הקשר בין מחלות לב וכלי דם לזיהום אוויר חמור הינו מבוסס וידוע. חוקרים מאוניברסיטת בראון ביקשו לבדוק האם גם זיהום אוויר בדרגת חומרה בינונית - שאינה מוגדרת כמסוכנת על ידי הרשויות בארה"ב - מעלה סיכון לשבץ מוח. הם מצאו כי קיים סיכון מוגבר לשבץ לאחר ימים בהם היה זיהום אוויר בחומרה בינונית, בהשוואה לימים בהם איכות האוויר הייתה טובה.

החוקרים בדקו תיקים רפואיים של כ- 1,700 מטופלים שעברו שבץ בין השנים 1999 ל-2008, כולם אושפזו בבית חולים בעיר בוסטון שבארצות הברית. לאחר מכן הם בדקו דיווחים של הרשויות המטראולוגיות לגבי שיעורי זיהום האוויר בזמן ובאזור בהם לקו המטופלים בשבץ.

מהמחקר שפורסם בכתב העת Archives of Internal Medicine עולה כי קיים קשר ישיר בין חומרת זיהום האוויר והסיכון לשבץ באזור המזוהם. הסיכון לשבץ היה גבוה ב- 34% ב- 24 שעות לאחר מדידות רמות זיהום אוויר שמוגדרות "מתונות" על-ידי הרשויות בארצות הברית, בהשוואה לימים לאחר שנמדדה איכות אוויר טובה. הסיכון היה הגבוה ביותר תוך 12-14 שעות מהחשיפה, ובעיקר עם חשיפה לזיהום של תחבורה. כך, המחקר מדגים את הקשר הישיר והמיידי בין חשיפה לזיהום ושיעור מקרי השבץ, גם בערכים שנחשבו כבטוחים.

לרוב, שבץ נגרם כתוצאה מתהליך איטי של טרשת עורקים הגורמת להצטברות של משקעי שומן על הדופן הפנימית של כלי הדם. כתוצאה מכך נוצרת היצרות איטית של כלי הדם ההולכת ומחמירה על לכדי חסימתו, מה שגורם להפסקה חדה בהגעת הדם לרקמת המוח. יתכן שגורמים סביבתיים, כגון זיהום אוויר, עשויים לזרז באופן מידי את חסימת כלי הדם המוצר.

יש צורך במחקרים נוספים על מנת לבסס את הקשר בין חשיפה לזיהום אוויר ועליה מיידית בסיכון לשבץ, אך אין ספק כי תוצאות המחקר מדאיגות ומחזקות את הצורך בניטור ושליטה על מוקדי זיהום אוויר.

Arch Intern Med. 2012 Feb 13;172(3):229-34