תוספי תזונה הם ויטמינים, מינרלים, צמחי מרפא, חומצות אמינו וחלבונים, אנזימים ותוספים נוספים - שמבקשים לשפר את המצב הרפואי ולהיטיב עם הבריאות. התוספים מגיעים בשורה ארוכה של צורות – בקפסולות, טבליות, סוכריות למציצה, אבקות, משקאות ואפילו חטיפי אנרגיה.

יש תוספי תזונה חיוניים שמסייעים לגוף לקבל אספקה נדרשת של מרכיבים חיוניים, כתוספת לתזונה. כך, למשל, תוספי סידן וויטמין D מומלצים במצבים מסוימים לחיזוק מבנה העצם ומניעת דלדול עצם ואוסטאופורוזיס; חומצה פולית מפחיתה את הסיכון למומים עובריים קשים בחודשים הראשונים להיריון; ושילוב של תוספי תזונה המכונה בשם 'פורמולת AERD' הוכח ביכולתו להאט את הידרדרות הראייה והסיכון לעיוורון בקרב מאובחנים עם ניוון מקולרי גילי.  עם זאת, חשוב להבין שמדובר בחומרים פעילים שעלולים במצבים מסוימים לגרום לתופעות לוואי וסיבוכים.

לדברי פרופ' אהובה גוליק, מומחית לרפואה פנימית ופרמקולוגיה קלינית מהיחידה לפרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא וסגנית דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל, "כיום כבר נהוג בבתי ספר לרפואה לייחד פרק בלימודי הפרמקולוגיה לנושא של תוספי תזונה, אך עדיין העירנות של הרופאים והציבור להיקף התופעה והשפעותיה היא לא מספיק גבוהה. אנשים עדיין לא מדווחים מספיק לרופאים על תוספי תזונה שהם נוטלים, ועשויה להיות לכך השפעה על יעילות הטיפולים התרופתיים שהם מקבלים או חלילה נטילת יתר שעשויות להיות לה השפעות על מצב הבריאות".

ההמלצה העיקרית של רשויות הבריאות כיום קוראת ליטול תוספי תזונה בצורה מבוקרת ולאחר התייעצות עם איש מקצוע רפואי. לחולים כרוניים שנוטלים תרופות בקביעות – חשוב להיוועץ בדבר התוספים עם הרופאים המטפלים. בקבוצת הסיכון לבעיות כתוצאה מנטילת תוספי תזונה לא מבוקרת נמצאים בעיקר חולים מבוגרים. "במצב של אי ספיקת כליות חשוב להיזהר מתוספים מסוימים שעלולים להחמיר את התפקוד הכלייתי", מסבירה פרופ' גוליק, "בגיל המבוגר, בעיקר מעל גיל 80, התפקוד הכלייתי ירוד מלכתחילה, גם אם מדובר באנשים בריאים. לכן מראש אוכלוסייה זו צריכה להיזהר בנטילה של תוספי תזונה".

בכל הקשור למרכיבים פעילים בתוספי תזונה – חשוב להיזהר גם בנטילת הכנות רוקחיות. לדברי פרופ' גוליק, "יש 'תוספים' שרוקחים בבתי מרקחת כדי לשפר את מצב הרוח או להורדה במשקל, שלא תמיד ידוע מה יש בפנים, ולפעמים הם מכילים לצד התוספים גם כמויות משתנות של חומרים פעילים כמו משתנים, אמפטמינים או אלטרוקסין. במקרה של נטילת מוצר שהוכן בבית מרקחת – חשוב לבדוק מהם כלל המרכיבים שהוא מכיל ולוודא שרכיבים אלה אינם מתנגשים עם תרופות נוספות שהמטופל נוטל".

