פריצת דרך במאבק בסרטן: חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב הצליחו להפחית את הסיכון להתפתחות גרורות סרטניות לאחר כריתת הגידול הסרטני הראשוני. זאת בעזרת טיפול תרופתי המונע שחרור יתר של הורמונים הקשורים בתגובות לחץ של הגוף ובטראומה שלה גורם הניתוח. התוצאה הסופית היא עלייה משמעותית באחוזי ההישרדות לטווח ארוך. כך מפרסם הבוקר (ג') עיתון "הארץ". 

החוקרים בדקו את התרופה בעשור האחרון על בעלי חיים, והצליחו להראות ירידה משמעותית של עשרות אחוזים בסיכון להתפתחות גרורות בבעלי חיים, שבהם הוסרו גידולים סרטניים ראשוניים. לאחרונה החוקרים קיבלו אישור לניסוי בבני אדם ובימים אלה הם מגייסים נבדקים. הניסוי באמצעות התרופה החדשה יחל בימים הקרובים במרכז הרפואי שיבא על חולי סרטן מעי גס ובהמשך יורחב לחולי סרטן מסוגים נוספים. הטיפול התרופתי יינתן פעמיים ביום, החל מחמישה ימים לפני הניתוח להסרת הגידול, במינון עולה, עד ליום הניתוח עצמו, ובהמשך במינון יורד עד שבועיים לאחר הניתוח.

כשחולי סרטן עוברים ניתוח להסרת הגידול הסרטני הראשוני, גרורות מזעריות של הגידול כבר עלולות להימצא בגוף, ותאים סרטניים נוספים עלולים להתפזר במהלך הניתוח. כתוצאה מכך, במצבים מסוימים עלולים להתפתח גידולים סרטניים חדשים (גרורות) במהלך החודשים והשנים שלאחר הניתוח. הסיכון להופעת גרורות לאחר ניתוחים מוערך ב-40%-50% בקרב חולי סרטן המעי הגס, 25% בקרב חולות סרטן השד ומגיע עד 90% בחולי סרטן הריאות.

החוקרים מסבירים כי הורמונים ממשפחות ה'פרוסטגלנדינים' ו'קטכולאמינים' מופרשים בכמויות גדולות כשהגוף במצב של לחץ וכשהגוף נחשף לפרוצדורות כירורגיות הפוגעות ברקמה - מצבים המאפיינים את התקופה שסביב הניתוח להסרת הגידול ומגדילים את הסיכון להתפתחות הגרורות.

במחקרים הראשוניים הצליחו החוקרים להראות כי הורמונים אלה מדכאים את פעילות תאי המערכת החיסונית המכונים תאי NK, באופן שעשוי לעורר התפתחות גרורות, ובנוסף מסייעים באופן ישיר לתאים סרטניים שנשארו בגוף לאחר הניתוח להתפתח לכדי גרורות.

במחקרים שבוצעו באוניברסיטת תל אביב נמצא כי מתן טיפול תרופתי המעכב את שחרור היתר של ההורמונים הצליח להוביל לירידה בסיכוי להתפתחות גרורות בחולדות ובעכברים. במחקרים בהם נחשפו עכברים או חולדות לסרטן המעי או לסרטן השד וחלו במחלה, הצליח הטיפול התרופתי להפחית ביותר מ-50% את הסיכון להופעת גרורות בכבד, בריאות ובשאר חלקי הגוף. בקרב החולדות שנחשפו לתאי סרטן הדם וקיבלו טיפול, ירד אחוז התמותה לכמחצית מהרמה הנצפית בחיות ללא הטיפול. לבסוף, בעכברים בהם הוסר גידול סרטני ראשוני (סרטן ריאות או סרטן העור) ירד אחוז העכברים שבהם חזר הסרטן (בצורת גרורות) לכמחצית, והוכפל אחוז ההישרדות לטווח ארוך.

שתי התרופות בהן נעשה שימוש במחקרים אלו הן פרופרנולול (דרלין) המעכב הפעלת רצפטורים בטא- אדרנרגיים, ואטודולק (אטופן) המעכב יצור פרוסטגלנדין. החוקרים מציינים כי התרופות הן תרופות מוכרות הנמצאות בשימוש נרחב ובעלות פרופיל בטיחותי גבוה. לדבריהם, לטיפול התרופתי החדשני גם עשויות להיות השפעות פסיכולוגיות מיטיבות מכיוון שכתופעה משנית, הטיפול (בעיקר פרופרנולול) עשוי להפחית את החרדה הנלווית לניתוח.

לכתבה המלאה באתר "הארץ"