סרטן השד מהווה כיום את הגידול הסרטני השכיח ברוב מדינות המערב ובישראל, ותוקף לפי הערכות אחת לכל 7 עד 8 נשים במהלך החיים.

מחלה זו עוברת בשנים האחרונות תמורות משמעותיות, שבמרכזן תרופות ביולוגיות ואימונותרפיות מתקדמות ושימוש בבדיקות גנטיות ובדיקות גנומיות למוטציות שמאפיינות את הגידול לצורך התאמה אישית של טיפולים לחולות.

לקראת חודש המודעות לסרטן השד שיצוין באוקטובר, אתר "כמוני" מסכם את החידושים האחרונים הקשורים בסרטן השד.

הימנעות מטיפולי הקרנות

מגמת 'הרפואה המותאמת אישית לסרטן' הולכת ומתחזקת לאחרונה, משנמצא כי היא מאפשרת התאמה מיטבית יותר של הטיפול הרפואי לחולי סרטן לפי נתונים אישיים של המאובחנים, בהבדל מהפרוטוקולים הטיפוליים השמרנים והגורפים שהיו מקובלים בעבר.

בסרטן השד, הרפואה המותאמת אישית מדגימה כיצד במצבים מסוימים ניתן לחסוך בטיפולים רפואיים מיותרים שניתנים כיום על פי הנחיות קליניות גורפות שמותאמות לסוג סרטן השד שבו אובחנה המטופלת.

לדברי פרופ' תמר פרץ, אונקולוגית בכירה בבית החולים הדסה עין כרם ומנהלת בדימוס של מכון שרת לאונקולוגיה במרכז הרפואי, מחקרים חדשים משפרים את יכולת ההערכה לתגובה הצפויה של המאובחנות עם סרטן השד לטיפולים שמותאמים להן בהתאם לסוג הגידול ולמידת התפשטותו, וכך ניתן היום במקרים מסוימים לחסוך לחלק מהחולות טיפולים מורכבים אשר עלולים להוביל לתופעות לוואי וסיבוכים.

מחקר חדש שממצאיו דווחו השנה ביוני 2022 במקביל בכתב העת Journal of Clinical Oncology ובכנס החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) – מסייע לבחון מצבים שבהם ניתן לוותר על טיפולי הקרנות (רדיותרפיה) לסרטן השד, טיפולים שעשויים להיות כרוכים בתופעות לוואי וסיבוכים שונים, ובין השאר נשירת שיער, כאבי גרון וצרידות, שינויי טעם, גירויים בעיניים, כאבי בליעה, חוסר תיאבון, בחילות והקאות ושלשולים וירידה במשקל.

במחקר LUMINA, שממצאי השלב השלישי שלו פורסמו השנה, הוערכה התועלת הטיפולית במתן הקרנות לסרטן שד מסוג 'לומינל A' – סרטן שד מוקדם חיובי לקולטנים להורמונים (ER+ ו/או PR+) ושלילי לביטוי של חלבון HER-2. הממצאים הדרמטיים העלו כי לצד הטיפול המקובל שניתן לחולות בהתאם להנחיות הקליניות השמרניות באמצעות ניתוח, טיפול הורמונלי והקרנות – נשים מגיל 55 ומעלה שמוערכות עם סיכון נמוך לחזרה של סרטן השד על רקע מיעוט גורמי סיכון, שלא קיבלו טיפולי הקרנות, השיגו הצלחה טיפולית בשיעורים דומים, אשר התבטאו בסיכויים נמוכים של 2.3% בלבד לחזרה של הסרטן כעבור חמש שנים.

המחקר תמך בעדויות שהתקבלו במחקר קודם מקנדה, שפורסם ביולי 2015 בכתב העת Journal of Clinical Oncology, ולפיו נשים מבוגרות מעל גיל 60 עם סרטן שד מסוג לומינל A שוויתרו על טיפולי הקרנות מפאת גילן עקב החשש מסיבוכים (והסתפקו בניתוח וטיפול הורמונלי) הציגו סיכון נמוך ביותר לחזרה של הגידול הסרטני כעבור חמש שנים.

ממצאי המחקר עשויים לסייע בהחלטה הקלינית הפרטנית על הטיפול המומלץ לחולות לאחר גיל המעבר שמאובחנות עם סרטן שד לומינל A, אשר מהווה כיום את הסוג השכיח ביותר אשר מקיף כ-50% עד 60% מכלל סוגי סרטן השד.

