סרטן השד
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
חולות סרטן השד משתמשות בצמחי מרפא שעלולים לסכן אותן
חוקרים ישראלים מצאו כי רבות מחולות סרטן השד פונות לרפואה משלימה מבלי לעדכן את האונקולוג ומשתמשות בצמחי מרפא שעלולים לפגוע בהן. אילו צמחי מרפא עלולים לסכן את החולות?
הטיפולים ברפואה משלימה לסרטן הפכו פופולאריים בשנים האחרונות, וכיום אף מוצעים לחולי סרטן מגוון של טיפולים ברפואה משלימה ואלטרנטיבית במסגרת המחלקות האונקולוגיות הפועלות בבתי החולים במדינה.
סקר של האגודה למלחמה בסרטן שנערך כבר לפני עשור העלה כי אחד מכל שישה חולי סרטן פונה לטיפולי רפואה משלימה, בהם 69% מחולי הסרטן היהודים ילידי הארץ, כשהטיפולים המשלימים הפופולאריים בקרב חולי הסרטן הישראלים כוללים תוספי תזונה וויטמינים (41%), תערובות צמחים אקזוטיות כמו ג'ינסנג וסויה (33%), תכשירים הומיאופתיים (20%), טיפולים ידניים ובהם עיסוי, רייקי ודיקור סיני (20%), טיפולים בתזונה וצום מיצים (13%), מדיטציה ויוגה (7%) וטיפולים משלימים מכשירניים, כגון טיפול בקור (4%).
אולם למרות שהרפואה המשלימה מהווה נדבך נוסף בטיפול בסרטן, ודורשת תיאום עם הפרוטוקול הטיפולי הרפואי שמקבלים החולים, לרבות באמצעות טיפול הורמונאלי, כימותרפיה, הקרנות ותרופות ביולוגיות, מחקר ישראלי חדש מעלה כי מקרב חולות בסרטן השד, רבות אינן מעדכנות את האונקולוגים המטפלים על טיפולי רפואה משלימה בהם הן נעזרות, וכשמדובר בצמחי מרפא מסוימים – שילוב לא מבוקר עם רפואה משלימה עלול להיות מסוכן ובעל השפעה מנטרלת או מעכבת על התרופות לסרטן השד.
צוות החוקרים מהמכון האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא, מחוז חיפה בקופת חולים כללית והפקולטה לרפואה בטכניון, בחן את השימוש בצמחי מרפא בקרב מדגם של 269 חולות בסרטן השד. קרוב למחצית מהחולות במדגם – 41.3% (111 חולות) דיווחו כי הן משתמשות בצמחי מרפא למטרות טיפוליות בסרטן, לעתים ללא פיקוח של האונקולוג.
השימוש בצמחי מרפא היה נפוץ במיוחד (פי 13.6) בקרב חולות שהחלו לבצע שינויים בתזונה מאז שחלו. השינויים התזונתיים העיקריים שתועדו בקרב הנבדקות במחקר כללו צמצום דרסטי עד כדי הפסקה בצריכת סוכר מעובד, מוצרי חלב ובשר וירקות מבושלים, עלייה בצריכת מזון טרי ושתיית "שייקים ירוקים" מירקות עליים. עוד נמצא כי ייעוץ לרפואה משלימה הניתן מטעם המחלקה האונקולוגית מעלה את הסבירות שחולת סרטן שד תפנה לטיפולים אלה (54.9%) בהשוואה לנשים שלא עברו ייעוץ שכזה (20.8%).
בין התוספים הבעייתיים: תה אסיאק, היפריקום תוספי כורכומין ואומגה 3
אצל 17 חולות סרטן השד (15.3%) אותר שילוב מסוכן של צמחי מרפא והטיפול התרופתי שהותאם להן ואלו התבקשו להפסיק לצרוך צמחי מרפא מסוימים למטרות של בטיחות הטיפול. בנוסף, עשר חולות הונחו להתחיל ליטול תוספי תזונה להקלה על תסמינים או תופעות לוואי מסוימות של הטיפולים.
