חוסר תשומת לב של רופאים לפרטי מידע כמו מצב כלכלי, צרכי תחבורה, השכלה או מטפלים זמינים לחולה, עלול להוביל לטעויות המסבכות טיפול רפואי.
לדברי החוקרים, טעויות רופאים מתרחשות כאשר אין תשומת לב מספקת לסביבת החולה – המהווה פרט הכרחי לטובת תכנון טיפול הולם. בניגוד לטעויות ביו-רפואיות, אשר אינן ספציפיות לחולה, טעויות בהקשר למאפיינים סוציו אקונומיים של החולה מייצגות כישלון במתן טיפול פרטני לחולה.

במשך שנתיים, שחקנים שפעלו לפי תסריט ביקרו 111 רופאים בכירים ברפואה פנימית והציגו אחד מארבעה מקרים. כל מקרה היה ללא כל סיבוך צפוי או שכלל דגל אדום פארא רפואי, רפואי או משני הסוגים תוך מתן רמזים לאורך הצגת האנמנזה. כאשר הרופאים שאלו על דגלים אדומים אלו, תגובות השחקנים הייתה שונה במידת החשיפה של הגורם הרפואי או הפרא רפואי אשר עשוי להעיב על מהלך טיפולם.

מתוך 191 המפגשים שהיו מסובכים רפואית, הרופאים תכננו טיפול הולם ב- 31% מן הזמן כאשר נעשה ניסיון של הבנת הבעיה הרפואית, ורק ב- 6% מן הזמן כאשר לא נעשה ניסיון כזה.

מתוך 185 המפגשים שהיו מסובכים פארא רפואית, הרופאים תכננו טיפול הולם ב- 20% מן הזמן כאשר נעשה ניסיון להבין את הבעיה הפארא רפואית, ורק ב- 3% מן הזמן כאשר לא נעשה ניסיון כזה.
החוקרים מסבירים כי חוסר תשומת לב למידע באשר לסביבת החולה ומצבו הסוציו אקונומי, כגון צרכי התחבורה שלו, מצבו הכלכלי או התמיכה שהוא מקבל, עלול להוביל לטעויות בהקשרים אלו, אשר אינן נמדדות נכון להווה בהערכת תפקודו של הרופא.

החוקרים מוסיפים כי בשלב זה נדרשות באופן בהול שיטות הפונות לאתגר של החלטות טיפוליות פרטניות תוך חינוך הרופאים וקביעת מדדים חדשים לתפקוד.

Ann Intern Med, 2010, 153(2), 69-75 
 

החדשה המלאה באתר EMED