ויטמין D בכמות גבוהה עלול להזיק לכליות

בעשור האחרון מדובר הרבה על היתרונות של ויטמין D אשר תורם לספיגה תקינה של סידן בעצמות, ומומלץ לאוכלוסיות מסוימות למניעת דלדול עצם ואוסטאופורוזיס. מחקרים רבים מהללים בשבחו של ויטמין D גם במניעת מחלות לב וכלי דם, סרטן ומחלות נוספות. לאחר שהתברר שרבים סובלים מחוסרים בוויטמין D, שמקורו בעיקר בספיגה מקרני השמש וכן ממבחר מצומצם של מוצרי מזון – התעצמה הנטייה בקרב רופאים שונים למטופליהם ליטול אותו כתוסף.

ואולם ויטמין D מתעתע, והתלהבות יתר מהוויטמין עשויה לגבות מחיר בצידה. ראשית, יש מחקרים שמצביעים על כך שבקרב אוכלוסיות בריאות בגיל המבוגר – תוסף ויטמין D אינו בהכרח מונע ירידה בצפיפות העצם. ובעיקר, עבודות מראות כי בקרב בריאים, רמות גבוהות מדי של ויטמין D – יותר מ-100 יחידות ננוגרם למ"ל בדם – עלולות להוביל לספיגת יתר של סידן בעצמות ולכאבי שרירים, הפרעות במצב הרוח, וחמור מכך – לסיבוכים כלייתיים, למשל אבנים בכליות, אם כי המידע בנושא עדיין מצוי במחלוקת בספרות הרפואית. כך, למשל, במחקר אמריקאי שפורסם באפריל 2015 בכתב העת CJASN של החברה האמריקאית לנפרולוגיה נמצא כי מינונים גבוהים של ויטמין D בדם מלווים בעלייה בסיכון לאבנים בכליות. לצד זאת, מספר עבודות טוענות כי מדובר במיתוס, ולא נמצא קשר בין נטילת תוסף ויטמין D לעלייה בסיכון לאבנים בכליות.

ביולי 2022 פורסם מקרה בספרות הרפואית על מטופל תושב בריטניה שצרך מדי יום 150,000 יחידות בינלאומיות (IU) של ויטמין D, כמות הגבוהה פי 250 מזו המומלצת על ידי הארגונים המקובלים בתחומי התזונה הקלינית, בשילוב עם תוספי תזונה נוספים בעודף, כעבור חודש הוא החל לסבול מבחילות והקאות תכופות, כאבי בטן, שלשולים, לצד צלצולים באוזניים (טנטון) והתכווצויות ברגליים, וכעבור חודשיים הוא נזקק לאשפוז, לאחר שלא הפסיק להקיא, הוריד ממשקלו 12.7 ק"ג ופיתח הפרעות בתפקוד הכליות. באפריל 2019 תואר בכתב העת CMAJ של ההסתדרות הרפואית של קנדה מקרה נוסף של גבר קנדי בן 54 שפיתח אי ספיקת כליות על רקע נטילה עודפת של ויטמין D.

מעבר לכך, למרות שמחקרים מדגישים כי השלמת חוסרים בוויטמין D באמצעות התוסף משפרת את בריאות הלב וכלי הדם, עודף ויטמין D גם נקשר לעלייה סיכון לאירועים קרדיו וסקולאריים. במחקר אמריקאי שהוצג בנובמבר 2011 בכנס החברה האמריקאית ללב (AHA) באורלנדו, נמצא כי עודף ויטמין D מעלה פי 2.5 את הסיכון להפרעת קצב לב מסוג פרפור פרוזודורים.