הימנעות מטיפולי כימותרפיה

בשנים האחרונות מפותחות בדיקות ייעודיות שמאפשרות להעריך את התגובה של חולי סרטן לטיפולי כימותרפיה, אשר מתיימרות לחסוך טיפולים כימותרפיים מיותרים, ואלו הוסיפו והתקדמו גם בשנה החולפת.

כך, בשנה האחרונה פותחה בדיקה חדשה שהוכיחה יעילות באיתור מאובחנות עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמון האסטרוגן (+ER), אשר עשויות להגיב באופן חיובי לטיפולי כימותרפיה. הבדיקה ושמה SET2,3, שעליה דווח ביוני 2022 בכנס החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית ובכתב העת Journal of Clinical Oncology, היא בדיקה גנומית שלמעשה בוחנת מוטציות על הגידול הסרטני, ומבוצעת על תאי הגידול שהוצאו מהשד בניתוח או בביופסיית שד, והיא מאפשרת לזהות חולות שטיפול בכימותרפיה לא צפוי להועיל לחולות, ולצד זאת מזהה סמנים גנטיים ספציפיים אצל מאובחנות עם סרטן השד שהטיפול עשוי להועיל להן במיוחד ולהביא ל-78% סיכוי להחלמה כעבור חמש שנים מהאבחנה.

פיתוח הבדיקה, שנתמך על ידי המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI), מבוסס על זיהוי 21 סמנים גנטיים על גבי הגידול הסרטני שמעידים על הסיכוי לחזרת המחלה בחולות חיוביות לקולטנים לאסטרוגן.

בדיקה זו מצטרפת לבדיקות חדשות נוספות שכבר משווקות לציבור המטופלות שמאפשרות לבחון את התועלת הקלינית ממתן טיפולי כימותרפיה למניעת הישנות סרטן השד המיועדות כיום לנשים שמאובחנות עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים אסטרוגן (ER+) ו/או פרוגסטרון (PR+) ושלילי לביטוי יתר של החלבון HER-2 ועם עד שלוש בלוטות לימפה מעורבות: בדיקת 'אונקוטייפ DX' שבוחנת 21 סמנים גנטיים ברקמת הגידול; בדיקת 'פרוסגינה' שבוחנת 50 סמנים גנטיים ברקמת הגידול; בדיקת 'אנדופרדיקט' שבוחנת 8 סמנים ב-RNA שמופק מרקמת הגידול; ובדיקת 'ממהפרינט' שבוחנת 50 סמנים גנטיים ברקמת הגידול.

הימנעות מטיפול הורמונאלי

בדיקה חדשה נוספת שנכנסת השנה לשימוש, שממצאי מחקר שבחן את יעילותה הוצגו בשנים האחרונות ובצורה נרחבת השנה בכנס החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית ובכתב העת Journal of clinical Oncology – היא בדיקה בשם BCI (קיצור של Breast Cancer Index). בדיקה זו מאפשרת להעריך את הצורך בהמשך טיפול הורמונאלי לנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, מעבר לחמש שנות טיפול לאחר הניתוח.

כיום לנשים עם סיכון גבוה להישנות של סרטן השד מורים הפרוטוקולים השמרניים על טיפול הורמונאלי לתקופה של 7 עד 10 שנים לאחר הניתוח, אולם בדיקה זו מאפשרת לזהות מצבים בהם ניתן להפסיק את הטיפול ההורמונאלי כבר בחלוף 5 שנים, בהסתמך על אנליזה ל-11 סמנים גנטיים המצויים ברקמת הגידול. על פי המחקרים, בשיטה זו ניתן לחסוך טיפול הורמונאלי מוארך בכ-50% עד 60% מהמקרים.

בדיקה זו כבר נכנסה בשנים האחרונות לשימוש במדינות רבות, ומתאפשרת גם בישראל, אם כי מחוץ למסגרת סל הבריאות הממלכתי.

בדיקות גנומיות

התפתחות הבדיקות הגנומיות בשנים האחרונות מהווה את אחד ממאפייני הרפואה המותאמת אישית לסרטן, ומאפשרת לזהות ברקמת הגידול סמנים גנטיים שניתן להתאים עבורם טיפולים תרופתיים ייעודיים.