בסקירת השילובים מסוכנים בין צמחי מרפא לבין טיפולים הרפואיים המותאמים לחולות סרטן השד, מונים החוקרים את הסיכון ב'תה אסיאק' שלפי פרסומים שונים ניחן בתכונות אנטי סרטניות, אך זוהה כמסוכן להאצת הגדילה של תאי גידולים סרטניים בשד; 'אצטיל-ל-קרניטין' שנצפה בעבודות כמעלה את הסיכון בשימוש ממושך (מעל לשלושה חודשים) לתופעות לוואי של כאב נוירופטי בקרב חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה מסוגים שונים; תוספי כורכומין ואומגה 3 שנמצאו במחקרים כבעלי השפעה נוגדת קרישה בדם (הקרויה ברפואה 'השפעה אנטי קואגולנטית'); צמח ההיפריקום (סנט ג'ונס וורט, St. John's Wort) שמשבש את פעילותן של מספר תרופות לסרטן; שרביטן מצוי (אפדרה פואמינה, Ephedra Foemina) המפחית מיעילותן של תרופות כימותרפיות מבוססות פלטינום בסרטן השד – ציספלטין וקרבופלטין; ותה ירוק שנמצא כבעל השפעה המגבירה את פעילות של טיפול הורמונאלי לסרטן השד בתרופה טמוקסיפן באופן המעלה את הסיכון לתופעות לוואי.
החוקרים מסכמים כי שימוש לא מבוקר בצמחי מרפא על ידי חולות בסרטן השד הוא פופולארי, ושכיח אף יותר מאימוץ שינויים תזונתיים. המחקר המראה כי הפעלת שירות מכוון לרפואה אינטגרטיבית במחלקה האונקולוגית מעלה את הסבירות לשימוש יעיל ובטוח יותר בצמחי מרפא, לצד הטיפול הרפואי במחלה, שמסייע להפחתת תסמיני המחלה ותופעות הלוואי של הטיפולים ולשיפור באיכות חיי החולות.
במחקר השתתפו ד"ר נוח סמואלס, ד"ר ערן בן אריה, ד"ר יאיר מימון וד"ר רענן ברגר. ממצאיו מדווחים בגיליון יוני 2017 של כתב העת Journal of Cancer Research and Clinical Oncology.
Journal of Cancer Research and Clinical Oncology, DOI: 10.1007/s00432-017-2471-x
elimeir
נו באמת! רופאים שלא מבינים דבר וחצי דבר ברפואה טבעית ובאים לקדם אג'נדה של תרופות וניתוחים. המחקר שעשו רק מראה שהציבור לא מטומטם ופונה גם לאפיקי טיפול נוספים, ולא שמים יהבם רק ברופאים שלא למדו כלום או כמעט כלום על תזונה או תוספים. כורכומין ואומגה3 הפכו להיות אוייבי הרפואה הקונבנציונאלית והטיעון כי הם נמצאו במחקרים כבעלי השפעה נוגדת קרישה בדם פשוט מגוכחת. נכון, חשוב לפנות למטפל מוסמך שמבין בצמחי מרפא ולא להסתמך רק על רופאים שעומדים מאחורי אינטרסים מובהקים מחד וחוסר בידע והבנה של רפואת צמחים מאידך.
דר' אבי שני
עם כל הכבוד לטיעון שה"רופאים אינם מבינים דבר וחצי דבר ברפואה טבעית", מטפל אחראי צריך להיות בקשר עם הרופא המטפל של המטופל, לסייע בהבנתו של הרופא ולהסביר היכן עוברת ההסברה את ההבנה, היכן עובר הגבול של האחריות. אציין רק מקרה אחד של מטופל שלי שהמלצתי לתת לו מגנזיום במהלך ההקרנות, הרופא התנגד בהתחלה, כדרכם של רופאים קונבנציונאלים כשנדמה להם שמתערבים בעבודתם ובצדק, אם הגישה היא להראות להם שאינם מבינים כלום בבריאות המטופל. אולם הסבר קצר ובדיקה על פני 3 ימים שכנעה את הרופא בצדקת הדרך, לשמחתנו, התוצאה לא אחרה לבוא ואפילו בוטלו הטיפולים האחרונים.