אנשים שנוסעים במכונית הפרטית שלהם לעבודה נוטים להיות שמנים יותר מאנשים שהולכים, רוכבים על אופניים או משתמשים בתחבורה ציבורית כמו אוטובוסים ורכבות. כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב- BMJ online.

חוקרים מבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון ומאוניברסיטת קולג' לונדון השתמשו במידע שנאסף ממדגם ארצי של אנשים הגרים בבריטניה שהשיבו על סקר ונבדקו על ידי אחות. לחוקרים היה מידע על כמות השומן בגוף של 7,424 אנשים ומידע נוסף על מסת הגוף (BMI) של-7,534 אנשים.

רוב הגברים והנשים דיווחו בסקר כי הם מתניידים באמצעי תחבורה פרטי (לרוב מכונית) לעבודה. 10% מהגברים ו-11% מהנשים דיווחו שהם משתמשים בעיקר בתחבורה ציבורית ו-14% מהגברים ו-17% מהנשים נהגו ללכת או לרכב על אופניים לעבודה.

לאחר שהחוקרים נטרלו בניתוח הנתונים תכונות והתנהגויות אחרות העשויות להשפיע על המשקל או על שומן הגוף, כמו מצב סוציואקונומי ופעילות גופנית אחרת, הם מצאו כי לאנשים שהלכו, רכבו על אופניים או נסעו בתחבורה ציבורית לעבודה היו BMI ואחוזי שומן נמוכים יותר בממוצע, בהשוואה לאנשים שנסעו בתחבורה פרטית.

נראה שלאופן ההגעה לעבודה השפעה משמעותית על המשקל. בקרב גברים שהלכו או רכבו על אופניים היה BMI נמוך ב-0.9 ובקרב אלה שנסעו בתחבורה ציבורית היה BMI נמוך ב-1.1, בהשוואה לגברים שנסעו באוטו. בקרב נשים שהלכו או רכבו על אופניים היה BMI נמוך ב-0.87 ולאלה שנסעו בתחבורה ציבורית ב-0.72, בהשוואה לנשים שנסעו באוטו. התוצאות לגבי אחוז השומן בגוף היו דומות.

כאשר החוקרים השוו אנשים שנוסעים בתחבורה ציבורית לאנשים שנוסעים בתחבורה פרטית התוצאות היו די דומות לתוצאות שהתקבלו כאשר הם השוו הליכה ורכיבה על אופניים לנסיעה בתחבורה פרטית. 

ההשפעה של שימוש בבתחבורה ציבורית על המשקל הייתה דומה להשפעה של הליכה ורכיבה על אופניים (צילום: Shutterstock)

החוקרים מספרים כי האנשים שדיווחו כי הם הולכים לעבודה לא הלכו מרחק גדול – בערך קילומטר וחצי. לדבריהם, כמות דומה של הליכה מעורבת בהתניידות בתחבורה ציבורית.

למרות שהחוקרים לקחו בחשבון מגוון משתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, אי אפשר לקבוע שהקשר שנמצא במחקר בין הליכה, רכיבה על אופניים ונסיעה בתחבורה ציבורית למשקל נמוך יותר הוא קשר של סיבה-תוצאה. עם זאת יש היגיון בתוצאות.

המסר שעולה מהמחקר החדש חשוב מאוד לישראלים, שפשוט לא זזים מספיק. סקר של משרד הבריאות שפורסם בסוף שנת 2011 הראה כי מעטים הישראלים שמתניידים ברגל או באופניים. הסקר, שהתבסס על 3,000 ראיונות טלפוניים, בחן פעילות גופנית מצטברת, לא מכוונת, שמבוצעת במהלך חיי יומיום - למשל הליכה במשך 10 דקות ומעלה לצורך הגעה לעבודה, סידורים וכדומה. רק כמחצית מהמרואיינים דווחו על הליכה יומיומית - 52% מהגברים היהודים, 44.5% מהנשים היהודיות, 55% מהגברים הערבים ו- 36% מהנשים הערביות. רק 3.4% מהגברים היהודים ו-2% מהנשים היהודיות דיווחו על שימוש יומיומי באופניים, כדי להגיע לעבודה, לסידורים וכדומה.

BMJ online August 19, 2014