בסרטן השד, מעבר לזיהוי קולטנים להורמונים אסטרוגן (ER+) ופרוגסטרון (PR+) וביטוי יתר לחלבון HER-2 שמסייעים להתאמת טיפול הורמונלי ותרופות ביולוגיות מסוימות, בשנת 2019 חלה התפתחות כשאושר בארה"ב טיפול ייעודי בתרופה 'פיקריי'  (Piqray)המכילה את החומר הפעיל אלפליסיב כטיפול הורמונאלי לסרטן שד במנגנון חדשני. התרופה מיועדת לנשים וגברים עם סרטן שד מתקדם או גרורתי חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי לביטוי יתר של החלבון HER-2, והיא מכוונת לסמן גנטי ספציפי על רקמת הגידול בשם PIK3CA, ומיועדת רק לגידולים שנמצאים בבדיקה גנומית חיוביים לגן זה.

בשנה האחרונה חלחל החידוש גם בישראל, לאחר הכללתה במארס 2021 של התרופה בסל הבריאות הממלכתי, וכיום מקובל כי נשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים עוברות בדיקה גנומית לאיתור הסמן PIK3CA – כדי לבדוק את האפשרות שהתרופה עשויה להיטיב עמן.

בדיקות גנטיות

לצד הבדיקות הגנומיות, בשנה האחרונה חלה התפתחות משמעותית בבדיקות הגנטיות שמבוצעות אף הן בהיקפים הולכים וגדלים לנשים שאובחנו עם סרטן השד – בדיקות שמטרתן לאתר נשאות של מוטציות גנטיות אצל אותם הנשים שמעלות את הסיכון להישנות של סרטן השד.

עד לשנים האחרונות המוטציה העיקרית שנבדקה בבדיקות הגנטיות הייתה "המוטציה האשכנזית" – צבר של שלוש מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 שהוכח כי הן מעלות בעשרות אחוזים את הסיכון לסרטן השד והשחלה, ונמצאות בהיקפים נרחבים בקרב יהודים – בעיקר ממוצא אשכנזי, אם כי גם ממוצא אחר. בדיקות למוטציות אלה כבר כלולות מזה מספר שנים בסל הבריאות הממלכתי לכלל הנשים שמגדירות עצמן ממוצא אשכנזי, לרבות בריאות. אצל חולות, בדיקות אלה מאפשרות לזהות סיכון גבוה יותר להישנות של הגידול בשד השני, ובמקרים מסוימים מכוונות את הרופאים להמליץ למטופלת נשאית על ניתוח משמעותי יותר של כריתה מלאה של השד (מסטקטומי) במקום כריתת שד חלקית (למפקטומי), ואולי אף כריתה מניעתית של השד השני. כמו כן, בשנים האחרונות אושרו שתי תרופות ביולוגיות מתקדמות שמיועדות ספציפית לנשים עם סרטן שד תורשתי, שזוהו כנשאיות המוטציה האשכנזית – התרופות לינפרזה וטלזנה.

בשנים האחרונות אותרו במחקרים מוטציות גנטיות נוספות שמעלות את הסיכון לסרטן השד, ועל רקע גילויים אלה, התקבע בשנה האחרונה נוהג מקובל בקופות החולים לבצע למאובחנות במחלה בדיקות 'פאנל גנים' שבוחנות נשאות של עשרות מוטציות שנקשרו לסיכון עודף לסרטן השד, ולא רק המוטציות המוכרות בגנים BRCA1 ו-BRCA2.

חוזר של משרד הבריאות מאוקטובר 2020 מאפשר בתנאים מסוימים זכאות לבדיקות 'פאנל גנים' לחולי סרטן, לרבות למאובחנות עם סרטן השד. לפי תנאי החוזר, קיימת זכאות בסל לבדיקת הפאנל במצבים בהם תוכנות ייעודיות מנבאות סיכון של 10% או יותר לנשאות במוטציה גנטית באוכלוסייה הכללית וסיכון של 15% או יותר לנשים ממוצא אשכנזי, במצבים של קריטריונים לאבחון התסמונת 'לי פראומני' – שנגרמת ממוטציה בגן TP53, וכן לחולות צעירות מתחת לגיל 35 ולמאובחנות עם סרטן שד מסוג 'טריפל גנטיב'. בדיקת פאנל המוטציות כוללת בין השאר 30 מוטציות אפשריות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 (הרבה יותר משלוש המוטציות המוכרות בגנים אלה) וכן 22 מוטציות נוספות, והן מתעדכנות מעת לעת בהתאם למחקרים בתחום.

