הפרעות אכילה
מנהלי קהילה
האם חומר פסיכדלי שמופק מפטריות עשוי להועיל לאנורקסיה?
במחקר ראשוני חוקרים אמריקאים מצאו כי פסילוסיבין המצוי בפטריות הזיה עשוי לשפר את מצבן של חולות אנורקסיה. גם בישראל מתוכננים בקרוב מחקרים על הטיפול בחומר
אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה קשה שמלווה בחיפוש מתמיד אחר רזון, ונחשבת כיום לקשה ביותר לטיפול ואף לקטלנית. לפי מחקרים, אנורקסיה מלווה בסיכון גבוה עד פי 18 לסיבוכים רפואיים, התנהגות אובדנית ותמותה. למרות חומרתה, הטיפולים שמוצעים כיום לאנשים עם אנורקסיה ככל הנראה אינם מספקים, וכיום פחות ממחצית מאלו שמתמודדות ומתמודדים עם המחלה משיגים ריפוי, וכ-20% אף מפתחים דפוס כרוני של תחלואה ממושכת לאורך שנים שמלווה לרוב באשפוזים חוזרים.
על רקע היעדר התקדמות משמעותית בטיפול באנורקסיה בשנים האחרונות – דיווח מעודד מתקבל עתה מארה"ב על האפשרות להשפעה מיטיבה בפטריות הזיה שמכילות את החומר הפעיל פסילוסיבין.
פסילוסיבין היא למעשה מולקולה פסיכודאלית שמנגנון הפעולה שלה מתווך באמצעות המוליך העצבי 'סרוטונין 2A', והיא מהווה מרכיב פסיכואקטיבי מרכזי ב'פטריות הפסילוסיבין' – סוג מוכר של פטריות הזיה.
עדות משמעותית ממחקרים בספרות הרפואית מצביעה על כך שמטופלים עם אנורקסיה מתמודדים עם פעילות מוחית מוגברת של סרוטונין, באופן שרמז על האפשרות כי לחומר פסילוסיבין עשויה להיות השפעה על תסמיני המחלה. בהבדל מחומרים תרופתיים שמשפיעים על הולכת הסרוטונין במוח, למשל בנוגדי דיכאון פופולאריים מקבוצת SSRI שדורשים נטילה יומיומית מתמשכת, לפסילוסיבין יש השפעה שונה על ההולכה העצבית של סרוטונין באמצעות יצירת קשרים מוחיים חדשים גם לאחר נטילה בודדת מהחומר. ישנן ראיות ממחקרים כי לפסילוסיבין גם השפעות עקיפות על מוליכים עצביים נוספים במוח ובהם דופמין וגלוטמט.
בעבודה הנוכחית שמוגדרת "ראשונית", החוקרים האמריקאים מהמחלקה הפסיכיאטרית במרכז לחקר וטיפול בהפרעות אכילה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, בחנו טיפול במנה בודדת של 25 מ"ג פסילוסיבין בשילוב עם תמיכה פסיכולוגית, כאמצעי טיפולי להפרעת אכילה מסוג אנורקסיה. במחקר השתתפו 10 מאובחנות בוגרות שמתמודדות עם הפרעות אכילה עם מדד השמנה BMI בגובה 19.7 יחידות בממוצע, שאובחנו עם אנורקסיה בהתאם לתסמינים שמופיעים בספר האבחנות המעודכן DSM-5 של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי. למטופלות סופקה מנה בודדת של 25 מ"ג פסילוסיבין שהופק מפטריות בשילוב עם תמיכה נפשית. הנבדקות נבחרו מתוך 158 מטופלים שאובחנו עם אנורקסיה שהביעו עניין לנסות את הטיפול החדש. המחקר הוגדר כשלב 1 של ניסוי קליני, שמטרתו לבחון את בטיחות הטיפול בחומר.
