קשר ארוך בשנים התבסס בספרות הרפואית בין מחלות לב לשבץ מוחי, כאשר אנשים עם סיבוכים לבביים שונים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח אירוע מוחי מסכן חיים. 

לשתי התופעות גורמי סיכון דומים: גורם הסיכון המרכזי הן לשבץ מוחי והן למחלות לב הוא טרשת עורקים – הצטברות רובד טרשתי בשכבה הפנימית של כלי הדם שמגדילים את הסיכון לקרישי דם שעלולים לגרום להתקף לב או לשבץ מוח. גורמי סיכון משותפים נוספים כוללים יתר לחץ דם, סוכרת, עודף שומנים בדם, הפרעות בקצב הלב, משקל עודף והשמנה, עישון סיגריות וחוסר פעילות גופנית.

עתה מזהים חוקרים בצוות בינלאומי סימנים שמעידים על 'אוטם מוחי שקט' (Silent Brain Infarction) ומחלה בכלי הדם הקטנים במוח אצל בוגרים עם מחלות לב מגוונות, לרבות מחלת לב כלילית, הפרעת קצב מסוג פרפור פרוזדורים, אי ספיקת לב, קרדיומיופתיה – מחלה של שריר הלב, מחלות במסתמי הלב ומום לבבי מולד מסוג 'חלון סגלגל פתוח' (Patent Foramen Ovale – ובקיצור PFO).

סימנים מוחיים חבויים

המחקר בוצע על ידי צוות ממדינות שונות, לרבות אוסטרליה, סין, בריטניה ועוד, בראשות החוקר ד"ר זיהן זואו (Zhou) ממכון המחקר ג'ורג' לבריאות גלובלית באוסטרליה.

החוקרים סקרו את הספרות הרפואית, ובחנו 221 מחקרים תצפיתיים שפורסמו בין השנים 1988 ל-2022, וכללו ממצאי בדיקות דימות מוחיות בקרב חולי לב שונים. שיעורים גבוהים של שינויים מוחיים מסוג סימנים של אוטם מוחי שקט ומחלות בכלי הדם הקטנים במוח תועדו גם בקרב חולי לב נוספים מכלל המחלות שנבדקו, למעט אלו עם מום לבבי מסוג 'חלון סגלגל פתוח'. ככלל, ככל שחולי הלב היו מבוגרים יותר – כך גדל הסיכוי לאבחון של סימנים חבויים לאוטם מוחי. המחקר לא מצא הבדלים בשיעור הסימנים החבויים בין חולי לב שחוו שבץ מוחי בעבר ואלו ללא אירועים מוחיים קודמים.

כך, לדוגמא, על בסיס 70 מחקרים שנכללו בניתוח בהשתתפות 13,589 נבדקים, החוקרים זיהו בקרב המאובחנים עם פרפור פרוזדורים כי 36% מאובחנים עם סימנים חבויים לאוטם מוחי, 62% עם שינויים בהרכב החומר הלבן במוח ו-27% עם דימומים מיקרוסקופיים במוח שלא ידועה השפעתם הרפואית.

בהתבסס על 24 מחקרים בהשתתפות 5,487 נבדקים, החוקרים מצאו בקרב 24% מהמאובחנים עם מחלת לב כלילית סימנים חבויים לאוטם מוחי. בקרב אנשים עם אי ספיקת לב, בהתבסס על 13 מחקרים בהשתתפות 1,190 נבדקים, זוהו בקרב 32% סימנים חבויים לאוטם מוחי.

יש לציין כי דימומים מיקרוסקופיים במוח תועדו בשיעורים דומים בקרב נבדקים עם מחלות לב ונבדקי ביקורת ללא תחלואה לבבית.

המחקר נתמך על ידי ארגון NSW Health  באוסטרליה, וממצאיו מדווחים בגיליון אפריל 2024 של כתב העת Neurology של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה (AAN).

זילוף מוחי וקרישי דם

החוקרים מציינים כי הסקירה הנוכחית היא השיטתית והמקיפה ביותר לשינויים מוחיים "נסתרים" אצל אנשים עם מגוון מחלות לב עד כה.

המחבר הראשי ד"ר זואו אמר בהודעה לתקשורת עם פרסום הממצאים, כי זיהוי השינויים המוחיים החבויים עשוי לשחק תפקיד חשוב בבחירת הטיפול עבור חולי לב. לדבריו, "למרות שאנשים עם מחלות לב נמצאים בסיכון גבוה פי שניים עד שלושה מהאוכלוסייה הכללית לשינויים בכלי הדם המוחיים, לעתים קרובות מתעלמים משינויים אלה, מכיוון שחולים אלה אינם עוברים באופן שגרתי הדמיה מוחית אלא אם פיתחו שבץ מוחי". לדבריו, השינויים המוחיים עשויים להפוך חולי לב לרגישים יותר לסיכון לדימום מוחי מתרופות המשמשות בדרך כלל לטיפול או למניעת קרישי דם, לרבות אספירין שנחשב למדלל דם ולתרופה למניעת מחלות לב וסרטן אשר אף נמכרת בישראל ללא מרשם רופא ובמינונים קטנים אף מחוץ לדלפקי הרוקח. כמו כן, שינויים מוחים חבויים עשויים להעיד על סיכון גבוה יותר להתפתחות סיבוכים נוירולוגים שונים שמערבים את מערכת העצבים המרכזית במוח.

החוקרים מספקים הסברים שונים לקשר בין מחלות לב להתפתחות סימנים חבויים לאוטם מוחי, ובכללם קיומם של גורמי סיכון משותפים כאמור; השפעה אפשרית של ירידה בתפקוד הלבבי על תהליכי זילוף מוחי ("פרפוזיית מוחית"); וסיכון לנזקים מוחיים כתוצאה מקרישי דם זעירים שנוצרים על רקע המחלה הלבבית.

Neurology, doi: 10.1212/WNL.0000000000209204