לדברי פרופ' פרץ, "במצבים בהם מזוהות חולות שהן נשאיות של מוטציה מסוימת, בתנאים מסוימים יומלץ להן על טיפולים יותר משמעותיים, למשל ניתוח שד בכריתה מלאה במקום בכריתה חלקית".

כמו כן, לזיהוי מוטציה בגן TP53 בבדיקת פאנל הגנים גם משמעות נוספת בקביעת פרוטוקול הטיפול מעבר לסוג הניתוח, שכן חולות שמאובחנות כנשאיות מוטציה בגן זה עלולות להיפגע במיוחד מטיפולים בהקרנות (רדיותרפיה), באופן שמעלה אצלן את הסיכון לגידול סרטני חדש, ולכן כיום מקובל להמליץ לנשאיות המוטציה להימנע מהקרנות.

עוד על בדיקות גנומיות לסרטן

עוד על מוטציות גנטיות שקשורות לסרטן השד

זריקה במקום עירוי

תרופה חדשה שפרצה לאחרונה בעולם ובישראל הוכללה השנה בסל הבריאות הממלכתי היא 'פסגו' – תרופה שמיועדת לנשים עם סרטן שד עם ביטוי יתר של החלבון HER-2 המכילה שילוב של החומר הפעיל טרסטוזומאב (Trastuzumab) שמצוי בתרופה הרצפטין והחומר הפעיל פרטוזומאב (Pertuzumab) המצוי בתרופה פרג'טה, הן כטיפול משלים לאחר ניתוח, הן בטיפול נאו-אדג'ובנטי (טרום ניתוחי) והן כטיפול במחלה הגרורתית.

בהבדל מנטילת תרופות אלה הניתנות בשני עירויים נפרדים, התרופה החדשה ניתנת בזריקה תת עורית, ואמנם דורשת הגעה למתקן רפואי לצורך נטילתה, אולם תהליך מתן התרופה נמשך דקות בודדות, בהשוואה לטיפול המשולב בהרצפטין ופרג'טה שניתן בעירוי ממושך, וזאת באופן שחוסך זמן רב למטופלות ומשפר את איכות חייהן בתקופת הטיפולים ומפחית מהעומס על צוותים רפואיים.

באפריל 2021, לאחר אישור הטיפול בבריטניה, שירות הבריאות הלאומי במדינה (NHS) דיווח כי משך הטיפול לחולות סרטן השד התקצר באופן דרמטי הודות לתרופה החדשה, משעתיים וחצי בעירוי של הרצפטין ופרג'טה לחמש דקות בלבד בהזרקה תת עורית של פסגו. בתרופה החדשה, לצד החומרים הפעילים בהרצפטין ופרג'טה אשר נקשרים לאתרים שונים בחלבון HER-2 – התרופה מכילה גם את האנזים hyaluronidase–zzxf שמסייע לספיגת החומרים הפעילים בגוף. 

במחקר שבוצע על ידי צוות בינלאומי ופורסם ביולי 2021 בכתב העת European Journal of Cancer, נבדקו 160 מטופלות לסרטן שד מוקדם חיובי לחלבון HER-2 לאחר ניתוח, שמיועדות לטיפול משולב מניעתי בהרצפטין ופרג'טה או לחלופין בפסגו, ורובן (85%) העדיפו את פסגו, בעיקר על רקע צמצום השהות במרפאה לצורך קבלתה ונוחות רבה יותר במתן בהזרקה תת עורית. שיעורי שביעות הרצון של המטופלות מהזרקה תת עורית של פסגו היו גבוהים (88.1%) בהשוואה לקבלת הרצפטין ופרג'טה בעירוי (67.5%).

תרופות חדשניות משולבות נוגדנים

בשנים האחרונות, על רקע החששות מהתופעות הלוואי והסיבוכים שנלווים לתרופות שניתנות לחולי סרטן, מפותחות תרופות חדשות מתקדמות אשר מכוונות אישית לאזור בגוף שבו מתפתח הגידול הסרטני, וזאת מבלי להשפיע על תאי גוף בריאים באזורים אחרים, ובאופן שמפחית את הסיכון לסיבוכים משמעותיים. תרופות אלה מכונות בשם הכולל ADC (קיצור של Antibody Drugs Conjugates).

