המאובחנים בסוכרת נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבקות בזיהומים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית וכן בסיכון גבוה יותר לפתח מחלה זיהומית קשה יותר, עם סיכון מוגבר לסיבוכים הן של הזיהומים והן של מחלת הסוכרת.

לדברי ד"ר רפית דרורי, רופאה מומחית לאנדוקרינולוגיה ורופאת סוכרת מחוזית במחוז דרום של קופת חולים מאוחדת, "חולי סוכרת נמצאים בקבוצת סיכון לתחלואה קשה כתוצאה מהדבקה במחלות כגון שפעת, קורונה ודלקת ריאות. מדובר במחלות שכיחות ומאוד מדבקות, ולכן יש חשיבות מיוחדת להתחסנות של אוכלוסייה זו, כדי להגן מהדבקה". לדבריה, "חשוב לזכור שגם מחלה ויראלית קלה עשויה לגרום ליציאה מאיזון הסוכרת ולמדידות סוכר גבוהות ללא כל שינוי בצריכת הפחמימות או בטיפול התרופתי. התופעה חולפת בעקבות ההחלמה, אך יכולה להיות חמורה עד מצבים קיצוניים שדורשים טיפול במסגרת אשפוז".

לדברי ד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון וחברה בצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות, "אנשים עם סוכרת מועדים יותר להסתבך במחלות שיש כנגדן חיסונים, ולרוב סובלים גם ממצבי רקע רפואיים כמו שומנים בדם, השמנה ומחלות לב ולעתים גם מפגיעה כלייתית, וכל אלה הופכים אותם לקהל יעד חשוב לקבלת החיסונים התקופתיים המומלצים לאוכלוסייה הבוגרת".

למה חיסונים חשובים לאנשים עם סוכרת?

מחלת הסוכרת, גם כשהיא מנוהלת היטב, מקשה על מערכת החיסון להילחם בזיהומים. ולדברי ד"ר מאור, "למרות שחולי סוכרת אינם מוגדרים 'מדוכאי חיסון', מערכת חיסונית חלשה יותר חושפת אותם לסיכון לסיבוכים משמעותיים יותר כתוצאה מהידבקות בזיהומים, בהשוואה לאלו שנצפים באוכלוסייה הכללית".

במחקר לאומי רחב היקף מדרום קוריאה, שפורסם בדצמבר 2019 בכתב העת Diabetes & Metabolism Journal, נמצא כי אנשים עם סוכרת נמצאים בסיכון גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית למחלה משמעותית לאחר הידבקות בכמעט כל סוגי הזיהומים שנבדקו, כשהסיכון לאשפוזים היה גבוה בעיקר פי 10.17 עקב אבצס זיהומי בכבד, סיכון גבוה פי 8.72 לאשפוז על רקע זיהומים שמשפיעים על מערכת העצבים המרכזית במוח, וסיכון גבוה פי 3.52 לאשפוז בעקבות זיהומים בעור וברקמות רכות שאינם צלוליטיס. סוכרתיים גם היו בסיכון גבוה לאשפוז ביחידות לטיפול נמרץ ולתמותה בעקבות זיהומים בעור וברקמות הרכות (פי 11.75), זיהומים במוח (פי 5.25) וזיהומים בעצמות ובמפרקי הגוף (פי 4.78).

מחלות זיהומיות אצל סוכרתיים, כמו מחלות נוספות – עלולות להשפיע על עלייה ברמות הסוכר בדם ולהפר את איזון הסוכר, באופן שחושף את המאובחנים עם סוכרת לסיכון גבוה יותר להתפתחות הסיבוכים הקשים של המחלה. הסיבה לכך קשורה בין השאר במנגנוני לחץ שמופעלים בעת שהגוף מפתח זיהומים – הקשורים לעלייה ברמות הורמוני הלחץ קורטיזול ונוראפינפרין, אשר משפיעים על עלייה ברמות הסוכר בדם.

