מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותחלבוני קרישה וצלקת בחוט השדרה

חלבוני קרישה וצלקת בחוט השדרה

חלבון בשם פיברינוגן שמשתתף בתהליך קרישת הדם גם מעורר היווצרות צלקת במוח ובחוט השדרה


חלבוני קרישה יוצרים צלקת באזור הפציעה
חלבוני קרישה יוצרים צלקת באזור הפציעה

התגלה תפקיד חדש של חלבוני קרישה- יצירת צלקת במוח ובחוט השדרה.

 

ממצאי המחקר שפורסמו בגליון מרץ של Journal of Neuroscience הראו כי פיברינוגן נושא עימו פקטור "רדום", אשר גורם לתאי המוח ליצור צלקת כאשר הוא מגיע למקום הפציעה. צלקת במוח או בחוט השדרה יכולה למנוע את הקשר בין תאי העצב ולמנוע מהחולים להגיע להחלמה מלאה. לאחר פגיעה טראומטית במערכת העצבים, כגון פצע דקירה או שבץ, ישנה דליפת פיברינוגן מכלי דם פגומים לתוך רקמת המוח או חוט השדרה  ומתחילה להיווצר במקום רקמה צלקתית. השאלה הבסיסית במחקרים של פגיעה במערכת העצבים המרכזית הייתה זיהוי מקור האות הראשון שגורם לצמיחת הצלקת.

 

"המחקר שלנו מראה כי הגורם לקרישת הדם הוא שחקן חשוב במערך היווצרות הצלקת", אומרת ד"ר קטרינה אקסוגלואו. טיפולים שקיימים היום נועדו לשפר את התחדשות תאי העצב תוך התמקדות בצמצום רקמת הצלקת הקיימת. התוצאה של המחקר החדש מציעה כי דיכוי חלבונים אלו בדם עשוי להוות פריצת דרך ולמנוע בכלל היווצרות צלקת במקום הפציעה."

 

כדי לקבוע מה התפקיד אותו ממלא פיברינוגן במבנה הצלקת, החוקרים השתמשו במודל של טראומה במוח אצל עכבר. כאשר פיברינוגן הוסר מזרם הדם, לעכברים היו צלקות קטנות יותר באופן דרמטי.

 

מתוך-Medical News Today

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן

אנה-רייזמן
13/05/10 15:49

פיברינוגן נוצר בכבד ומצוי דרך קבע בפלסמת הדם. בזמן תהליך קרישה, הופך פיבירינוגן (שהוא חלבון מסיס) לפיברין (חלבון צפוף ולא מסיס) ובעזרת תהליכים נוספים נסתמת "הפריצה" בכלי הדם שנגרמה בעקבות הפציעה.
אנה

Dov-c3c4
12/05/10 20:42
כתבה מענינת מאוד.
כאן יש שאלה אם ידוע לך מקור הפיברינוגן.
דב