תרופות אלה כונו בתקשורת בשם "פצצות חכמות" עקב יכולתן להתכוונן לאזור הגידול בלבד, מבלי להשפיע על תאי גוף מרוחקים.

תחום זה קיבל השנה חיזוק משמעותי בדיווחים על יעילותן של תרופות חדשות שפועלות במנגנון חדשני זה ומיועדות גם למאובחנות עם סרטן השד.

התרופות מכילות לצד המרכיב הפעיל גם נוגדן ייחודי, אשר נושא את חומר הפעיל בתרופה ומכוון אותו ישירות לתאים הממאירים בגוף. כשהנוגדן מזהה את התא הממאיר, הוא חודר אליו, באופן שמוביל לשחרור החומר הפעיל שבתרופה בתוך תאי הסרטן בלבד, מבלי לפגוע בתאים בריאים.

התרופה הראשונה החדשה לסרטן השד במנגנון זה היא 'אנהרטו' (Enhertu) המיועדת לחולות עם ביטוי יתר של החלבון HER-2, שנכנסה השנה בישראל לסל הבריאות הממלכתי. התרופה מורכבת מהחומר הפעיל 'טרסטוזומאב' (Trastuzumab) המצוי בתרופה הרצפטין ומכוון לגידולים עם ביטוי חיובי של החלבון HER-2, בשילוב עם הנוגדן 'דרוקסטאן' (Deruxtecan). התרופה הוכיחה במחקרים בקרב חולות עם סרטן שד מתקדם כי הצליחה לעכב את התפשטות הגידול לזמן כפול (10.1 חודשים) בהשוואה לכימותרפיה רגילה (5.4 חודשים).

תרופה נוספת שפועלת באופן דומה היא 'טרודלווי' המיועדת לחולות בסרטן שד טריפל נגטיב, שעדיין איננה כלולה בסל הבריאות הממלכתי בישראל. התרופה מכילה את החומר הפעיל 'סאקיטוזומאב' (Sacituzumab) בשילוב הנוגדן 'גוביטקאן' (Govitecan). במחקר שהוצג השנה בכנס החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית הציגה אף גם תרופה זו תועלת בהשוואה לכימותרפיה סטנדרטית.

מושג חדש: HER-2 נמוך

בתחילת המילניום התחולל מהפך בטיפול בסרטן השד עם פיתוח התרופה הרצפטין שהשפיעה משמעותית על עלייה בסיכויי ההחלמה מהמחלה, אשר מיועדת לחולות בסרטן השד עם גידולים שמאופיינים בביטוי יתר של החלבון HER-2. ואולם הרצפטין והתרופות הביולוגיות שפותחו בהמשך אשר מיועדות לחולות אלה – שימשו בעיקר למצבים שבהם נצפה בבדיקות הגנומיות של מעטפת בגידול ביטוי יתר מובהק של החלבון HER-2. לעומת זאת, במצבים שבהם אותרו חלבוני HER-2 בכמות מצומצמת היה עד כה נהוג לטפל ברוב המקרים בכימותרפיה – בדומה לטיפול שניתן לנשים עם גידולים שלא מאותר בהם כלל חלבון HER-2.

תחום זה עבר שינוי משמעותי בשנה החולפת על רקע פרסום דרמטי מיוני 2022 במקביל בכנס החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית ובכתב העת New England Journal of Medicine – פרסום שהוכיח את יעילותה של התרופה החדשה 'אנהרטו', שהוכנסה השנה לסל הבריאות הממלכתי בישראל – גם עבור חולות עם רמות נמוכות של החלבון HER-2, ומצא כי תרופה זו מועילה יותר לחולות אלו בהשוואה לטיפול השמרני בכימותרפיה.

בעוד שעד היום היה מקובל כי 15% עד 20% מחולות סרטן השד מאובחנות עם גידולים עם ביטוי יתר לחלבון HER-2, מחקרים חדשים מצאו כי אצל מעל ל-60% מהחולות שמאובחנות כשליליות לביטוי יתר של החלבון – קיימים למעשה חלבוני HER-2 בכמות מצומצמת על מעטפת הגידול, אשר הטיפול החדש עשוי להיטיב עימן. זאת לאחר שהתרופות הוותיקות שמיועדות לחולות חיוביות לביטוי יתר של החלבון HER-2 כמו הרצפטין לא הצליחו להוכיח יעילות משמעותית עבור חולות עם רמות נמוכות של חלבוני HER-2 בגידול.
 

