טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
חומצות שומן במזון עשויות להחמיר תסמיני טרשת נפוצה
מחקר מגרמניה מצא כי סוג חומצות השומן המצוי באוכל משפיע על מהלך של טרשת נפוצה, וזאת דרך השפעתם של החיידקים במעי על המערכת החיסונית
בימינו מוכרות כתריסר מחלות אוטואימוניות שבהן המערכת החיסונית תוקפת חלקים מהגוף עצמו. בעוד שבטרשת נפוצה המערכת החיסונית תוקפת את מערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט השדרה), במחלת הזאבת (לופוס) תאי מערכת החיסון תוקפים את רקמות החיבור, ובדלקת מפרקים שגרונתית את המפרקים.
בעוד שהסיבה המדויקת להתפרצותן של מחלות אוטואימונית אינה ידועה, בשנים האחרונות מתמקדים החוקרים בין היתר בחיידקי המיקרוביום שבגופנו. המיקרוביום הוא שם גג המתאר כ-100 טריליון חיידקים שחיים במערכת העיכול, עמם אנו חיים לרוב בשיתוף פעולה מועיל. חקר המיקרוביום התפתח בתקופה האחרונה, כשברוב העבודות נבדק הרכב אוכלוסיות החיידקים במעי בעזרת שיטות גנטיות מתקדמות.
עדויות ממחקרים קודמים העלו כי המיקרוביום במעי עשוי להשפיע על מחלת הטרשת הנפוצה ואופן התקדמותה. אחד הגורמים המשפיעים על המיקרוביום במעי הוא התזונה שלנו – גורם שהשתנה עד מאוד בעולם התעשייתי, וייתכן שעשוי להסביר את העלייה בשכיחותן של מחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה. כעת מצא מחקר חדש מגרמניה כי סוגי חומצות השומן במזון יכולים להשפיע על מערכת החיסון של חולים בטרשת נפוצה דרך המיקרוביום, ולכוון אותה לעורר פעילות דלקתית באופן שעשוי להשפיע על תסמיני המחלה.
המחקר בוצע בשיתוף פעולה של שני מרכזים מדעיים בגרמניה, אוניברסיטת פרידריך-אלכסנדר ואוניברסיטת רוהר בוצ'אם. צוות החוקרים הנוירולוגים בחנו את התגובה לחומצות שומן באורכים שונים שניתנו לעכברי מעבדה שגודלו בדגם של טרשת נפוצה. החוקרים השוו את השפעתן של חומצות שומן רווי ארוכות, אלו השכיחות בתזונה המערבית המודרנית, לעומת חומצות שומן קצרות, שלרוב נוצרות על ידי חיידקי המקרוביום במעי בתהליך התסיסה של מזון עשיר בסיבים.
התזונה שמעוררת פעילות דלקתית
המחקר הנוכחי מתייחס לחומצות שומן רוויות בלבד שנמצאות במזון, ואין בו התייחסות לחומצות שומן לא רוויות כגון אומגה 3. את חומצות השומן הרוויות חילקו עורכי המחקר לשלוש קבוצות לפי אורכן, כשחומצות שומן ארוכות וקצרות נבדלות במספר הפחמנים הנמצאים במבנה השרשרת הפחמנית שלהם: חומצת שומן ארוכה הנקראת Palmitic Acid ובעלת 16 פחמנים, וניתן למצוא אותה במאכלים שמקורם מהצומח והחי כגון שמן דקלים, חמאה, חלב ובשר; חומצת שומן בינונית מכונה Lauric Acid, ובעלת 12 פחמנים, ואפשר לאתרה במקורות תזונה כגון שמן קוקוס, אגוזי מקדמיה, שזיפים, אבטיח, וכן חלב פרה ועזים. ואילו חומצות שומן קצרות הנקראות SCFAs - קיצור של Short-Chain Fatty Acids - כוללות פחות מ-6 פחמנים, ומיוצרות ברובן על ידי חיידקי המיקרוביום במעי מסיבים תזונתיים.
החוקרים מצאו כי חומצות שומן ארוכות ובינוניות, מעוררות התרבות והתפשטות של תאי T של המערכת החיסונית המעודדים פעילות דלקתית במעי - לעבר אזורים אחרים בגוף, כולל המוח. התפשטות זו הובילה להחמרת התסמינים בקרב עכברים עם מודל של טרשת נפוצה. לעומת זאת, חומצות שומן קצרות, עוררו את יצירתם של תאי T של המערכת החיסונית שמווסתים מן המעי, שהפחיתו מן התסמינים של טרשת נפוצה באותם עכברים. תאים אלו, Regulatory T Cells, שומרים על איזון המערכת החיסונית, ומחלישים עד מדכאים את הפעילות הדלקתית החריפה של התאים. החוקרים הצליחו לנבא ולשלוט על תסמיני טרשת נפוצה באמצעות מתן חומצות שומן באורכים שונים לעכברים.
כשביצעו החוקרים את אותו הניסוי בקרב עכברים שגודלו עם מודל של טרשת נפוצה וללא חיידקים במעיים, הם ראו שאין לחומצות השומן השפעה כלשהי על מהלך המחלה. הממצאים מדווחים בגיליון אוקטובר 2015 של כתב העת Immunity.
החוקרים הסיקו כי החיידקים במעיים מעורבים בתהליך ההשפעה של חומצות שומן על טרשת נפוצה. בדיקות נוספות הראו שהתוצרים המטאבוליים של החיידקים, ולא החיידקים עצמם, הם אלו שיוצרים את ההשפעה על מהלך המחלה.
בשלב הבא מתכנן צוות המחקר את העבודה גם לבני אדם, תוך פיתוח התערבות תזונתית המכילה חומצות שומן באורכים שונים ובחינתה בקרב חולים בטרשת נפוצה. החוקרים מסכמים שהממצאים יכולים לעזור בעתיד לטיפול במחלות אוטואימוניות כגון טרשת נפוצה, ייתכן שבאמצעות התאמת דיאטה ותוספי תזונה שיאפשרו להשתמש בחיידקי המעי לוויסות מחלות אוטואימוניות.