בנוסף, מאחר ואנשים עם סוכרת נדרשים לדקירות בגוף על בסיס יומיומי למדידת רמות הסוכר בדם, הן באמצעות ערכות חד פעמיות (סטיק) או במערכות קבועות לניטור הסוכר בדם ובמשאבות סוכרת ואף במערכות החדשניות דמויות לבלב מלאכותי – פעולות אלה אף הן חושפות אותם לסיכון גבוה יותר להידבקות בזיהומים.

הסיכון המוגבר שטומנים זיהומים עבור סוכרתיים הודגם בשנים האחרונות, כשנמצא כי אנשים עם סוכרת היו בסיכון גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית להתפתחות מחלה קשה בעקבות הידבקות בנגיף SARS-CoV-2 מחולל מגפת הקורונה. כבר בתחילת המגפה, במחקר מסין שפורסם ביולי 2020 בכתב העת Diabetologia נמצא כי בהשוואה לחולי קורונה עם רמות סוכר תקינות בדם, לחולים עם רמות סוכר של 126-100 מ"ג/ד"צ המוגדרות כ'טרום סוכרת' יש סיכון גבוה פי 2.61 לפתח סיבוכים קשים במהלך האשפוז ולחולים עם רמות סוכר המעידות על סוכרת (126 מ"ג/ד"צ ומעלה) היה סיכון גבוה פי 3.99 לסיבוכים באשפוז. עבודות נוספות בהמשך איששו ממצאים אלה.

מאחר וחיסונים מספקים את ההגנה הטובה ביותר כנגד זיהומים רבים, לצד תופעות לוואי מצומצמות – סוכרתיים נכללים בקבוצת החולים הכרוניים להם מומלץ לקבל חיסונים מפני מחלות זיהומיות שונות. מומלץ לפעול לקבלת החיסונים כבר בסמוך למועד האבחון בסוכרת – כדי לספק הגנה מרבית מפני זיהומים והשפעתם.

נכון להיום, אין המלצה כלשהי לשינוי בתמהיל התרופות לסוכרת ו/או האינסולין המותאם לסוכרתיים לקראת קבלת חיסון כלשהו או לאחר קבלתו.

מהם החיסונים המומלצים לאנשים עם סוכרת?

חיסונים לשפעת בסוכרתיים 

למרות ששפעת נתפסת לעתים כמחלת חורף פשוטה, מדובר במחלה נגיפית מדבקת ביותר, שנחשבת לאחת מסיבות התמותה המובילות בעולם שניתנות למניעה על ידי חיסון. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), שפעת מתפשטת בעולם בעונות החורף בהיקף של 5% עד 10% מהאוכלוסייה המבוגרת ו-20% עד 30% מהילדים.

מחקרים רבים מצביעים על הסיכון המוגבר של אנשים עם סוכרת לפתח מחלת שפעת קשה. מחקרים גם מצאו כי אנשים עם סוכרת מצויים בסיכון גבוה פי 2 עד 4 לתמותה משפעת, בהשוואה לאוכלוסייה בריאה.

החיסונים לשפעת ניתנים מדי שנה בסתיו, לקראת עונת החורף שבה פעילות השפעת גוברת. בשנים האחרונות מוצעים על ידי קופות החולים חיסוני שפעת עונתיים ללא תשלום לכלל האוכלוסייה. סוכרתיים נכללים בקבוצת הסיכון של החולים הכרוניים להם מומלץ להקדים ולהתחסן כבר בסמוך לפתיחת מבצעי החיסונים בכל שנה.

החיסון המרכזי לשפעת שניתן בשנים האחרונות לרוב האוכלוסייה בישראל הוא חיסון שמכיל נגיפים מומתים שניתן בזריקה.

בישראל ניתן בשנים האחרונות גם חיסון לשפעת בתרסיס המכיל נגיפים מוחלשים, שמאושר כיום לבריאים ללא מחלות כרוניות בגילי שנתיים עד 49 בלבד, ואינו ניתן לסוכרתיים.

