אוטם שריר הלב (התקף לב) ושבץ מוח נגרמים בשל חסימה של כלי דם הגורמת להפרעה בזרימת הדם לרקמה וכתוצאה מכך למותה ולנזק בלי הפיך. חלק מהתהליכים התורמים לנזק התפקודי ברקמה כוללים הפעלה של מערכת החיסון באזור הגורמת ליצירת דלקת. מחקר חדש שבוצע בחיות מעבדה הדגים כי הזרקת חלבון שיעכב את התהליך הדלקתי המקומי עשויה למנוע הרס מסיבי של הרקמה וכתוצאה מכך לשפר את המצב הקליני של חולים לאחר שבץ או התקף לב.

ראוי לציין כי מדובר בטיפול שנוסה עד כה רק במודלים של בעלי חיים. עד כה נוסו מאות טיפולים דומים שמטרתם למנוע מוות של תאי עצב במוח בזמן שבץ באסטרטגיות שונות ביניהן עיכוב רדיקלים חופשיים, עיכוב דלקת, חסימה של מוליכים עצביים או מולקולות המשתתפות במות תאים ועוד. טיפולים אלו מכונים נוירופרוטקשין כלומר הגנה על התא, אולם למרות הצלחה מרשימה במודלים של חיות אף אחד מהטיפולים שנוסו בבני אדם לא הוכח כיעיל.

הסיבות לכישלונות בבני אדם הינן שונות ומגוונות וכוללות, בין היתר, מבנה שונה של המוח בחיות ובאנשים, מתן מינונים לא מספקים בבני אדם מחשש להרעלה או תופעות לוואי, חלון זמנים ארוך מדי למתן הטיפול והעובדה כי בזמן השבץ לוקחים חלק תהליכים רבים ומורכבים ביותר כך שלעיכוב מולקולה אחת לרוב אין משמעות טיפולית.

למרות הכישלונות עד כה, עדיין קיימים ניסיונות רבים להצלחה בנוירופרוטקשן. לא נותר אלא לקוות כי הטיפול החדשני ימצא כיעיל גם בבני אדם ויכנס בעתיד לשימוש נרחב.

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת Leicester

תרגום ועריכה: ד"ר איתן אוריאל