פוליפים באף, נזאל פוליפוזיס, הם גושים של רקמה רירית משגשגת שצומחים בסינוסים או במעברי האף, אשר עשויים להיות מלווים בנזלת וגודש באף, כאבי ראש ופגיעה בחוש הריח והטעם. במקרים רבים הפוליפים מתפתחים בשילוב עם סינוסיטיס כרונית ומחלות נוספות שמאפיינות במסלול הביולוגי של דלקת סוג 2, ובהן אסתמה, נזלת אלרגית ואלרגיות נוספות, אטופיק דרמטיטיס ודלקת ושט אאוזנופילית, וכן רגישות לאספירין.

ההנחה הרווחת כי פוליפים באף מתפתחים על רקע שילוב בין גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים. מספר מחקרים רומזים לפוליפים באף שמאפיינים משפחות מסוימות, באופן שרומז על גנים שעשויים להיות מעורבים בהתפתחותם, אם כי ההערכות כי מדובר בשילוב של מספר גנים, ועד כה טרם נמצא גן בודד שמשפיע לבדו על התפתחות פוליפים באף. לצד זאת, מחקרים בשנים האחרונות מזהים גורמי סיכון סביבתיים שנקשרים לריבוי פוליפים באף. יש עבודות שמזהות שיעור גבוה של כ-70% מעשנים אצל המאובחנים עם פוליפים באף, מה שמצביע על השפעה אפשרית של כימיקלים בסיגריות על התפתחות הפוליפים.

כעת מדווחים חוקרים על בסיס ניתוח נתונים נרחב בבריטניה כי חשיפה מתמשכת לזיהום אוויר משפיעה אף היא על התפתחות פוליפים באף.

חלקיקים נשימים ותחמוצות חנקן

החוקרים מאוניברסיטת פקין בסין ומספר גופי מחקר בארה"ב, בהם אוניברסיטאות ג'ונס הופקינס, הרווארד ושיקגו וצבא ארה"ב, ביקשו לבחון קשר אפשרי בין חשיפה לזיהום אוויר להתפתחות סינוסיטיס כרונית.

במחקר נכללו 367,298 נבדקים בוגרים תושבי בריטניה בגילי 37 עד 73 שמהווים חלק ממאגר בריטי נרחב – UK Biobank, שעברו מעקבים רפואיים תדירים לצורכי מחקר בין מארס 2006 לאוקטובר 2021. רמות המזהמים באזורי המגורים של הנבדקים נבחנו על בסיס נתונים מתחנות לניטור אוויר ברחבי בריטניה.

במהלך המעקב שנמשך 12.5 שנים בממוצע, 1,833 מבין האנשים במדגם אובחנו עם סינוססיטיס כרונית, ובהם 501 עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף. ניתוח סטטיסטי מצא כי חשיפה מתמשכת לחלקיקי זיהום אוויר נשימים בקוטר 10 מיקרומטר, אשר נפלטים ממפעלים וכלי רכב שונים ומסוגלים לחדור את דרכי הנשימה העליונות, הגדילה ב-64% את הסיכון לפתח סינוסיטיס כרונית ופי 2.3 את הסיכון לסינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף. חשיפה לחלקיקי מזהמים קטנים יותר בקוטר 2.5 מיקרומטר, שחודרים גם לדרכי הנשימה התחתונות, העלתה ב-59% את הנטייה לפתח סינוסיטיס כרונית ופי 2 את הסיכון לסינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף. כמו כן, חשיפה לחנקן דו חמצני, גז רעיל שנפלט בין השאר מכלי רכב, העלתה ב-11% את הסיכון לסינוסיטיס כרונית וב-21% את הסיכון לסינוסיטיס עם פוליפים באף. ואילו חשיפה לשילוב של אוזון ותחמוצות חנקן – שילוב רעיל שנפוץ במפעלי תעשייה – העלתה ב-18% את הסיכון לסינוסיטיס כרונית וב-28% את הסיכון לסינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף. לא נמצא במחקר אפקט גבוה יותר אצל מי שנחשפו לשילובים של מספר מזהמי אוויר מתוך ארבעת הסוגים שנבדקו.