לחיסונים לשפעת יעילות בהפחתת סיבוכי סוכרת. במחקר ישראלי שהתבסס על נתונים שנאספו בקופת חולים מכבי ופורסם בנובמבר 2004 בכתב העת Diabetes Care, נמצא כי אצל מבוטחים מגיל 65 ומעלה, שיעור המתחסנים לשפעת עמד בשנת 2000 על 48% אצל סוכרתיים, ולווה בירידה של 12.3% בסיכון לאשפוז.

במחקר לאומי מדנמרק שממצאיו פורסמו ביולי 2020 בכתב העת Diabetes Care, נמצא כי חיסונים לשפעת מפחיתים אצל סוכרתיים ב-17% את הסיכון לתמותה מכל הסיבות, ומפחיתים ב-15% את הסיכון הספציפי לתמותה מהתקפי לב ושבץ מוחי, במעקב שנמשך בממוצע ארבע שנים.

מחקר מספרד, שפורסם ביולי 2021 בכתב העת Clinical Infectious Diseases, מצא כי החיסונים לשפעת מאפשרים למנוע 46% מאשפוזי החורף של סוכרתיים בשנה שבה ניתנו.

עוד על החיסונים לשפעת

חיסונים לדלקת ריאות בסוכרתיים 

מספר מחקרים מצביעים על סיכון גבוה יותר להתפתחות דלקת ריאות אצל סוכרתיים. לפי נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), לאנשים עם סוכרת סיכון גבוה פי 3 לתמותה מדלקת ריאות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

במחקר לאומי מדנמרק, שפורסם באוגוסט 2008 בכתב העת Diabetes Care, נמצא כי בהשוואה לכלל האוכלוסייה, לאנשים עם סוכרת סוג 1 סיכון גבוה פי 4.43 להתאשפז על רקע דלקת ריאות שתסמיניה מחמירים ולאנשים עם סוכרת סוג 2 סיכון גבוה ב-23% לאשפוז על רקע דלקת ריאות. עוד נמצא כי ככל שהסוכרת אובחנה לפני זמן רב יותר – כך גדל הסיכון לאשפוז בעקבות סיבוכים של דלקת ריאות.

חיידק ה'פנוימוקוק'/ 'פנאומוקוק', ששמו המדעי 'סטרפטוקוקוס פנאומוניה', מהווה את אחד מהגורמים הנפוצים להתפתחות דלקת ריאות. קיימים מעל ל-90 זנים של חיידק הפנומיוקוק שעלולים להוביל להתפתחות דלקת ריאות בבני אדם, ויש כיום שני חיסונים כנגד זנים של חיידק הפנוימוקוק המומלצים לאנשים עם סוכרת: פרבנר המספק הגנה מפני 13 זני החיידק ו-PPV-23 – חיסון המשווק בשמות 'פנוימווקס 23' או 'פנוימו-23' ומספק הגנה כנגד 23 זנים של החיידק.

ההמלצה הכללית לאוכלוסייה המבוגרת היא לקבל את שני החיסונים, כאשר חיסון אחד אינו מחליף את השני, ושני החיסונים מיוצרים בטכנולוגיה שונה, ובאופן שמקנה שכבת הגנה נוספת והגנה משלימה מפני פנוימוקוק. שני החיסונים ניתנים לאורך כל השנה, וניתן לקבלם גם בשילוב עם החיסון העונתי לשפעת לקראת עונת החורף, בה המחלה נפוצה יותר, או בכל מועד אחר.

בעקבות מתן החיסונים, מערכת החיסון מתחילה לייצר נוגדנים נגד רכיבים מסוימים של החיידק. בדרך זו נמנעת התפתחות זיהומים קשים דוגמת דלקת ריאות אך גם דלקת קרום המוח, שעלולים להסתיים בנכות או במוות.

לפי תדריך החיסונים של משרד הבריאות, לאנשים עם סוכרת וללא סיבוכים נלווים מומלץ על קבלת החיסון לדלקת ריאות מסוג PPV-23 המכסה 23 זנים של פנוימוקוק. חיסון זה ניתן לאנשים עם סוכרת במנה אחת, ולאחר גיל 65 – בשתי מנות בהפרש של חמש שנים האחת מהשנייה והוא כלול בסל הבריאות.

כדי לספק דרגת הגנה גבוהה יותר – סוכרתיים יכולים להתחסן בשני החיסונים לדלקת ריאות: לאלו שמעולם לא חוסנו נגד דלקת ריאות מומלץ תחילה לקבל מנה אחת של החיסון פרבנר, וכעבור שמונה שבועות לפחות מנה של החיסון PPV-23. בהמשך, מנה נוספת של PPV-23 תינתן למטופלים הזכאים לכך לפי תנאי הסל כעבור חמש שנים לפחות. למבוגרים עם סוכרת מעל גיל 65 שכבר חוסנו בעבר כנגד דלקת ריאות בחיסון אחד של PPV-23, מומלץ להתחסן בפרבנר לאחר שחלפה לפחות שנה מקבלת המנה האחרונה של PPV-23, ובהמשך להשלים מנה נוספת של PPV-23 לאחר שחלפו חמש שנים מקבלת המנה האחרונה, ולפחות שמונה שבועות לאחר קבלת החיסון פרבנר.

החיסון פרבנר לא כלול כיום בסל הבריאות לסוכרתיים, וקיימת אי בהירות באשר להכללתו בסל לחולי סוכרת עם פגיעה כלייתית מסוג נפרופתיה סוכרתית, מאחר והוא מוגדר ככלול בסל לחולים עם תסמונת נפרוטית, אי ספיקת כליות כרונית ומטופלי דיאליזה, ויש אי בהירות בדבר אישורו למטופלים עם סוכרת ונזק כלייתי – ובעיקר כשהנזק מצוי בראשיתו. בכל אופן ניתן לקבל את החיסון בהנחה דרך הביטוחים המשלימים של קופות החולים.

עוד על דלקת ריאות

עוד על החיסון לדלקת ריאות

חיסונים לקורונה בסוכרתיים 

לסוכרתיים חשוב מאוד להתחסן לקורונה על רקע מחקרים שמדגישים את הסיכון להתפתחות מחלה חמורה אצל אנשים עם סוכרת שנדבקו בנגיף. בין השאר, קיים תיעוד בספרות המדעית על מטופלים שפיתחו סוכרת לאחר שנדבקו בקורונה. מטה אנליזה מארה"ב, שפורסמה בנובמבר 2022 בכתב העת Scientific Reports, מצאה כי לאנשים שנדבקו בקורונה סיכון גבוה ב-66% לפתח סוכרת לאחר שאובחנו במחלה, בהשוואה לסיכון לסוכרת באוכלוסייה הכללית.

אצל סוכרתיים נמצא כי הידבקות בקורונה מעלה את הסיכון לסיבוכי המחלה, ויש דיווחים על סוכרתיים שפיתחו סיבוך חמור ומסכן חיים של 'קטואצידוזיס' לאחר שנדבקו בנגיף, ככל נראה על רקע פגיעה בתפקוד תאי בטא שאחראים על ייצור אינסולין בלבלב. סקירה שפורסמה בספטמבר 2021 בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology מגלה כי בתקופת סגרי הקורונה חלה עלייה בהיקף של קרוב ל-10% בדיווחים על אשפוז חולי סוכרת שפיתחו קטואצידוזיס במקומות שונים בעולם. מטה אנליזה מסין, שפורסמה בפברואר 2021 בכתב העת Acta Diabetologica, מצאה כי לסוכרתיים סיכון גבוה ב-75% למות מקורונה, בהשוואה לכלל האוכלוסייה.