פחות עיסוק ברזון
כדי להעריך את בטיחות החומר נבחנו מדדים רפואיים שונים אצל הנבדקות, לרבות ממצאי בדיקות מעבדה, בדיקת אק"ג, מדדים ליציבות נפשית וסיכון לאובדנות וכן סיכון לתופעות לוואי וסיבוכים רפואיים. במחקר נמצא כי ההשפעה הרפואית האקוטית של פסילוסיבין אינה משמעותית, ואינה מלווה בתופעות או סיבוכים חריגים וללא שינויים מובהקים בבדיקות אק"ג שאומדות את ההולכה החשמלית של הלב. במחקר דווח כי שתיים מהמטופלות שנדרשו לאכול ארוחת בוקר במרפאה בטרם קבלת החומר – פיתחו התקף היפוגליקמי כעבור 24 שעות לאחר נטילת החומר, אולם השפעה זו חלפה ללא צורך בהתערבות רפואית. כמו כן, בקרב המטופלות לא נצפתה השפעה של החומר על נטייה אובדנית והתנהגות אובדנית בבדיקות מעקב. אחת המטופלות דיווחה על נטייה אובדנית במעקב כעבור שלושה חודשים לאחר נטילת החומר, אך מאחר ואובחנה בעבר גם עם הפרעה דיכאונית מאג'ורית (MDD) לצד האנורקסיה, החוקרים קובעים כי לא ניתן לייחס את הנטייה האובדנית לטיפול שקיבלה בפטריית ההזיה. תופעות הלוואי השכיחות של החומר, כפי שתועדו במחקר, כללו כאבי ראש, בחילות ועייפות.
לצד זאת, בבחינת תועלת הטיפול, נמצא כי העיסוק ברזון אצל המטופלות ירד בבדיקות המעקב באופן עקבי עד שלושה חודשים לאחר צריכת הפטריות. החוקרים מציינים כי אצל ארבע מהמטופלות דווח על שיפור בחשש שלהן ממזון, שמהווה את אחד הביטויים הבעייתיים והקשים של מחלת האנורקסיה, כפי שנאמד באמצעות שאלון. חמש מהנבדקות הציגו כעבור שלושה חודשים מנטילת החומר עלייה מבורכת במדד ההשמנה BMI בהיקף של 0.4 עד 1.2 יחידות.
יתרה מכך, 90% מהנבדקות, כלומר תשע מתוך עשר, דיווחו על תחושות חיוביות לאחר נטילת פסילוסיבין, ו-80% אף ציינו כי מדובר באחת מחמש החוויות החיוביות המשמעותיות בחייהן, 70% דיווחו על שינוי לטובה בזהות האישית ובאיכות החיים הכוללת ו-90% ציינו כי קבלת מנה אחת בלבד מהחומר אינה מספקת עבורן. אך אחת מהמטופלות לא פרשה באמצע הניסוי.
נדרשים מחקרים נוספים
עם זאת, לא ניתן לקבוע על סמך מחקר זה את יעילות הטיפול. החוקרים מסכמים כי "במחקר זה שכלל זרוע מחקרית אחת, טיפול בפסילוסיבין מוגדר כבטוח ונסבל למטופלים עם אנורקסיה", ומציינים כי יש צורך במחקרים מבוקרים הכוללים מספר זרועות מחקר כדי להסיק מסקנות בדבר יעילות החומר.
המחקר נתמך על ידי חברת Compass Pathways שמפתחת טיפולים להפרעות אכילה, וממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2023 של כתב העת Nature Medicine.
בראיון לתקשורת עם פרסום הממצאים החדשים אמרה החוקרת הראשית ד"ר סטפני קנאץ-פק כי "השיפור בקרב הנשים לאחר נטילה בודדת של פסילוסיבין הוא משמעותי", בהתייחס למגוון הדל של טיפולים זמינים כיום לבוגרים עם אנורקסיה, שמניבים שיפור מצומצם בלבד בתסמינים, ומתמקדים בעיקר במשקל ובשיקום תזונתי, מבלי להתייחס באופן ראוי לפתולוגיה שעומדת בבסיס המחלה.