החוקרים מסכמים כי "חשיפה מתמשכת לזיהום אוויר מעלה את הסיכון לסינוסיטיס כרונית, בעיקר עם פוליפים באף, ומחדדת את הצורך לאמץ מדיניות של 'אוויר נקי' ורגולציה סביבתית".

הממצאים מדווחים בגיליון אוגוסט 2024 של כתב העת המדעי Science of the Total Environment.

הקשר הגנטי

המכניזמים הביולוגיים שקושרים בין זיהום אוויר לסינוסיטיס כרונית ופוליפים באף עדיין אינם ברורים, ולהערכת החוקרים עשויים לשלב בין השפעות דלקתיות ישירות עם דלקתיות עקיפה שמקורה בפגיעה של שכבת אפיתל האף – שכבת התאים שמסננת את הפתוגנים שחודרים דרך דרכי הנשימה לגוף. מספר עבודות מדגימות כיצד מזהמים שונים, ובעיקר חלקיקים זעירים במיוחד בקוטר 2.5 מיקרומטר שמקורם במתכות, עשויים לייצר תהליכי עקה חמצונית בתאי אפיתל האף ולחולל דלקתיות מוגברת. לפי מחקרים, ברקמות אפיתל האף שנחשפו למזהמי אוויר ניכרת עלייה ברמות של חלבונים-ציטוקינים מעוררי דלקתיות, ובהם 'TNF אלפא', 'אינלרלוקין 1b' ו'אינטרלוקין 6' – חיטוקינים שמהווים יעד לחלק מהתרופות הביולוגיות המיועדות כנגד מחלות דלקתיות כרוניות. בשנים האחרונות אושרו גם תרופות ביולוגיות שהוכחו כיעילות כנגד סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף אשר משפיעות על ציטוקינים מסוימים מקבוצת האינטרלוקינים. מחקרים גם מצאו כי מזהמי אוויר גם עשויים לפגוע בפעילותם של חלבונים נוספים שתפקידם לווסת את דרכי הנשימה העליונות, כמו 'אוקלודין' ו'קלאודין 1', באופן שמגביר את הרגישות להתפתחות סינוסיטיס ופוליפים באף.

המחקר הנוכחי גם בחן נטייה גנטית מוגברת לסינוסיטיס כרונית, על בסיס סריקות גנטיות נרחבות שעברו הנבדקים שנכללו במאגר ששימש למחקר, זיהו החוקרים שינוי בגן מסוים המסומן באותיות ALOX15 אשר לפי מחקרים משפיע על אנזים המסומן 15-LO באופן שמעלה את הרגישות לסינוסיטיס כרונית ופוליפים באף כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר. אנזים זה גם זוהה בעבודות בקשריו לפעילות יתר של מרכיבי דם מסוג אאוזנופילים, שמאפיינת מחלות נוספות מקבוצת 'דלקת סוג 2', כמו אסתמה המלווה בריבוי אאוזנופילים ואטופיק דרמטיטיס.

על רקע ממצאי המחקר, ועבודות רבות נוספות שמזהות נזקים בריאותיים מחשיפה מצטברת למזהמי אוויר, בין השאר עלייה בסיכון למחלות לב, שבץ מוחי, מחלות ריאה כרוניות, בעיות נוירולוגיות כמו כאבי ראש, אוסטאופורוזיס, התקפים של טרשת נפוצה ובעיות רפואיות רבות נוספות, החוקרים בעבודה הנוכחית קוראים להגביר את המאבק בזיהום אוויר ולעודד מדיניות של צמצום חשיפה למזהמים.

החוקרים מציינים כי בהיבט של סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף, הרי שהתפתחות פוליפים מובילה לרוב לצורך בניתוחי אף ולהיעדרויות מהעבודה, באופן המדגיש את העומס הכלכלי של המחלה על הציבור כולו.

Science of the Total Environment, doi: 10.1016/j.scitotenv.2024.173526