לאחרונה גוברים הקולות שמתריעים מפני עודף התלהבות מצריכת וויטמין D. מחקר אמריקאי שבוצע על ידי חוקרים מהמכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), ובחן את היקף נטילת ויטמין D על סמך ממצאי סקר הבריאות והתזונה במדינה (NHANES 2013-2014) אשר פורסם ביוני 2017 בכתב העת JAMA, מצא כי 3.2% מהאמריקאים נטלו ויטמין D במינון יומי הגבוה מ-4,000 יחידות בינלאומיות – מינון גבוה מהרף העליון שקובעות ההמלצות, וכך למעשה העמידו עצמם בסיכון גבוה לרעילות. קרוב לחמישית (18%) נטלו כמות גבוהה מ-1,000 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ליום, שאף היא נחשבת לגבוהה יותר מההמלצות המקובלות. מומחים מתריעים כי "באשר לוויטמין D – חשוב לדעת שיותר ויטמין לא בהכרח אומר בריאות יותר טובה".

לצד זאת, חשוב לזכור כי באוכלוסיות מסוימות ויטמין D מועיל בהורדת הסיכון לאוסטאופורוזיס, נפילות ושברים בעצמות, ולכן הוא מומלץ לאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 65 בכפוף לאיתור חסרים בבדיקת דם, לצד נטילת תוספי סידן והעשרת המקורות בתזונה. "לנוטלים ויטמין D חשוב לבצע כעבור מספר שבועות בדיקה לרמות הסידן בדם, כדי לוודא שאין חריגות", ממליצה פרופ' גוליק.

ככלל, לבריאים, חשיפה של 15-10 דקות ביום לשמש ללא קרם הגנה היא מספקת כדי לקבל את כמות הוויטמין הנדרשת לגוף.

בנטילת ויטמין D, חשוב להכיר גם בשילובים בעייתיים של הוויטמין עם תרופות שונות, בהן תרופות להורדה במשקל (אורליסטט), סטטינים מסוימים (כמו אטורבסטטין), משתנים וסטרואידים.

סידן עודף עלול להצטבר בכלי הדם

סידן הוא מינרל חשוב למבנה העצם, וחיוני לצרוך אותו בכמות מספקת מהתזונה כדי להבטיח עצמות חזקות. לאוכלוסיות מסוימות בסיכון לדלדול עצם ואוסטאופורוזיס מומלץ על נטילת תוסף סידן לחיזוק העצמות, לעתים בשילוב ויטמין D. תוסף סידן חשוב ליטול בצורה מבוקרת, כי בכמות עודפת הוא עלול להיות מזיק לבריאות הלב וכלי הדם. 

מחקרים רבים מצביעים על כך שסידן מומלץ יותר כשהוא מסופק ממקורות תזונתיים מאשר בתוסף תזונה – אז הוא עלול להצטבר בגוף ובעיקר בכלי הדם - שם הוא עלול להוביל להיווצרות רובד טרשתי שמעלה את הסיכון לקרישי דם, חסימות בכלי דם, התקפי לב ושבץ מוחי.

באחד המחקרים הנרחבים והמפורסמים בנושא מארה"ב – מחקר MESA, שממצאיו פורסמו באוקטובר 2015 בכתב העת JAHA של איגוד הלב האמריקאי, נמצא במדגם של 5,448 בוגרים ללא מחלות לב – כי במעקב של עשר שנים, אלו שקיבלו סידן דרך תוספי תזונה היו בסיכון גבוה יותר לטרשת עורקים בהשוואה לאלו שקיבלו סידן ממקורות תזונתיים בלבד.

במטה אנליזה של חוקרים מדרום קוריאה, שפורסמה בפברואר 2021 בכתב העת Nutrients, נמצא כי על בסיס ניתוח של 13 מחקרים מבוקרים בהשתתפות 28,935 נבדקים בקבוצות התערבות, לצד 14,232 נבדקי ביקורת, כי נטילת תוספי תזונה מלווה בעלייה של 15% בסיכון למחלות לב וכלי דם ועלייה של 16% בסיכון הספציפי למחלת לב כלילית, כשסיכון זה נצפה בעיקר בקרב נשים בריאות לאחר גיל המעבר. תוצאות מחקר לאומי מדרום קוריאה, שפורסמו בהמשך ביוני 2022 בכתב העת Nutrients העלו ממצאים דומים: בקרב נבדקים מעל גיל 45 שהחלו ליטול תוספי סידן, במעקב של 6.7 שנים, דווח על עלייה מובהקת של 14% בסיכון להתקפי לב, עלייה של 12% בסיכון לשבץ מוחי ועלייה של 40% בסיכון לתמותה ממחלות לב.

