מיגרנה הנה הפרעה נוירולוגית קשה ומגבילה השכיחה בכ-14% מהאוכלוסייה הבוגרת.
עם זאת, עד היום, אין הבנה מלאה של הגורמים הביולוגים הגורמים למחלה.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Genetics זיהה 12 אזורים בגנום האנושי הקשורים להתפתחות מיגרנה.

החוקרים השתמשו במסדי הנתונים של 29 מחקרים גנטיים שנערכו על מיגרנה, וכללו דגימות מ-23,285 נבדקים שאובחנו עם מיגרנה ו-95,425 אלף נבדקים המהווים קבוצת בקרה. באמצעות בדיקה מורכבת של אזורים גנטיים הצליחו החוקרים לאתר 12 אזורים גנטיים הקשורים ככל הנראה להתפתחות מיגרנה.

לדברי החוקרים, מיגרנה, כמו גם אפילפסיה, הן מחלות נוירולוגיות קשות לחקירה, שכן בין התקפים המצב של החולה זהה לזה של אדם בריא וקשה מאוד לאתר סממנים ביולוגיים. על כן, טוענים החוקרים, היה צורך במדגם כה רחב של נבדקים על מנת לייצר מסד נתונים רחב מספיק.

החוקרים מצאו אזורים גנטיים הקשורים בבניה ובקרה של העצבוב במוח וגנים הקשורים בשמירה על רקמת המוח במצב תקין. החוקרים מעריכים כי הסיכוי לחלות במיגרנה קשור באזורים אלה, שנמצאו גם קרוב לאזורים במוח הרגישים ללחץ ולחמצון כתוצאה מכך, ובכך להפרעה במהלך התקין של תפקודם.

עוד הוסיפו החוקרים כי הבנת הגורמים הביוכימיים של המחלה יאפשרו הבנה מעמיקה וטיפול טוב יותר.

Nature Genetics (2013) doi:10.1038/ng.2676