באוגוסט 2022 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את 'אנהרטו' לטיפול בסרטן שד לא נתיח או גרורתי במצבים של ביטוי של החלבון HER-2 ברמה נמוכה.

לדברי פרופ' פרץ, "המחקר הכניס למעשה מושג חדש של HER-2 low כמרכיב נוסף בהחלטה על התאמת הטיפול בסרטן השד".

זכויות חדשות

בשנה החולפת שופרו הזכויות שניתנות למאובחנות עם סרטן השד שמאפשרות להקל בהתמודדות עם המחלה והשלכותיה.

מאבק הנכים בישראל הוליד בשנה החולפת עלייה משמעותית בקצבאות הנכות הכללית של הביטוח הלאומי, הניתנות בין השאר גם למאובחנות בסרטן השד בשלב הטיפולים למחלה. גובה קצבת הנכות הכללית שנקבע בהתאם לדרגת אי הכושר שניתנה לחולה בוועדה רפואית, עודכן במהלך שנת 2021 ל- 2,135 ש"ח בדרגת אי כושר של 60%; 2,273 ש"ח לחודש בדרגת אי כושר של 65%; 2,522 ש"ח לחודש בדרגת אי כושר של 74%; ו-3,700 ש"ח לחודש בדרגת אי כושר של 75% או 100%. תוספות ניתנות בהתאם למבנה התא המשפחתי (בן זוג ומספר ילדים).

גם קצבאות השר"ם (שירותים מיוחדים) שניתנות למי שנזקקים לסיוע במידה רבה בביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות, לרבות אכילה, רחצה, לבוש, ניידות בבית ושליטה על הפרשות, וניתנות גם לחולות בסרטן השד – גדלו משמעותית: כיום אלו שנקבע כי הם זכאים ל-50% קצבה, הזקוקים לעזרה רבה בביצוע רוב פעולות היומיום, מקבלים 1,527 ש"ח בחודש; 112% קצבה הניתנים לאלו הזקוקים גם להשגחה מתמדת, עומדים על 3,534 ש"ח בחודש; 188% קצבה הניתנים לאלו שבנוסף לקריטריונים אלה גם תלויים לחלוטין באדם אחר מקבלים קצבה של 5,641 ש"ח בחודש; ומינואר 2022 נוספה גם קצבה בשיעור 235% לאלו שתלויים באדם אחר במידה רבה במיוחד בסכום של 7,168 ש"ח בחודש.

בנוסף, תקופת ההמתנה לזכאות לקצבאות הנכות לאחר תום מיצוי ימי המחלה – תקופה שעמדה בעבר על שלושה חודשים שבהם נותרו חולות רבות ללא מענה זולת קצבאות הבטחת הכנסה – קוצרה החל מינואר 2022 לחודש המתנה אחד בלבד.

ביוני 2022 נכנס לתוקף תיקון לחוק דמי מחלה, אשר מקנה למאובחנות עם סרטן השד שנאלצות להעדר מהעבודה לצורך טיפולים או בדיקות, זכאות לקבלת דמי מחלה החל מהיום הראשון, בהבדל מהמקובל אצל בריאים שזכאים לקבלת דמי מחלה במלואם החל מיום המחלה הרביעי בלבד (וזכאות לתשלום חלקי בערך של 50% מיום העבודה לימי ההיעדרות השני והשלישי).

הזכאות לתשלום דמי מחלה מהיום הראשון עומדת גם למחלימות מסרטן השד, במקרה של היעדרות מעבודתה לשם טיפולים או בדיקות.

כל הזכויות לסרטן השד

פרופ' תמר פרץ היא אונקולוגית בכירה בבית החולים הדסה עין כרם ומנהלת בדימוס של מכון שרת לאונקולוגיה במרכז הרפואי

בהכנת הכתבה סייעה גם עו"ד בר חן-לוי, אחראית תחום מיצוי זכויות בעמותת "אחת מתשע"

עוד חידושים בסרטן השד (ASCO 2024)>