לצד העלייה בסיכון למשקעי סידן בעורקים, עודף סידן מזיק ללב במנגנונים נוספים, ובהם עלייה בלחץ הדם – על רק גירוי המערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון ותפקיד הסידן בוויסות תפקודן של טסיות הדם.

לחולים הנוטלים תרופות חשוב להיוועץ עם הרופא המטפל בעת נטילת תוספי סידן – על רקע מצבי סיכון לעודף סידן. "למשל, יש חולים בהיפר פאראתירואידיזם, מצב שגורם כשלעצמו לעלייה קלה ברמות הסידן בדם, ובמצב זה נטילה של סידן וויטמין D עלולה להוביל לעודפי סידן בדם. גם נטילת סידן וויטמין D יחד עם המשתן טיאזיד, שמשמש גם לטיפול ביתר לחץ דם, עלולה להוביל להצטברות עודפת של סידן בדם", מסבירה פרופ' גוליק.  

המקורות התזונתיים המועדפים להעשרת הגוף בסידן כוללים בעיקר חלב ומוצריו, גבינות, יוגורט דל שומן, טופו, סרדינים, ירקות עליים ירוקים ומזונות מועשרים בסידן כמו דגני בוקר למיניהם.

עוד על מקורות תזונתיים לסידן

שימוש יתר בתוספי קאווה ואשווגנדה מזיק לכבד

לרשימת צמחי המרפא הפופולאריים מצטרף לאחרונה צמח הקאווה (Kava) – "צמח השלווה" שגדל בדרום הפאסיפיק וזוהה כיעיל נגד חרדות. בין השאר נמצא במחקרים כי תמצית הצמח עשויה לשמש חלופה מועילה לתרופות לאנשים עם הפרעת חרדה כללית (GAD).

אולם צריכה עודפת של תוספים המבוססים על צמח הקאווה, או נטילה לאורך זמן רב מדי – נקשרה לנזקים אפשריים בכבד, לרבות דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס), שחמת הכבד (צירוזיס) ואי ספיקת כבד.

בספרות הרפואית דווח עד כה על עשרות מקרים של פגיעות בכבד כתוצאה משימוש עודף בתוספי קאווה, מקרים שמתאפיינים בתסמיני בחילות והקאות, הפרעות בבדיקות דם לתפקודי כבד ולעתים פריחה עורית. הסיכון לכבד חמור בעיקר בשילוב תוספי קאווה עם אלכוהול – שמשפיע אף הוא על הכבד.

מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) פרסם עוד בשנת 2002 אזהרה ראשונה למטופלים עם הפרעות כבד או אלו הנוטלים תרופות שעשויות להשפיע על הכבד – להיוועץ עם הרופאים המטפלים לפני נטילת תוספי קאווה, ואזהרות נוספות פורסמו בהמשך. דיווחים נוספים מעידים כי שימוש יתר בקאווה עשוי להיות מלווה גם בסיבוכים לבביים, כאבי ראש וגירויים בעיניים.

סיכון דומה לכבד נצפה בשנים האחרונות גם בנטילה ממושכת ובצריכת כמות גדולה מדי של תוספי אשווגנדה (Ashwagandha) – צמח מרפא שקרנו עולה לאחרונה, אשר מכונה בעברית 'ויתניה משכרת'. הצמח גדל בהודו, ונחשב לעשיר בחומצות אמינו ונוגדי חמצון, והוכח אף הוא כמועיל להתמודדות עם לחץ, חרדה ומתח נפשי. התוספים מהצמח מופקים מהשורש שלו – שדבק בו הכינוי 'ג'ינסנג הודי'.

