מציאת תהליכי דלקת ואזורים של הצטלקויות ברקמת הכליה המושתלת, בביופסית שנערכת כשנה לאחר השתלת הכליה, חוזה סיכון מוגבר לכשל עתידי של השתל. התערבויות מוקדמות שמטרתן להפחית תהליכים אלו, עשויות לשפר תוצאות ההשתלה בטווח הארוך.

במחקר הנוכחי ערכו ביופסיות שגרתיות של שתל הכליה כ-12 חודשים לאחר ההשתלת ל-151 מושתלים שעברו השתלת כליה מן החי והיו ללא גורמי סיכון לדחייה. כל החולים טופלו בפרדניזון, פרוגרף וסלספט כנגד דחייה.

כ-57% מהביופסיות היו תקינות. ב-30% מהביופסיות נמצאו אזורים של צלקות ברקמת השתל וב-13% מהביופסיות נמצאו גם אזורים של צלקות וגם אזורי דלקת.

במהלך 4 שנות מעקב לאחר מכן נמצא כי הישרדות שתלי כליותש הדגימו תהליכי דלקת וצלקות כשנה לאחר ההשתלה, היתה 85%, וזאת לעומת הישרדות של 97% בשתלים שהיו תקינים בביופסיה שבוצעה כשנה לאחר ההשתלה.

החוקרים הסיקו כי קיום של תהליכי דלקת ואזורי צלקות כשנה לאחר ההשתלה, הינו סמן פרוגנוסטי רע לתוצאות ההשתלה, עם סיכון מוגבר לאובדן עתידי של השתל. אבחון מוקדם של החולים בסיכון כבר בשלבים מוקדמים לאחר ההשתלה, יאפשר אולי התערבות מוקדמת וטיפול כנגד תהליכי דלקת אלו, ואולי שיפור בתוצאות ההשתלה.

www.staging.medscape.com/viewarticle/728060

תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה