אפילפסיה היא הפרעה של מערכת העצבים המרכזית שמתאפיינת בפעילות חשמלית פתולוגית ומוגברת בתאי המוח, ומלווה בהתקפים ספונטאניים שמאופיינים בפרכוסים והתנהגות לא רגילה, תחושות שונות ולעתים חוסר מודעות לסביבה.

אפילפסיה מהווה למעשה אוסף של תסמונות נוירולוגיות, שמתבטאות בפרכוסים השונים באופיים מחולה לחולה, אשר בחלק מהמקרים מתבטאים במבט עמום ובחלקם מתבטאים בעיוותים חוזרים בידיים ו/או ברגליים.

קיים מגוון נרחב של תרופות לאפילפסיה, הקרויות בשפה המקצועית "אנטי קונבלסנטיות" (Anticonvulsants), שמטרתן למנוע פרכוסים כל עוד המטופלים נוטלים אותן באופן סדיר.

אחת השאלות המורכבות בטיפול תרופתי למחלות כרוניות וספציפית באפילפסיה היא מידת האפשרות ליטול את התרופה בהיריון ועד כמה התרופה טרטוגנית – כלומר עד כמה היא מסכנת את התפתחות העובר. לשאלה זו משמעות רחבה במיוחד בתרופות לאפילפסיה המשמשות בחלקן גם לטיפול במצבים רפואיים נוירולוגים נוספים, כמו מיגרנות וכאבים בלסת ובפנים. 

עתה מדווחים חוקרים אמריקאים כי מצאו שמספר תרופות לאפילפסיה מסוכנות לשימוש בקרב נשים הרות ועלולות להוביל בהמשך חיי היילוד לפגיעות עצביות התפתחותיות.

מוגבלות שכלית, אוטיזם והפרעות קשב

החוקרים מאוניברסיטת דרקסל בפנסילבניה ומכון קרולינסקה בשבדיה בחנו את ההשפעה של חשיפה לתרופות נוגדות פרכוסים על העובר המתפתח ברחם. המחקר ריכז נתונים על מיליוני ילדים, 3,182,773 תושבי בריטניה ושבדיה, מתוכם 17,495 שנחשפו לתרופות אנטי-אפילפטיות במהלך ההיריון.

החוקרים גילו כי עוברים שנחשפו לאחת מהתרופות: חומצה ולפרואית, טופירמט או קרבמזפין היו בסיכון מוגבר לפגיעות נוירו-התפתחותיות בהמשך חייהם. טיפול באישה ההרה בחומצה ולפרואית העלה את פי 2.56 הנטייה של העובר להיות מאובחן בהמשך החיים עם מוגבלות שכלית, העלה ב-78% את הסיכון של היילוד להיות מאובחן בחייו עם אוטיזם, והעלה ב-20% את הסיכון של היילוד לאבחון בהפרעת קשב וריכוז. טיפול בהיריון בטופירמט העלה פי 2.5 את הסיכון של היילוד להיות מאובחן בחייו עם מוגבלות שכלית. ואילו טיפול בקרבמזפין העלה ב-25% את הסיכון לאבחון היילוד עם אוטיזם והעלה ב-30% את הסיכון למוגבלות שכלית.

עם זאת, עוברים שנחשפו לתרופה למוטריג'ין לא נמצאו בסיכון מוגבר לאוטיזם ביחס לילדים שלא תחשפו לתרופה זו.

המחקר נתמך בין השאר על ידי המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH), קרן Fernström  לחקר הרפואה, קרן מכון קרולניסקה והחברה השבדית למחקר רפואי (SSMF), והממצאים מדווחים בגיליון נובמבר 2024 של כתב העת Nature Communications.

שיח עם הרופאים

החוקרים מדגישים כי מטרת המחקר אינה להוביל להפסקת שימוש בתרופות אנטי-אפילפטיות במהלך ההיריון, אלא לעודד את הנדרשות ליטול תרופות אלה לנהל שיח עם הרופאים לקראת ההיריון, לבצע דיון ומעקב אחר הטיפול ולהכניס בו התאמות במידת הצורך.

מחקר זה מלווה בממצאי עבודות נוספות שקשרו בין נטילת תרופות לאפילפסיה בהיריון לבין סיבוכים נוירולוגיים, בהם אוטיזם, מוגבלות שכלית והפרעות קשב וריכוז. כך, למשל, באוקטובר 2020 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד בכתב העת Neurology, כי מצאו קשר בין שימוש בתרופות מסוימות לאפילפסיה בהיריון לאוטיזם והפרעות קשב בחיי היילוד, כאשר בעבודה זו מתן חומצה ולפרואית לאפילפסיה ליולדת היה מלווה בעלייה של פי 2.3 בסיכון של היילוד להיות מאובחן עם הפרעה על ספקטרום האוטיזם ועלייה של 74% בסיכון להיות מאובחן עם הפרעת קשב וריכוז.

חוקרים אינם יודעים לחלוטין מה הגורם להפרעות נוירו-התפתחותיות אצל יילודים לאימהות שטופלו בהיריון בתרופות לאפליפסיה, וההנחה כי תרופות אלה משפיעות על התפתחות מערכת העצבים בשלב העוברי באופן כלשהו, אם כי יש חוקרים המציינים שייתכן וישנם גורמים נוספים שעשויים להשפיע על הקשר, אולי אפילו גורמים גנטיים.

"הממצאים שלנו מצביעים על כך שבעוד שתרופות מסוימות עשויות להעלות את הסיכון לפתח בעיה נוירולוגית, למוטריגין עשויה להיות חלופה טיפולית פחות מסוכנת", אמר פרופ' בריאן ק. לי (Lee) מבית הספר לבריאות הציבור בדורנסיף באוניברסיטת דרקסל בהודעה לעיתונות עם פרסום הממצאים. לדבריו, "ניטור פעיל של כל תרופה נגד פרכוסים הוא. קריטי כדי להבטיח בטיחות ויעילות, במיוחד במהלך ההיריון".

החוקרים מציינים כי התאמת תרופות לאפילפסיה לנשים הרות צריכה להתבצע באופן אישי, בהתאם לתנאים ולמצבה של כל מטופלת, כאשר בחלק מהמקרים הפסקת תרופות נגד התקפים עלולה דווקא לגרום לנזק לאם ולצאצאים.

Nature Communications, doi: 10.1038/s41467-024-53813-1