מחקרים לאחרונה מזהים סיכון לפגיעות בכבד אצל מי שנחשפים למינונים גבוהים מדי של אשווגנדה. בתיאור מקרה מפולין, שפורסם במארס 2023 בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health תועד מקרה של גבר בן 23 שאושפז בבית חולים עם צהבת לאחר הרעלת אשווגנדה, שלוותה בגרד, עייפות, סיבוכים במערכת העיכול וצואה שחורה. באותו החודש תועד גם מקרה מגרמניה, שפורסם בכתב העת Clinical Case Reports, על בת 65 שאושפזה בבית חולים עם צהבת והרעלת כבד לאחר שבועיים של נטילת תוסף אשווגנדה על רקע "מחשבות מזיקות", במינון לא ברור.

ביולי 2021 התריעו חוקרים בכתב העת Liver Transplant על סמך נתוני הרשת הבינלאומית לשיתוף השתלות איברים (UNOS), כי הנטייה לנטילת יתר של תוספי תזונה וצמחי מרפא רעילים לכבד הובילה משנת 1995 לשנת 2020 לעלייה פי 8 במספר השתלות הכבד בעולם.

עודף כורכום מזיק לכבד

אחד מתוספי התזונה שזוכה בשנים האחרונות לשבחים רבים עד כדי כך שיש הטוענים כי הוא דומה ביעילותו ל'תרופה' – הוא צמח הכורכום (Turmeric). ניתן להעשיר את התזונה בתבלין הכורכום, שנחשב מאפיין של המטבח ההודי וגם נפוץ במטבח הישראלי והים תיכוני. לאחרונה גם משווקים תוספי תזונה המכילים כורכום בכמוסות וגלולות למיניהן.

הכורכום והחומר הפעיל בו – כורכומין (Curcumin) הוכחו כבעלי סגולות בריאותיות רבות. בין השאר הכורכומין זוהה כחומר פעיל נוגד דלקתיות, וכתוסף טבעי שמועיל במצבים של דלקתיות כרונית. בישראל בוצעו מחקרים שבחנו את יעילותו לאנשים עם קוליטיס כיבית. ביוני 2023 דיווחו חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי שיבא ומוסדות רפואיים נוספים בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology, כי תוסף שמשלב כורכומין ותמצית של צמח האינדיגו (QingDai) משרה הרגעות והחלמה במצבי התלקחות של קוליטיס כיבית. מחקרים נוספים מציגים את יעילותו בשורה ארוכה של מחלות כרוניות, לרבות סוכרת, השמנה, מחלות לב, נשימה, מחלות נוירולוגיות, מחלות אוטואימוניות וגידולים סרטניים.

כורכום נחשב לבטוח לאכילה כשהוא נצרך במינון של עד 60 מ"ג ליום. תוסף כורכום משווק בין השאר כאמצעי לטיפול בדלקות מפרקים, זיהומים במערכת הנשימה, דיכאון, אלרגיות ואפילו מחלות כבד. הוא צובר פופולאריות רבה, ובשנת 2020 דווח כי כבר היה התוסף הרביעי הכי נמכר בארה"ב. אולם לאחרונה נאספות עדויות כי נטילה לא מבוקרת של תוספי כורכום במינונים גבוהים מדי עלולה להוביל להצטברות נזקים בכבד.

חוקרים אמריקאים דיווחו בפברואר 2023 בכתב העת American Journal of Medicine על עשרה מקרי הרעלת כבד כתוצאה מצריכת יתר של כורכום, בהם חמישה שאושפזו עם אי ספיקת כבד ומקרה אחד של תמותה. בכל תוספי התזונה שנקשרו למקרים זוהה מינון גבוה של כורכום, ובשלושה מקרים זוהה גם מינון גבוה של פלפל שחור. החוקרים מתריעים על שימוש גובר לא מבוקר בכורכום כתוסף תזונה וכן על שילוב מסוכן עם פלפל שחור שמגביר בעשרות אחוזים את ספיגתו המהירה בגוף – מה שמתבטא בעלייה בדיווחים על הרעלות כורכום בארה"ב. במחקר גם נמצא סמן גנטי מסוים שמגביר את הנטייה להתפתחות נזקי כבד מכורכום – סמן המסומן באותיות HLA-B*35:01.

