במעקב אחרי עליה וירידה בפעילות הגנים בכבד, הראו חוקרים ממכון סאלק שתיזמון הארוחה משפיע על הפעילות המטבולית יותר מאשר השעון הביולוגי.

היות וזמן הארוחות והצום ביממה משפיעים חזק על הפעלות הגנים המטבוליים, חזק אף יותר מזמני יום או לילה, אפשר להבין למה עובדי משמרות שאוכלים וצמים בשעות שונות במהלך השבוע נוטים יותר לסוכרת, השמנה או עליה בכולסטרול.

בין השעונים הביולוגיים החשובים נמצא השעון הביולוגי של הכבד המבקר אלפי גנים בהתאם לדפוס היומי של זמני האכילה. בקרה זאת הינה חיונית והעדר מחזוריות קבועה מגביר את הסיכוי לחוסר תיפקוד מטבולי ולמחלות.

במחקר זה עם העכברים, הראו לראשונה כי מחזוריות הכבד מושפעת מאד מזמינות המזון. תעתיק הגנים המתרחש בסמוך לאכילה, נמשך כמו שעון חול במשך 24 שעות וכל אכילה מפעילה אותו מחדש. לכן, זה בריא יותר לאכול ולהפסיק לאכול במקצב קבוע. עכברים שאכלו במשך 8 שעות וצמו במשך 16 שעות ביממה חזרו מהר למקצב הפעלה קבוע גם בהעדר הפעלות יום ולילה.

ד"ר פנדה, החוקר הראשי, מציע שהמקצבים קבועים הם שמסננים תהליכים לא מתאימים כמו למשל קלקול ה- DNA על ידי נגזרות חמצן ראקטיביות.

מעניין גם לציין שד"ר פנדה בעצמו, החליט לא לאכול מ- 8 בערב עד 8 בבוקר והסביר שהוא מרגיש טוב יותר ואף רזה למרות שאינו עושה דיאטה. הסינים דרך אגב המליצו כבר לפני אלפי שנים להפסיק לאכול כשהשמש שוקעת.

PNAS, online before print November 25, 2009
 

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט