במחקר שנערך בעכברים שהודבקו בנגיף, להם הוזרק החיסון היישר לבלוטות לימפה, נמצא כי מתן החיסון הוביל לתגובה של המערכת החיסונית ולפעילות מוגברת של תאים שונים במערכת זו, לרבות תאים מסוג CD8+ וכן CD4+, בפעילות שהתאפיינה בעצימות הגבוהה פי שניים מהמקובל. באופן זה הדגים החיסון החדש מאבק של המערכת החיסונית הטבעית של הגוף כנגד הנגיף הפולש, וזאת לתקופה של לפחות שבעה חודשים לאחר קבלת החיסון. החיסון גם מנע התפתחות תאי גידולים המיוחסים לנגיף EBV אצל העכברים.

החוקרים, שממצאיהם פורסמו בגיליון אוגוסט 2023 של כתב העת Nature Communications, מציינים כי הפעילות המשולבת של מרכיבי החיסון החדש מסייעת "להגנה טובה יותר כנגד הזיהום הראשוני ולשליטה על תאים במערכת החיסונית, באופן שמסייע להגנה מפני התפתחות מחלות הקשורות לנגיף EBV". החוקרים דיווחו כי הם מוכנים להתחיל בחקר החיסון החדש בבני אדם בשנת 2024 או 2025.

"גיים צ'יינג'ר"

נגיף ״אפשטיין בר״ הוא נגיף נפוץ שנקשר למחלות רבות, ובעיקר מוכר כמחולל ההרפס ומחלת הנשיקה –  מחלה ויראלית המדבקת באמצעות מגע רוק, שעלולה לגרום לעייפות וחולשה שבועות ארוכים ואף חודשים וכן לפרוץ שוב מספר פעמים בהמשך החיים. בשלבים פעילים, המחלה עשויה להיות מלווה גם בחום גבוה, כאבי גרון והגדלה של קשרי לימפה, הכבד והטחול. כ-95% מאוכלוסיות העולם נדבקים בנגיף, ולמרות שרובם נותרים ללא תסמינים ומחלימים ממנו בקלות יחסית, הנגיף עשוי להישאר בגוף ולחולל סיבוכים עתידיים. מסיבה זו - חיסון כנגד הנגיף מוגדר בעולם הרפואה כ"גיים ציינג'ר" (game changer).  

בעשורים האחרונים נקשר הנגיף EBV לשורה של מחלות ומצבים רפואיים. בין השאר נמצא כי הידבקות בנגיף מעלה את הסיכון למספר מחלות אוטואימוניות, בהן טרשת נפוצה וזאבת אדמנתית מערכתית. בסתיו 2021 דווח במחקר משבדיה שנמצא כי הידבקות כללית בזיהומים בקרב מתבגרים מעלה ב-33% את הסיכון לטרשת נפוצה בבגרות, ובאופן ספציפי הידבקות בגיל הנעורים בנגיף EBV מעלה פי 2.64 את הסיכון לפתח טרשת נפוצה לאחר גיל 20. כעבור חצי שנה נמצא במחקר נוסף משבדיה קשר בין מחלת הנשיקה בילדות ובעיקר בגילי הנעורים עם עלייה של פי 2.87 בסיכון להתפתחות טרשת נפוצה – גם לאחר נטרול השפעתם של גורמים משפחתיים שעשויים להעיד על נטייה גנטית למחלה. מחקר נרחב שפורסם בתחילת 2022 מאוניברסיטת הרווארד מצא בקרב אנשי צבא שנדבקו בנגיף סיכון גבוה עד פי 32 לפתח טרשת נפוצה בהמשך החיים.

כמו כן נמצא כי הנגיף מעלה את הסיכון לסרטן חלל האף והלוע ולסרטן לימפומה מסוג הודג'קין וכן סרטן הקיבה. לפי הערכות, מדי שנה מאובחנים בעולם כ-200 אלף מקרים חדשים של סרטן הקשור להידבקות בנגיף ״אפשטיין בר״.

לצד הפיתוח החדש מאוסטרליה, מספר ארגוני מחקר וחברות בעולם מדווחות לאחרונה על ניסיונות לפתח חיסונים נגד נגיף EBV. כך, למשל, חברת מודרנה שעלתה לתודעה לאחר שהייתה מהראשונות לפתח חיסון נגד נגיף הקורונה – עמלה על פרויקט לפיתוח חיסון חדש נגד נגיף EBV. חיסון זה, אשר המבוסס בדומה לחיסון לקורונה על החדרת תעתיקים גנטיים זמניים של הנגיף מסוג mRNA לגוף, כבר מצוי בשלב ניסוי קליני ראשון, ובטיחותו נבחנת בקרב נבדקים צעירים בריאים בגילי 30-18.

במקביל מדווח על פיתוח של חיסון נוסף כנגד נגיף EBV על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), בשיתוף מספר חברות מסחריות אשר מכוון להפעיל מספר אנטיגנים של מערכת החיסון נגד הנגיף – חיסון המבוסס על טכנולוגיה של 'ננו חלקיקים', שמשתמשת בחלבון אחסון הברזל 'פריטין' – בפלטפורמה ששימשה גם בפיתוח חיסונים כנגד זנים חדשים של נגיף הקורונה, לרבות זן האומיקרון.

בריאיון לתקשורת האמריקאית אמר חוקר החיסונים ד"ר אמש אדאליה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס כי "הערך בפיתוח חיסון חדש נגד נגיף 'אפשטיין בר' יהיה בעיקר כנגד הסיבוכים החמורים שהנגיף עשוי לחולל, כמו מחלות בבלוטות הלימפה ועלייה בסיכון לטרשת נפוצה".

Nature Communications, doi: 10.1038/s41467-023-39770-1