מיאלומה נפוצה
מנהלי קהילה
חוקרים פיתחו שיטה לחיזוי החומרה של מיאלומה נפוצה
חוקרים מגרמניה זיהו שינויים בתאי מיאלומה נפוצה שמאפשרים לחזות בשלבים מוקדמים מחלה שצפויה להיות קשה ואגרסיבית יותר
מיאלומה נפוצה היא סוג של סרטן המטולוגי שמקורו בתאי דם לבנים מסוג B המצויים במח העצם ועוברים התמיינות לתאי נוזל הדם-פלסמה. במחלה מתפתחת חלוקה בלתי מבוקרת של תאי הפלסמה במח העצם, והיא פוגעת בתפקוד מח העצם, וכן עלולה לפגוע בעצמות, הכליות והמערכת החיסונית. התאים הממאירים יוצרים כמות גדולה של נוגדנים לא תקינים, המצטברים במערכת הדם וגורמים לבעיות שונות. המחלה גם משבשת ייצור של תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות במח העצם, ומעלה את הסיכון להתפתחות אנמיה, זיהומים ודימומים פנימיים.
מיאלומה נפוצה עשויה להיות במצב רדום או זוחל (המכונה MGUS), ובהמשך הופכת לפעילה ועשויה להתבטא בדרגות חומרה שונות. בדיקות דם לרמות של שני חלבונים – אלבומין המצוי בנוזל הדם ו'בטא 2 מיקרוגלובולין' המצוי בשטח הפנים של תאים בדם – מאפשר להעריך את שלב המחלה, בעוד שיש גם שיטות וספות לדירוג המחלה בהתאם לרמות ההמוגלובין והסידן בדם, החלבון M המצוי בדם ובשתן ופגיעות בעצמות כפי שמאובחנות בהדמיות רנטגן. המחלה נוטה להתקדם מדרגה ק'לה (שלב 1) לדרגה קשה (שלה 3).
בשנים האחרונות חלו פריצות דרך משמעותיות בטיפול התרופתי במיאלומה נפוצה, אולם נכון להיום המחלה אינה ניתנת לריפוי, ויש צורך בשיטות חדשות להערכת הסיכון למחלה ובפיתוח שיטות טיפול חדשות.
עתה מדווחים חוקרים מגרמניה כי הצליחו לפתח שיטה שמאפשרת לחזות את חומרת המחלה עם התקדמותה. שיטה זו עשויה להועיל בהתאמת הטיפולים התרופתיים לחולים וכן בפיתוח שיטות טיפוליות חדשות נוספות למחלה הקשה.
שינויים גנטיים
החוקרים ממכון המחקר ובית הספר לרפואהCharité בעיר ברלין ביקשו לבחון את השינויים הגנטיים המתרחשים בתאים של מיאלומה נפוצה במטרה לזהות את הסרטן בשלבים מוקדמים ולחזות את מידת האגרסיביות שלו. החוקרים ביקשו לברר מה גורם לשונות הגדולה בין הגידולים במיאלומה נפוצה, ואספו נתונים על 138 חולים בדרגות חומרה שונות, ובחנו את השינויים הגנטיים והמולקולריים המתרחשים בתא הסרטני באמצעות סריקות גנומיות מקיפות. החולים כולם שותפים במחקר על מיאלומה נפוצה בגרמניה המסומן באותיות DSMM (קיצור של German Multiple Myeloma Study Group).
החוקרים השוו בין פרופיל החלבונים של תא סרטני לחלבונים המצויים בתא בריא, וזיהו שינויים גנטיים ושינויים במערכת העברת האותות התוך תאית מובילים להפעלה לא מבוקרת של התא הסרטני. החוקרים הצליחו לזהות חלבונים מסוימים שנוכחותם עשויה לנבא מחלה קשה ואגרסיבית יותר, ובהם חלבונים-גנים המסומנים באותיותDCAF8 ,MYCBP2 , UCHL1, UFL1 ו-UFM1.
חלבוני המפתח שזוהו במחקר יכולים להוות בסיס להבנה מעמיקה יותר של המנגנונים התאיים באמצעותם מתפתחת המחלה. בנוסף, הם יכולים לשמש לחיזוי רמת האגרסיביות של המחלה, כך שיהיה אפשר להתאים טיפול מדויק יותר, ואף לפתח בעתיד תרופות ספציפיות למחלה בעלת אופי אגרסיבי יותר או פחות, ולשפר את שיעורי ההחלמה.
המחקר נתמך על ידי קרנות שונות בגרמניה, בין השאר של משרד החינוך והמחקר הגרמני, והממצאים מדווחים בגיליון יוני 2024 של כתב העת Nature Cancer.
פריצות דרך
החוקרים מציינים כי השיטה החדשה שפותחה תוכל לסייע בהתאמה טובה יותר של טיפולים תרופתיים לחולים, תוך זיהוי המתמודדים עם המחלה שצפויים להפוך לקשים יותר, באופן שמאפשר להציע להם טיפולים יותר אגרסיביים.
בשנים האחרונות פותחו כמה פריצות דרך בתרופות המשמשות לטיפול במיאלומה נפוצה. אחת התרופות שחוללו מהפך בטיפול במחלה היא התרופה הביולוגית דרזלקס המכילה את החומר הפעיל דארטומומב. התרופה המהווה נוגדן חד שבטי אושרה לראשונה בשנת 2015 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בקו טיפול רביעי מתקדם לחולים הקשים במיאלומה נפוצה, בשילוב עם תרופות נוספות, אולם עד מהרה אושרה גם לחולים בקווי טיפול ושלבי מחלה מוקדמים. תרופה מהפכנית נוספת שאושרה באוקטובר 2022 בארה"ב ומחוללת שיפור דרמטי נוסף בהישרדותם של החולים היא טקוואילי המכילה את החומר הפעיל טקליסטמאב.
בחודשים האחרונים אישר מינהל התרופות האמריקאי גם טיפול פורץ דרך באימונותרפיה למיאלומה נפוצה – טיפול המבוסס על חיזוק המערכת החיסונית בשיטת CAR-T שכבר משמש כטיפול שגרתי ללוקמיה ולימפומה. בשיטה זו נשאבים תאי T של המערכת החיסונית מהמטופל, ועוברים תהליך של הנדסה גנטית כדי שיוכלו לתקוף ביעילות את התאים הממאירים. בהמשך, לאחר שעברו ריבוי בתנאי המעבדה, התאים מוחזרים לגוף המטופל. התאים מכוונים כנגד סמנים ספציפיים המצויים על גבי תאי המיאלומה.