קשב וריכוז
מנהלי קהילה
חציית כביש מסוכנת יותר לילדים עם ADHD
הורים שימו לב: מחקר מצא שחציית כביש מסוכנת יותר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. כך תמנעו תאונות
ללמד ילדים לחצות כביש בבטחה היא משימה קשה בפני עצמה. כעת מתברר שכאשר מדובר בילדים עם ADHD העניין מורכב עוד יותר. לילדים עם ADHD (הפרעת קשב וריכוז עם פעלתנות יתר) יותר בעיות בהתחמקות מכלי רכב כשהם חוצים את הכביש מאשר ילדים אחרים.
מחקרים קודמים מצאו כי לילדים עם ADHD סיכון גבוה יותר לפציעות בכלל, וכי מבוגרים עם ADHD נוטים להיות נהגים שנוטלים יותר סיכונים.
חוקרים מאוניברסיטת אלבאמה השתמשו בתוכנת מחשב כדי לדמות כביש, על מנת לבחון כיצד 39 ילדים בני 7 עד 10 שאובחנו עם ADHD חוצים את הכביש ואם הם עושים זאת באופן פחות בטיחותי מאשר 39 ילדים ללא ADHD.
כביש וירטואלי
הילדים שנטלו תרופות ל-ADHD הפסיקו ליטול אותן לפחות 24 שעות לפני הניסויים. תחילה, החוקרים ביקשו מהילדים ללכת מרחק של מספר מטרים כדי לקבוע את קצב ההליכה הרגיל שלהם. לאחר מכן הם נתנו להם להתאקלם לרחוב וירטואלי עם כביש, שהורכב משלושה מסכים ושפת מדרכה מעץ. על המסכים החוקרים הציגו תנועת כביש וירטואלית המגיעה משני הכיוונים. בניסוי, הילדים ירדו משפת המדרכה לצלחת לחץ כשהם הרגישו שזה עיתוי בטוח לחצות את הכביש. כשהם ירדו משפת המדרכה, דמות אווטאר מציאותית של הילד הופיעה על המסך ועברה את הכביש בין המכוניות בקצב ההליכה הרגיל של הילד. כל ילד חזר על המשימה 15 פעמים.
החוקרים השתמשו באמצעים אלקטרוניים על מנת לתעד את תפקוד הילדים – איזה מרווח זמן הם לקחו בין היציאה לכביש להגעת המכוניות, את הזמן בין הרכבים, מספר הפגיעות וה"כמעט פגיעות" וכמה זמן נותר מהרגע שהילד סיים לחצות עד שהמכונית האחרונה עברה. צילומי וידיאו אפשרו לתעד כמה פעמים הילד הסתכל ימינה או שמאלה לפני החצייה.
יוצאים תחת תנאים מסוכנים
על פי הממצאים שפורסמו בכתב העת Pediatrics, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הפגינו התנהגויות נאותות לשפת מדרכה. הם הסתכלו לשני הצדדים לפני שחצו את הכביש, בדיוק כמו קבוצת הביקורת. ההבדל היה שהם בחרו לחצות תחת תנאים מסוכנים יותר. הם חצו כאשר הרווחים בתנועה היו קטנים יותר והיה להם פחות זמן עודף עד למעבר המכונית כאשר הם הגיעו לצד השני של הכביש. הם היו מאוד קרובים להיפגע הרבה יותר פעמים מאשר הילדים האחרים.
אבל הם לא רק נטלו יותר סיכונים. החוקרים חושבים שההבדל בין הילדים הוא בקבלת ההחלטות. נראה כי הילדים עם ADHD רכשו מהסביבה את אותו המידע כמו קבוצת הביקורת, אבל היו פחות יעילים בעיבוד המידע הזה. החוקרים מסבירים כי תפקוד המוח האחראי על זה המכונה "תפקוד ביצועי" מוגדר כקושי מרכזי ב- ADHD. כך למשל, לילדים עם ADHD קושי רב יותר בניהול זמן. הילד יכול לתפוס את מרווח הזמן בצורה נכונה, אבל כשהוא מנסה לעמוד במרווח הזמן הזה כדי לבצע משימה בזמן, הוא מרגיש שיש לו יותר זמן מאשר מה שיש לו באמת ובסוף זה לוקח לו יותר זמן ממה שזה היה אמור לקחת.
בניתוח הנתונים החוקרים לקחו בחשבון גורמים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו השכלת ההורים והכנסה משפחתית.
מה עושים?
המחקר חשוב כי הוא מראה להורים לילדים עם ADHD שאימון הילדים להסתכל לשני הצדדים לפני שהם חוצים את הכביש אינו מספיק. אז מה אפשר לעשות? ניתן למשל לבצע הדמיה כזו עם הילד שוב ושוב. לקחת אותו למעבר חציה כשמכוניות עוברות ולשאול אותו מתי בטוח לעבור. לאחר מכן ניתן לשוחח על ההחלטות שלו ולהדריך אותו כאשר ההחלטות מסוכנות מידי. אבל גם זה לא בהכרח יצליח לעזור עם בעיית התזמון. לכן יש לפקח על ילדים עם ADHD יותר מאשר על ילדים אחרים.
בעתיד החוקרים מתכננים לבצע ניסוי דומה, רק כאשר הילדים נוטלים תרופות ל-ADHD, כדי לבחון אם התרופות מסייעות לעבור את הכביש בצורה בטוחה יותר.