בין המקרים שתועדו לאחרונה בארה"ב על הרעלת כבד כתוצאה מכורכום, שגם דווחו בנובמבר 2022 בכנס השנתי של הקולג' האמריקאי של רופאי הגסטרו (ACG), תועד מקרה של בת 65 שפיתחה צהבת ועייפות וגרד לאחר נטילת 500 מ"ג כורכום ליום בתוסף תזונה, לצד ויטמין B3 (ניאצין) ותרופות מסוג אספירין וסטטינים. במקרה נוסף, בת 49 אושפזה בבית חולים בלאס וגאס עם הצהבת העור ולחמית העיניים לאחר נטילת תוסף כורכום במינון רגיל למשך שלושה חודשים. האישה החלימה לאחר טיפול תרופתי משולב עם סטרואידים.

בטא קרוטן וויטמין A קשורים בסרטן הריאות אצל מעשנים

בטא קרוטן הוא נוגד חמצון ממקור תזונתי שמצוי בפירות וירקות רבים ומקנה להם את צבעם הכתום-צהוב האופייני, למשל בגזר, עגבניה, בטטה ודלעת. כשהוא נספג בגוף, הוא מומר לוויטמין A. המרכיב נמצא גם בכמויות מכובדות בירקות עליים ירוקים. בטא קרוטן משתייך לנוגדי החמצון מקבוצת הקרוטנואידים, שהוכחו ביעילותם לשיפור בריאות העין, ולכן אף שולב בעבר בתוסף התזונה AERD שמיועד למאובחנים עם ניוון מקולרי גילי, אשר מאט את קצב התקדמות המחלה לכדי עיוורון. בעקבות מחקר המשכי לבדיקת השפעות הפורמולה – הוצא רכיב הבטא קרוטן מפורמולה על רקע סיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן הריאות בקרב מעשני סיגריות.

עוד בסוף שנות ה-90 נקשר תוסף בטא קרוטן עם עלייה בסיכון לסרטן הריאות. באוגוסט 2008 דיווחו חוקרים מהמכון הלאומי לסרטן בארה"ב בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition כי הקשר ככל הנראה משמעותי יותר אצל מעשנים. בהמשך נמצא כי הקשר מתקיים גם בקרב מי שחשופים לחלקיקי אסבסט – חומר בנייה שהיה נפוץ בעבר והוכח כמסרטן בבני אדם.

מספר עבודות מדגימות קשר זה: במחקר מפינלנד שפורסם באוגוסט 2019 בכתב העת Nicotine & Tobacco Research, נמצא כי בקרב 29,133 גברים מעשנים בגילי 69-50, נטילת תוסף בטא קרוטן למשך כ-8-5 שנים העלתה ב-31% את הסיכון להתפתחות סרטן הריאות.

מטה אנליזה של חוקרים מפולין, שפורסמה באפריל 2022 בכתב העת Nutrients, מצאה כי נטילה קבועה של תוסף בטא קרוטן מעלה ב-16% את הסיכון לסרטן הריאות, וסיכון זה גבוה ב-21% בקרב מעשנים ואנשים שנחשפו לאסבסט במקום העבודה.

בהיבט הביולוגי, אחד ההסברים הרווחים לתופעה הודגם בבעלי חיים, כשנמצא ש'בטא קרוטן' מפחית את ביטוי של גן בשם RAR-בטא, ובכך מפעיל חלבונים שמעודדים פעילות ממארת בריאות. לצד הסיכון העודף לסרטן הריאות, מחקרים זיהו קשר בין תוסף בטא קרוטן לירידה בסיכון לסרטן הוושט.