נכון לשנת 2022 אושרו על ידי רשויות הבריאות בעולם תשעה חיסונים לקורונה, ובישראל משווקים ארבעה חיסונים הניתנים בזריקה לשריר: לצד החיסון של החברות 'פייזר' ו-BioNTech בטכנולוגיית mRNA ניתנים בכמות מצומצמת גם חיסונים לקורונה של חברת 'מודרנה' הפועלים באותה שיטה. חיסון נוסף שזמין בישראל מתחילת 2022 לבוגרים מגיל 18 ומעלה הוא החיסון Vaxzevria של חברת 'אסטרה זנקה' המיוצר בטכנולוגיית של הנדסה גנטית להשתלת גן של חלבון מהנגיף – חלבון ה"ספייק" (חלבון S) שנישא על גבי נגיף נשא (וקטור). בספטמבר 2022 אושר בישראל חיסון רביעי של חברת 'נובהווקס' הניתן לילדים ומבוגרים מגיל 12 ומעלה ומיוצר אף הוא בטכנולוגיה מבוססת חלבון. כל החיסונים ניתנים תחילה בשתי מנות. החיסונים של 'אסטרה זנקה' ו'נובהווקס' מיועדים בין השאר כחיסונים חוזרים למי שפיתחו בעבר תופעות לוואי לחיסוני פייזר או מודרנה. רשויות בריאות במערב אישרו מתן מנת בוסטר של החיסונים של 'אסטרה זנקה' ו'נובהווקס' גם למי שהתחסנו קודם לכן בחיסון של 'פייזר' ו-BioNTech.

החיסונים לקורונה ניתנים לאוכלוסייה בישראל ללא תשלום במימון המדינה, נכון לתחילת 2023 מחוץ למסגרת הרשמית של סל הבריאות הממלכתי.

נכון לתחילת חורף 2022, אנשים עם סוכרת בישראל חוסנו בארבע מנות כנגד קורונה: שתי מנות ראשונות של החיסון שניתנו בשלב הראשון, ובהמשך שתי מנות בוסטר לחיזוק התגובה החיסונית של הגוף מפני הנגיף. לאחרונה הוכנסו לקופות החולים חיסונים חדשים לקורונה המכסים זנים חדשים של הנגיף שהתפתחו עם הזמן, לרבות זן האומיקרון – ובספטמבר 2022 משרד הבריאות המליץ על מנת חיסון נוספת, חמישית במספר, למבוגרים ולאנשים עם סוכרת – אשר ניתן לקבלה בקופות החולים בחלק מהסניפים גם במקביל לחיסון העונתי לשפעת – מנה שמותאמת כנגד זן האומיקרון שהתפשט אותה שנה ברחבי העולם.

יעילותם של החיסונים לקורונה נבדקה בין השאר במחקרים שהתמקדו באנשים עם סוכרת, ועד כה נמצא כי יתרונותיו של החיסון במניעת מחלת קורונה קשה אצל סוכרתיים גבוהים בעשרות מונים יותר מהסיכון התיאורטי לתופעות לוואי אפשריות שעלולות להתפתח כתוצאה מהחיסון. סקירה בנושא מהולנד, שפורסמה בדצמבר 2022 בכתב העת Vaccines, מצאה כי יעילות החיסונים לקורונה במניעת הידבקות בנגיף הקורונה ובמניעת אשפוזים ותמותה בקרב סוכרתיים (בין 24% ל-96%). לדברי ד"ר מאור, "כיום אין מחקרים שמאפשרים לקבוע עדיפות של חיסון מסוים לקורונה על פני חיסון אחר עבור סוכרתיים. ככלל, חשוב לסוכרתיים להגן על עצמם מפני הקורונה כדי למנוע סיבוכים אפשריים".

