ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (א) את הצעת החוק של ח"כ עופר שלח ("יש עתיד") "מוות במרשם רופא", הקובעת כי לא תוטל אחריות פלילית על רופא הרושם סם מרדים במינון קטלני לחולה הנוטה למות. ריכזנו את התשובות לשאלות.

מה המצב בישראל כיום?

בישראל, המתת חסד אקטיבית או סיוע להתאבדות אסורים. חוק העונשין קובע כי מי שגורם למותו של אדם במעשה או במחדל יואשם ברצח או הריגה.

ב-2006 נכנס לתוקפו חוק החולה הנוטה למות, שמסדיר את הטיפול בחולים סופניים ומאפשר לחולה שסובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא, שמשך חייו הצפוי אינו עולה על חצי שנה, לסרב לטיפול רפואי שיאריך את חייו. החוק קובע שניתן יהיה להימנע מלבצע טיפולים כגון חיבור למכונת הנשמה, ניתוחים, או דיאליזה. אם החולה בהכרה, כל שעליו לעשות הוא לבקש מהרופא לא לבצע בו פעולות מסוימות. החוק גם מאפשר למלא טפסים המביעים מראש את הרצון של האדם.

החוק אינו מתיר חופש פעולה מוחלט. לפי החוק אסור לעשות כל פעולה המכוונת להמית את המטופל או לסייע לאדם להתאבד. אסור להפסיק טיפול רפואי רציף שהפסקתו עלולה להביא למותו של המטופל, אך מותר להימנע מחידוש טיפול רציף שנפסק שלא במכוון ומותר לא לחדש טיפול רפואי מחזורי.

מה הצעת החוק החדשה באה לתקן?

יש חולים סופניים שמרגישים כי החוק אינו מספיק ומבקשים להפסיק את חייהם באופן אקטיבי, כדי למנוע סבל נוסף. בהקדמה להצעת החוק מוסבר כי התיקון נועד למנוע מקרים טראגיים, בהם רוצח אדם בריא את בן או בת זוגו החולה ומתאבד לאחר מכן.

דוגמא למקרה טראגי שכזה התרחשה בסוף שנת 2012. ד''ר מוטי שטלריד ביצע המתת חסד בבתו קרן שסבלה ממחלה סופנית, ולאחר מכן התאבד. אשתו שרה היא זו שגילתה את גופת בתה ואז את גופת בעלה. במכתב שהותיר אחריו הוא הסביר כי לא יכול היה לחיות עם הידיעה שהרג את בתו.

יש לציין שאם לא היה מתאבד לאחר המעשה, סביר להניח שד''ר שטלריד היה מואשם בהריגה או אפילו רצח. המצב החוקי הקיים איננו אוסר על אדם הרוצה בכך להתאבד, אך מתן סיוע במעשה כזה – גם מצד בן משפחה או רופא – הוא עבירה פלילית.

במקרים אחרים חולים סופניים שיכולים להרשות לעצמם כלכלית, פונים ל"תיירות התאבדותית" - טסים לשוויץ כדי לשים קץ לחייהם, כפי שעשה עדי טלמור, עורך ומגיש בגל"צ בשנת 2011 .

שוויץ היא אחת המדינות בעולם בה החוק מתיר סיוע של רופאים להתאבדות. בין המדינות הנוספות המאפשרות זאת הן אורגון וושינגטון וורמונט בארה"ב, בלגיה והולנד.

מה קובעת הצעת החוק?

לפי הצעת החוק, המהווה תיקון ל"חוק החולה הנוטה למות", חולה המוגדר כ"נוטה למות" יוכל לקבל מרשם לסם מרדים במינון ממית, מבלי שהרופא שכתב את המרשם יישא באחריות פלילית לרישומו. החולה ייקח את התרופה בעצמו.

האם יש לה סיכוי לעבור?

מיד לאחר ישיבת ועדת השרים סיעת "הבית היהודי" הודיעה כי תגיש נגדו ערר במטרה להעביר את ההכרעה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שעשוי למנוע דיון בחוק. גם אם ההצעה תעבור את מכשול זה, עדיין נדרשות הצבעות של חברי כנסת.

בשנת 2010 הועלתה הצעת חוק דומה שביקשה לאפשר לחולים סופניים לקבל מהרופא מרשם לתרופה קטלנית שתאפשר להם לסיים את חייהם בעצמם, ללא כאבים. אבל היא לא אושרה. כיום נראה שהצעת החוק זוכה לתמיכה רבה יותר מבעבר, אך קשה לחזות את התוצאות. 

מכשול נוסף עלול להיות הרופאים, שנציגיהם מתנגדים להצעת החוק. "אנו חשים אמפתיה כלפי סבלם הקשה של החולים הסופניים ובני משפחותיהם" אמר יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן "אלא שאין זה מתפקידו של הרופא לסייע לחולה סופני לסיים את חייו בדרך שאיננה טבעית". עדיין לא ברור אם הרופאים ינקטו בצעדים למניעת אישור החוק.