מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותזוהו הגנים הקשורים להתפתחות מיגרנה

זוהו הגנים הקשורים להתפתחות מיגרנה

זיהוי הגורמים הגנטיים יאפשר את קידום ההבנה והטיפול במיגרנה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מיגרנה הנה הפרעה נוירולוגית קשה ומגבילה השכיחה בכ-14% מהאוכלוסייה הבוגרת.
עם זאת, עד היום, אין הבנה מלאה של הגורמים הביולוגים הגורמים למחלה.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Genetics זיהה 12 אזורים בגנום האנושי הקשורים להתפתחות מיגרנה.


החוקרים השתמשו במסדי הנתונים של 29 מחקרים גנטיים שנערכו על מיגרנה, וכללו דגימות מ-23,285 נבדקים שאובחנו עם מיגרנה ו-95,425 אלף נבדקים המהווים קבוצת בקרה. באמצעות בדיקה מורכבת של אזורים גנטיים הצליחו החוקרים לאתר 12 אזורים גנטיים הקשורים ככל הנראה להתפתחות מיגרנה.


לדברי החוקרים, מיגרנה, כמו גם אפילפסיה, הן מחלות נוירולוגיות קשות לחקירה, שכן בין התקפים המצב של החולה זהה לזה של אדם בריא וקשה מאוד לאתר סממנים ביולוגיים. על כן, טוענים החוקרים, היה צורך במדגם כה רחב של נבדקים על מנת לייצר מסד נתונים רחב מספיק.


החוקרים מצאו אזורים גנטיים הקשורים בבניה ובקרה של העצבוב במוח וגנים הקשורים בשמירה על רקמת המוח במצב תקין. החוקרים מעריכים כי הסיכוי לחלות במיגרנה קשור באזורים אלה, שנמצאו גם קרוב לאזורים במוח הרגישים ללחץ ולחמצון כתוצאה מכך, ובכך להפרעה במהלך התקין של תפקודם.


עוד הוסיפו החוקרים כי הבנת הגורמים הביוכימיים של המחלה יאפשרו הבנה מעמיקה וטיפול טוב יותר.


Nature Genetics (2013) doi:10.1038/ng.2676