קיימים דיווחים בעולם על תופעות לוואי אפשריות של החיסונים לקורונה, ובין השאר עלה החשש כי החיסון גם מעלה את הסיכון לדלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) ולהפרעות בשמיעה – אם כי טענות אלה טרם זכו לביסוס במחקרים נרחבים. תופעות הלוואי העיקריות שמיוחסות להן מקומיות, וכוללות אודם, נפיחות וכאב במקום ההזרקה, כאבי ראש ועייפות והרגלה כללית רעה למספר ימים. תגובות אלרגיות חמורות לחיסונים ותגובה של התפתחות קרישי דם תועדו במקרים נדירים.

חיסונים נוספים לאנשים עם סוכרת

החיסון לשלבקת חוגרת בסוכרתיים 

החיסון לשלבקת חוגרת מומלץ לאנשים עם סוכרת מאחר וביכולתו למנוע מחלה זיהומית שעלולה להיות חריפה ולהוביל אצל סוכרתיים להחמרה וסיבוכים שונים.

החיסון מאפשר להגן מפני הנגיף VZV שמחולל בילדות אבעבועות רוח ובגיל המבוגר את מחלת השלבקת החוגרת – מחלה שמאופיינת לרוב בפגיעה בסיבים עצביים ורקמות עור סמוכות.

ככלל, סוכרתיים מצויים בסיכון גבוה יותר להתפתחות שלבקת חוגרת. לפי מטה אנליזה מסין, שפורסמה באפריל 2021 בכתב העת Medicine, הסיכון למחלה אצל אנשים עם סוכרת גבוה ב-60% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מחקר מספרד שפורסם בנובמבר 2017 בכתב העת Human Vaccines & Immunotherapeutics מצא כי אנשים עם סוכרת נוטים לפתח שלבקת חוגרת חמורה יותר שמלווה בצורך יותר גדול בטיפולים רפואיים במערכת הבריאות, ואצל כרבע (23%) מהסוכרתיים שפיתחו את המחלה כשהיו מאוזנים – עלו ערכי ההמוגלובין המסוכרר בעקבות הידבקות בזיהום. מחקר ישראלי שפורסם עוד במאי 2008 בכתב העת Infection והתבסס על נתוני קופת חולים מכבי מצא כי לסוכרתיים סיכון גבוה ב-53% להתפתחות מחלת הרפס זוסטר: לסוכרתיים צעירים עד גיל 45 סיכון גבוה ב-61% למחלה; לסוכרתיים בגילי 64-54 סיכון גבוה ב-50% למחלה; ולסוכרתיים בגיל 65 ומעלה סיכון גבוה ב-40% למחלה. בסיכון גבוה במיוחד למחלה היו חולים צעירים לפני גיל 45 עם רמות חריגות של המוגלובין מסוכרר (מעל 8%). אצל צעירים – גם טיפול באינסולין העלה ב-86% את הסיכון למחלה הזיהומית.

בשנים האחרונות ניתן בישראל החיסון לשלבקת חוגרת 'זוסטווקס' ב-50% הנחה דרך סל הבריאות הממלכתי לאנשים מגיל 50 ומעלה, וזה הומלץ גם לאנשים עם סוכרת סוג 2 במצב יציב. החיסון ניתן במנה חד פעמית. עם זאת, מאחר והחיסון מכיל נגיפים חיים מוחלשים, הוא לא מומלץ לאנשים מדוכאי חיסון ולחולים אוטואימוניים –- לרבות אנשים עם סוכרת סוג 1.

בשנת 2022 החל בישראל שיווק חיסון חדש להרפס זוסטר המכונה 'שנגריקס' אשר עדיין אינו כלול בסל הבריאות הממלכתי ובביטוחים המשלימים של קופות החולים – ולדברי ד"ר מאור, "מאחר והוא אינו מכיל נגיפים חיים מוחלשים – חיסון זה מומלץ יותר לאנשים עם סוכרת סוג 1". המדובר בחיסון רקומביננטי המכיל נגיפים מומתים עם תוסף אדג'ובנט להגברת יעילותו. החיסון ניתן בשתי מנות בזריקה לתוך השריר, במרווחים של חודשיים עד חצי שנה בין המנה הראשונה לשנייה.

