מושתלים
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
חוקרים זיהו סיבה חדשה לדחייה של כליות מושתלות
חוקרים מצרפת מצאו כי התפתחות דלקת בכלי הדם הקטנים בכליה מושתלת יכולה לנבא דחייה עתידית של הכליה גם במצבים שבהם תפקוד מערכת החיסון נראה לכאורה תקין. מה ההשלכות?
השתלת כליה היא הטיפול המומלץ למאובחנים עם אי ספיקת כליות סופנית וחוסכת בסיבוכים הנלווים לטיפולי דיאליזה, אולם בעשורים האחרונים התפתח מחסור חמור בכליות להשתלות – כאשר הביקוש גובר משמעותית על ההיצע, ומטופלים שלא נמצא עבורם תורם קרוב משפחה עשויים להמתין חודשים ושנים בתור. לפי נתוני משרד הבריאות, נכון לתחילת שנת 2024 המתינו 970 ישראלים להשתלת כליה, כאשר בשנה קודמת (2023) בוצעו 151 השתלות כליה מתורמים מתים ו-297 השתלות כליה מתורמים מן החי.
אחת הסיבות למחסור בכליות להשתלות טמונה גם בכך שהשתלות כליה אינן נוטות להחזיק מעמד לצמיתות, ורבים ממושתלי הכליה מפתחים עם הזמן תסמיני דחייה של הכליה, ועם הזמן נזקקים להשתלה חוזרת. בשנים האחרונות מנסים מדענים לפתח שיטות מתקדמות להשתלת כליות שמקורם בחזירים מהונדסים כדי להתגבר על המחסור בכליות להשתלות – אולם נכון להיום השיטה עדיין נחשבת מחקרית ואף שנויה במחלוקת, ונבחנה במקרים בודדים בעולם.
אחד האתגרים המרכזיים בהשתלות כליה הוא בנטייה להתפתחות דלקת מיקרו וסקולרית (Microvascular Inflammation) באיבר המושתל. לאחרונה חוקרים מצרפת תארו ואפיינו לראשונה את הסיבוך אשר מהווה לטענתם גורם מרכזי לדחיית הכליות לאחר ההשתלה – בניסיון להתגבר על הדחייה ולשפר את יכולת הקליטה של הכליות אצל מושתלים.
סימנים לדלקתיות
החוקרים מהאוניברסיטה של העיר פאריז (Paris Cité), בשילוב חוקרים ממוסדות נוספים בצרפת ובעולם, בחנו נתונים של 16,293 דגימות ביופסיה של הכליות שהוצאו מ-6,798 מושתלי כליה ביותר מ-30 מרכזי השתלות באירופה וארה"ב בין 2004 ל-2023. החוקרים ביצעו ניתוח פתולוגי של הדגימות, ובחנו סימנים אפשריים לדחיית כליה, וכן סימנים לדלקתיות בכלי הדם הקטנים בכליה שאינה מלווה בעדות לתגובה של מערכת החיסון, כלומר ללא עדות לקיומם של נוגדנים כלשהם בביופסיה אשר מהווים כיום בשגרה זמן עיקרי לזיהוי תהליכי דחייה של כליה מושתלת.
ב-788 מהדגימות שנכללו במחקר אותרו סימנים לדלקתיות בכלי הדם, כאשר במרבית המקרים – ב-641 מהדגימות הללו – בתיקים הרפואיים של המטופלים לא תועדו בטרם הבדיקה סימני דחייה של השתל.
בהמשך בוצע ניתוח סטטיסטי שמצא כי במעקב של חמש שנים בממוצע מנטילת הביופסיה, בהשוואה למושתלי כליה ללא סימני דחייה של השתל, מטופלים עם דלקתיות בכלי הדם הקטנים בכליה היו בסיכוי גבוה פי 2.1 לפתח דחייה של הכליה עם השנים – גם כאשר לא הייתה עדות לנוגדנים ותגובה חיסונית, ולמטופלים עם דלקתיות בכלי הדם הקטנים לצד עדות לנוגדנים – הסיכוי לדחייה של השתל היה גבוה פי 2.7. עוד נמצא כי דלקתיות בכלי הדם הקטנים בכליה העלתה את הסיכון לפגיעה ביחידות הסינון הקטנות של הכליה (גלומרולי).
המחקר מומן על ידי ארגון OrganX להשתלות הפועל ללא מטרות רווח, וממצאיו מדווחים בגיליון אוקטובר 2024 של כתב העת New England Journal of Medicine.
חיישנים וביופסיה נוזלית
החוקרים אפיינו במסגרת העבודה דלקתיות בכלי הדם הקטנים בכליות, ומצאו כי קיומה מנבא סיכון מוגבר לדחייה של השתל. במקרים אלה ניתן לבצע ניטור רפואי הדוק יותר ופעולות נוספות בניסיון להפחית את הסיכון לדחייה, למשל באמצעות התאמות בטיפול התרופתי.
הממצאים מעלים למודעות את הניסיונות בקהילה הרפואית והמדעית לצמצם את הסיכון לדחיית איברים מושתלים. כך, למשל, באוקטובר 2023 דיווחו חוקרים אמריקאים כי פיתחו חיישן שניתן יהיה להשתילו בגוף שיתריע מפני דחייה של השתל. החיישן תוכנן כך שהוא מוצמד לכליה המושתלת עוד בניתוח ההשתלה, ומזהה למעשה שינויי טמפרטורה שמאפיינים תהליך של הדחייה. החיישן כבר נוסה בחיות מעבדה והצליח לזהות סימני דחייה כשלושה שבועות לפני בדיקות דם שמשמשות כיום למטרה זו.
בשנים האחרונות תוארו גם ניסיונות לזהות סימני דחייה של השתלות באמצעות זיהוי מקטעי תעתיקים גנטיים מסוג mRNA בדגימות שתן. ביוני 2024 דיווחו בכתב העת Nature Medicine חוקרים מצרפת, מאותה האוניברסיטה שבה תואר הגילוי החדש, כי הם מפתחים שיטה לזיהוי סימני דחייה דרך סמנים גנטיים של הכליה המושתלת שנפלטים למחזור הדם, בדומה לבדיקות דם מסוג ביופסיה נוזלית המשמשות בשנים האחרונות להתאמת טיפולים לסרטן כתחליף לביופסיה. בינואר 2021 דיווחו חוקרים אמריקאים כי פיתחו בדיקת ביופסיה נוזלית המסייעת לאיתור סימני דחייה אצל מושתלי לב.
סימנים לדחיית כליה מושתלת לאחר השתלה עשויים להתבטא בירידה בתפקודי כליות בבדיקות המעקב המבוצעות למושתלים, לצד מיעוט שתן או העדר שתן, עלייה במשקל, שינויים בקצב הלב, תסמינים דמויי שפעת כמו חום גבוה – לעתים לסירוגין, חוסר נוחות וכאב ורגישות באזור המותניים/ הכליות.