ארגוני בריאות ממליצים לנסות ולשאוף לקבל בטא קרוטן ממקורות תזונתיים יותר מאשר בתוספי תזונה, ככל שניתן – שכן בטא קרוטן ממזונות לא נמצא עד כה כגורם סיכון לסרטן.

ג'ינקו בילובה מדלל את הדם

חששות נכרכו גם בתוסף התזונה ג'ינקו בילובה, שמזה כעשרים שנים צובר פופולאריות רבה, ומשמש בין השאר כ'מחדד יכולות זיכרון'. בין השאר מיוחסות לו תכונות מיטיבות במצבים של סחרחורות וכאבי ראש, אסתמה, אלרגיות וטנטון. 

ג'ינקו בילובה משמש עץ נוי במקומות רבים בעולם, ושימש כצמח מרפא עוד בסין העתיקה, ועם שנים התברר כי תמציות הצמח שמשמשות להפקת תוסף התזונה – משפיעות על דילול הדם ושיפור בזרימת הדם. יחד עם זאת, השפעה זו עשויה להיות מסוכנת במצבים של מינון יתר או אצל מי שנוטלים תרופות לדילול הדם כמו אספירין. במצבים אלה – תוספי ג'ינקו בילובה עלולים להוביל לדילול יתר של הדם ודימומים פנימיים.

הסיכון לדימומים משימוש בג'ינקו בילובה דווח בספרות הרפואית. ביולי 2005 פרסמו חוקרים אמריקאים בכתב העת Journal of General Internal Medicine על 15 מטופלים שפיתחו דימומים ספונטניים לאחר נטילת ג'ינקו בילובה, ככל הנראה בצורה לא מבוקרת. באחד המקרים דווח על בן 73 שפיתח דימומים פתאומיים תחת נטילת ג'ינקו בילובה, לרבות שלושה אירועים של דימום מהאף, דימום מהאוזן לאחר שפשוף קל וכתמי דם בידיים והזרועות לאחר טראומה קלה ביותר. שמונה מהמקרים שדווחו הוגדרו כ"משמעותיים" וכללו דימום תוך גולגולתי. במקרה נוסף דווח על דימום ספונטאני ברשתית העין. במארס 2011 פורסם בכתב העת The Neurologist על אישה צעירה שפיתחה דימום תוך מוחי על רקע שימוש מתמשך (כרוני) בתוספי ג'ינקו בילובה.

מסיבה זו, תוסף זה צריך להילקח רק בצורה מבוקרת, ואין ליטול אותו בשילוב עם תרופות שמשפיעות על דילול הדם.

עודף אומגה 3: חשש לסוכר גבוה, דימום מהאף ושלשולים

ברבות השנים הוכתרו חומצות שומן בלתי רוויות מסוג 'אומגה 3' כהבטחה בריאותית שמסייעת למניעה וטיפול במצבי תחלואה רבים. בין השאר נמצא כי התרופות מועילות למניעת מחלות לב וכלי דם וסרטן והפחתת פעילות דלקתית כרונית בגוף. עם זאת, הראיות אינן חד משמעיות, ונכון להיום לא הודגם שיפור בבריאות הקרדיו וסקולארית כתוצאה מנטילה מתמשכת של חומצות שומן אלה.

יתרה מכך, לאחרונה מצטברות עדויות על נזקים בחשיפה ממושכת של אומגה 3. עוד בשנת 1989 הדגים מחקר אמריקאי מצומצם בכתב העת Diabetes Care כי נטילת כמויות גבוהות של אומגה 3 למשך שמונה שבועות מובילה לעלייה מסוכנת ברמות הסוכר בדם אצל אנשים עם סוכרת סוג 2. בהמשך דווקא עבודות קשרו בין אומגה 3 לירידה בסיכון לסוכרת, אם כי כיום ההבנה שתוסף זה אינו משפיע לטובה או לרעה על אנשים עם סוכרת.

