נשימה
מנהלי קהילה
חוקרים מצאו איך יש מעשנים עם ריאות נקיות
החוקרים מבריטניה זיהו מוטציות גנטיות שעשויות להסביר תפקודי ריאות לקויים והתמכרות לסיגריות
עישון סיגריות מוכח כיום כגורם הסיכון המוביל לתפקודי ריאות לקויים, ו'ריאות מלוכלכות' על ידי עשן סיגריות מהוות גורם סיכון ללמעלה מ-80% מהמקרים של סרטן הריאות. כמו כן, 25% מהמעשנים נוטים לפתח עם השנים מחלת ריאות חסימתית כרונית – COPD – עם תסמינים משמעותיים. אולם חלק מהמעשנים, חרף החשיפה המתמדת לעשן הסיגריות המזהם את ריאותיהם, אינם מפתחים כלל תסמינים של תפקוד ריאתי לקוי, ונותרים עם ריאות נקיות – תעלומה שמדענים עדיין לא הצליחו לזהות את מקורה. מחקר חדש מבריטניה הצליח לאתר מוטציות גנטיות שביכולתן להסביר תופעה מוזרה זו.
החוקרים ממספר אוניברסיטאות בבריטניה, לרבות לססטר, נוטינגהאם, אוקספורד ואימפריאל קולג' אוף לונדון, לצד חוקרים מקנדה, הולנד, שבדיה ואסטוניה, בחנו נתונים אודות 50,008 איש שנרשמו בין מארס 2006 ליולי 2010 לבנק הביולוגי הלאומי בבריטניה שמרכז נתונים רפואיים ומיפוי גנטי (U.K Biobank Project), והשוו ממצאים גנטיים של אנשים המוגדרים כמעשנים כבדים, המעשנים לפחות 35 חפיסות סיגריות בשנה (חפיסת סיגריות מדי שבוע עד שבועיים) לאלו של אנשים שאינם מעשנים סיגריות כלל.
החוקרים הצליבו את הנתונים עם מידע אודות תפקודי הריאות של הנבדקים על פי מדד FEV1 (מדד שבוחן את כמות האוויר שיוצא מהגוף בנשיפה מאומצת שנמשכת שנייה אחת, Forced Expiratory Volume in 1 Second). ציון נמוך במדד זה מעיד לרוב על תפקודי ריאות לקויים שתואמים מחלת COPD.
הגנה על הריאות
הניתוח העלה מספר מוטציות גנטיות במטען הגנטי (הדי.אנ.איי) בקרב מעשנים שממסכות את השפעתו הקטלנית של העישון ומגינות על הריאות מפני נזקי הסיגריות. במחקר זוהו שש מוטציות – ארבע מהן חדשות (בגנים המסומנים באותיות KANSL1, TSEN54, TET2 ו-RBM19/TBX5) ושתיים שכבר תועדו בעבודות קודמות (בגנים NPNT ו-HLA-DQB1/HLA-DQA2). המוטציות הצליחו להסביר מדוע ישנם מעשנים שאינם מפתחים COPD ונותרים עם תפקודי ריאות תקינים, וכן לחילופין להסביר מצבים של חולים ב-COPD ומחלות ריאה נוספות שאינם מעשנים כלל סיגריות. לדברי החוקרים, המוטציות שזוהו משמשות בפועל לגדילה תקינה של הריאות והגנה על הריאות מפני נזקים.
בנוסף זיהה המחקר חמש מוטציות גנטיות הממוקמות על גבי כרומוזומים מספר 11 ו-2, שמסבירות מדוע אנשים מסוימים מתמכרים בקלות רבה יותר לסיגריות. החוקרים מציינים כי התגלית החדשה עשויה לסלול את הדרך לטיפולים גנטיים עתידיים למניעת הנזקים הכרוכים בעישון, על ידי יצירת שינוי בגנים שבהם זוהו המוטציות באופן שישפר את ההגנה של הריאות מפני עישון. כמו כן, גילוי מוטציות שמזוהות עם מנגנון ההתמכרות לסיגריות עשוי לעודד פיתוח טיפולים גנטיים עתידיים לגמילה מעישון.
עם זאת, החוקרים מבהירים כי אין בממצאים כדי לעודד אנשים עם המוטציות הגנטיות שזוהו להמשיך לעשן, מאחר ועישון עלול להזיק גם לאיברים נוספים בגוף פרט לריאות, וכן מזיק לסובבים ומעלה את הסיכון גם בקרב חשופים לעישון פסיבי למחלות ריאה למיניהם.
בהודעה לעיתונות מבהירים החוקרים כי נכון להיום, הפעולה העיקרית שניתן לעשות כדי להגן על הגוף מפני מחלת COPD ומחלות הקשורות בעישון, לרבות גידולים סרטניים שונים ומחלות לב וכלי דם – זה להפסיק לעשן סיגריות.
בנוסף, החוקרים מציינים כי קיימים גם אנשים שאינם מעשנים כלל ומפתחים מחלות ריאה, ככל הנראה אף הם על רקע מוטציות גנטיות מסוימות שנבחנות ומזוהות בשנים האחרונות על ידי צוותי מחקר ברחבי העולם.
המחקר הנוכחי כמו גם המאגר הגנטי הלאומי בבריטניה נתמכים על ידי המועצה הבריטית לחקר הרפואה (MRC – Medical Research Council). ממצאי המחקר מדווחים בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת Lancet Respiratory Medicine.
תעלומה מדעית
מחקרים קודמים שאמדו את הסיכון למחלת COPD עמדו על התעלומה ולפיה חלק מהמעשנים הכבדים אינם מפתחים תפקודי ריאה לקויים, ונותרים עם 'ריאות נקיות'. חוקרים מדנמרק ובריטניה דיווחו בשנת 2006 בכתב העת Thorax כי במעקב למשך 25 שנה בקרב 8,0945 תושבים בוגרים מהעיר קופנהגן, 20.7% פיתחו מחלת COPD עם תסמינים מתונים ו-3.6% פיתחו COPD עם תסמינים קשים. אמנם במחקר אובחנו תפקודי ריאות תקינים בקרב 96% מהגברים שאינם מעשנים ו-91% מהנשים שאינן מעשנות, אולם גם 59% מהגברים המעשנים ו-69% מהנשים המעשנות זוהו לאורך זמן עם תפקודים תקינים של הריאות, מצב שבקהילת הרופאים והמדענים עדיין מחפשים לו הסברים.
בעבר כבר זוהה חלבון בשם AAT, כלומר Alpha-1 Antitrypsin, שרמות נמוכות ממנו בתוך הריאות ובזרם הדם מובילות להתפתחות COPD גם בקרב אנשים שאינם מעשנים סיגריות.
Lancet Respiratory Medicine, DOI: http://dx.doi.org/10.1016/S2213-2600(15)00283-0