 2024 בכתב העת Environmental Health Perspectives מצא כי תינוקות שנחשפו כעוברים לרמות גבוהות של זיהום אוויר סביבתי – היו בסיכון גבוה יותר לפתח מצוקה נפשית בינקותם. מטה אנליזה שפורסמה ביולי 2024 בכתב העת Science of the Total Environment גם קושרת בין חשיפה לזיהום אוויר בהיריון למשקל לידה נמוך של היילוד. מחקרים מתעדים גם השפעות בריאותיות של חשיפה לזיהום אוויר בהיריון על הנשים ההרות עצמן ועל תהליך הלידה.

 

קיימים מספר הסברים אפשריים לקשר בין חשיפה לזיהום אוויר ורעש בגיל מוקדם – לנזקים נפשיים עתידיים. בין השאר, עבודות הדגימו כיצד מזהמי אוויר עשויים להשפיע על תהליכים דלקתיים מוחיים ואף על מבנה המוח של עכברי מעבדה.

 

בהודעה לעיתונות ציינו עורכי המחקר כי זיהום אוויר עלול להשפיע לרעה על בריאות הנפש במגוון דרכים, בהם פגיעה במנגנון 'מחסום הדם-מוח' – מנגנון שמטרתו למנוע מעבר חומרים רעילים למוח; עידוד תהליכים דלקתיים בתאי העצב ושחרור של רדיקלים חופשיים; ואף חדירה ישירה של רעלים למוח ופגיעה ברקמות.

 

JAMA Network Open, doi: 10.1001/jamanetworkopen.2024.12169