החיסון לדיפתריה וטטנוס בסוכרתיים 

חיסונים לטטנוס ולדיפתריה ניתנים בישראל לתינוקות ופעוטות במסגרת 'החיסון המחומש' בשילוב עם תרכיבים כנגד שעלת, פוליו ו'המופילוס אינפלואנזה B' מחולל דלקת קרום המוח. למבוגרים מומלץ החיסון לדיפתריה וטטנוס לצד החיסון לשעלת במסגרת תרכיב המכונה Tdap. רכיב השעלת בחיסון הוא 'רכיב תת יחידתי' המכיל מקטעים (תתי יחידות) של החיידק Bordetella Pertussis מחולל השעלת.

החיסונים לטטנוס ודיפתריה ושעלת אינם ניתנים בשגרה בגיל המבוגר, מתוך הנחה כי חיסוני הילדות מספקים הגנה מתמשכת מפני המחלות, אך עם השנים רמות הנוגדנים בגוף למחוללי המחלות עשויות לרדת.

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) בארה״ב קובע כי מנות דחף של החיסון לדיפתריה וטטנוס מומלצות אחת לעשר שנים. ההגנה מפני דיפתריה וטטנוס יורדת עם הגיל, ולפחות 40% מהמבוגרים מגיל 60 ומעלה עשויים להיות בהעדר הגנה מספקת. לכן, לפי המלצות המרכז האמריקאי, כל ביקור רפואי של מבוגר צריך לקבל התייחסות כהזדמנות לעודד את קבלת החיסון.

בישראל, לפי תדריך החיסונים של משרד הבריאות, מומלץ מגיל 18 על מנה אחת של תרכיב Tdap לטטנוס, דיפתריה ושעלת. מתגייסים לצה"ל מקבלים מנת דחף נוספת של החיסון לטטנוס ודיפתריה במסגרת שרשרת החיול. ובשנים האחרונות ניתן החיסון לנשים הרות – בעיקר כדי להגן עליהן מפני שעלת (עדיף בשבועות 36-27 להיריון), לנשים לאחר לידה שלא חוסנו בהיריון (בהקדם האפשרי – עד שלושה חודשים לאחר לידה), לתלמידי מקצועות הבריאות, עובדי מערכת הבריאות ונוסעים לחו"ל.

עקרונית, לסוכרתיים סיכון מוגבר להידבק בחיידק ה- Clostridium Tetaniמחולל הטטנוס, ונתונים מארה"ב שהוצגו בשנת 2005 מצביעים על סיכון גבוה פי 3.2 של סוכרתיים להידבק בחיידק הטטנוס בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וכן על שיעורי תמותה גבוהים יותר בקרב אנשים עם סוכרת שנדבקו במחלה (44%) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (28%). יש מחקרים שמצביעים על ירידה בהתחסנות מפני החיידק לאורך השנים אצל המאובחנים עם סוכרת.

חוקרים מאיראן אף קראו בינואר 2022 בכתב העת Journal of Diabetes and Metabolic disorders למאובחנים עם כף רגל סוכרתית לקבל חיסון בוסטר פני טטנוס עקב ירידה בהתחסנות מפני החיידק, אולם המלצה זו עדיין אינה נחשבת למקובלת במערכת הבריאות.

נכון להיום נהוג בישראל לחסן מטופלים שיש חשש שנדבקו בחיידק הטטנוס בעקבות פציעה בחדרי המיון בבתי החולים, ולכן אין המלצה ייעודית לסוכרתיים לקבלת חיסון ייעודי למחלה.

ד"ר רפית דרורי היא רופאה מומחית לאנדוקרינולוגיה ורופאת סוכרת מחוזית במחוז דרום של קופת חולים מאוחדת

ד"ר יסמין מאור היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון וחברה בצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות

עדכון אחרון: ינואר 2023