החוקרים בעבודה הנוכחית מציינים כי תופעת הלוואי המשמעותית היחידה שזוהתה אצל חלק מהמאובחנות באנורקסיה התבטאה בסיכון להיפוגליקמיה, ומתיישבת עם מחקרים בעבר שתעדו כי נטילת החומר מלווה בירידה ברמות הסוכר בדם. לדבריהם, חשובה זהירות בנטילת החומר בעיקר בקרב מאובחנים עם נטייה להתקפי היפוגליקמיה.
הממצאים החדשים מלווים במחקרים נוספים לאחרונה שמרמזים על שיפור בבריאות הנפש ומצבים פסיכיאטריים הודות לפטריות פסילוסיבין. חלק מהמחקרים מקודמים על ידי חברות מסחריות שרשמו פטנטים על השימוש הטיפולי בחומר. גם בישראל פועלת חברת הסטארט-אפ PsyRX שמפתחת טיפולים באמצעות פסילוסיבין.
בנובמבר 2022 דיווחו חוקרים מבריטניה, ארה"ב, דנמרק, גרמניה וקנדה בכתב העת New England Journal of Medicine על ממצאי שלב 2 של ניסוי קליני רב זרועי שזיהה יעילות לטיפול בפטריות פסילוסיבין לדיכאון עמיד לטיפול תרופתי. חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ייל דיווחו בדצמבר 2022 בכתב העת Heliyon כי טיפול במנה בודדת של פטריות פסילוסיבין מסייעת לשיפור בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) שעמידה לטיפול תרופתי מקובל, ומחקרים נוספים מדווחים לאחרונה על שיפור בהפרעה זו כתוצאה מהטיפול בחומר. כמו כן, יש מחקרים שמציעים כי החומר עשוי להועיל לטיפול בהתמכרויות, בהן גם התמכרות לניקוטין וסיגריות והתמכרות לאלכוהול, וכן כי החומר עשוי לסייע לחולים שמקבלים טיפול פליאטיבי תומך בסוף החיים. יש לציין כי המחקרים על החומר בוחנים את יעילותו תחת בקרה רפואית קפדנית ותוך ליווי של טיפול פסיכולוגי תומך למטופלים. ביוני 2023 דווח כי אוסטרליה היא המדינה הראשונה בעולם שהתירה מתן טיפולים בפסילוסיבין וכן ב-MDMA – החומר הפעיל באקסטזי, כטיפולים למתמודדים עם דיכאון חמור והפרעת פוסט טראומה.
הטיפול בפסילוסיבין הוא נדבך נוסף במגוון הטיפולים בחומרים פסיכודליים למצוקות נפשיות שונות, שבשנים האחרונות הוכחה יעילותם. אחד החומרים הפסיכואקטיביים המהווה נגזרת של החומר קטמין (Ketamine) המוכר גם בכינויו המפוקפק 'סם האונס' - אושר בשנת 2019 על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי כתרופה לדיכאון עמיד לטיפולים תרופתיים קיימים, ובאוגוסט 2020 אושר למטופלים עם נטיות אובדניות. התרופה שמבוססת על החומר הפעיל אף הוכנסה בישראל בינואר 2020 לסל הבריאות הממלכתי לטיפול בדיכאון עמיד.
לאחרונה מדווח בישראל על התעוררות סביב מחקרים שבוחנים את יעילות הטיפול בפסילוסיבין. בינואר 2022 קיימה הוועדה המיוחדת לענייני סמים בכנסת בראשות חבר הכנסת רם שפע דיון מקצועי בנושא. ברמת הגולן אף מושקע תקציב בגידול פטריות פסילוסיבין בתקווה לספק באמצעותה טיפולים תרופתיים עתידיים למצבים פסיכיאטריים שונים.