מחקרים מצומצמים קשרו גם בין אומגה 3 לעלייה בסיכון לדימומים קלים – מהאף או מהחניכיים. עוד בינואר 1990 מצא מחקר מקנדה שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics עלייה בסיכון לדימומים באף בקרב אנשים עם עודפי כולסטרול שקיבלו תוסף אומגה 3. כיום ההנחה כי מדובר בתופעה שמאפיינת בעיקר כמויות גבוהות מדי של אומגה 3, שמדכאות את פעילותן של טסיות דם ועלולות להוביל לדימומים קלים. מחקרים בחיות גם מתריעים מפני סיכון לדמום תוך מוחי כתוצאה ממינון יתר של אומגה 3, אולם נכון להיום סיכון זה לא תועד בבני אדם.

שלשולים מהווים תופעת לוואי מוכרת של אומגה 3. מטה אנליזה של חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי שערי צדק, שפורסמה בפברואר 2014 מתוך מאגר המחקרים 'קוצ'ריין', בחנה השפעות של אומגה 3 על הפוגה ממחלת הקרוהן, ומצאה כי אין לתוסף השפעה על מהלך מחלת המעי הדלקתית, וכי נטילתו העלתה ב-36% את הסיכון לשלשולים וב-65% את הסיכון להפרעות כלליות בבטן העליונה. יש גם מחקרים שמזהים בקרב נוטלים קבועים של 'אומגה 3' נטייה מוגברת לצרבת (רפלוקס).

למרות שאומגה 3 נחשב לתוסף תזונה שמשפר תסמיני מצוקה נפשית, במארס 2015 תואר בארה"ב מקרה של נטילת יתר מהתוסף שהובילה להחמרה בתסמיני חרדה והפרעות שינה (אינסומניה).

אומגה 3 גם משפיע על הורדת לחץ הדם, ולכן בשילוב עם תרופות ליתר לחץ דם עשוי להוביל ללחץ דם נמוך מדי.

וחלק מתוספי אומגה 3 גם מכילים ויטמין A ובנטילה לא מבוקרת עשויים להוביל ל"הרעלת ויטמין A" – מצב רפואי שמתבטא בבחילות, סחרחורות, כאבי מפרקים וגירוי העור – עד כדי פגיעה בתפקודי כבד במקרים קשים.

עודף ברזל וזיהומים

לצד חשיבותו של מינרל הברזל בשמירה על תפקודי גוף רבים, והסיכון בהתפתחות מחסור בברזל ואנמיה שעלולים להוביל להידרדרות במצב הרפואי הכולל, נטילת תוספי ברזל אינה עניין של מה בכך, ועודף ברזל בגוף עלול להזיק.

כבר בגילי הינקות, כשמקובל להמליץ על תוספי ברזל אצל תינוקות, מדגישים הרופאים את הצורך להימנע מעודף ברזל שעלול להוביל לפי מחקרים גם להשפעות ארוכות טווח על ההתפתחות.

הרעלת ברזל שמאפיינת חשיפה זמנית לעודפי ברזל לרוב מלווה בכאבי בטן, בחילות והקאות. עם הזמן, הברזל מצטבר באיברים הפנימיים ועלול לפגוע בתפקודי איברים פנימיים, בעיקר הכבד והמוח.

יש אנשים שמפתחים גם 'עומס יתר של ברזל' על רקע הפרעות בהפרשת ברזל החוצה מהגוף, ולהם מומלץ להמעיט בצריכת מזונות שמכילים ברזל, להרבות בתרומות דם ולהימנע משילוב של מזונות עם ברזל וויטמין C שמסייע לספיגתו בגוף.

אולם מעבר לכך, לנטילה מתמשכת של תוספי ברזל בצורה לא מבוקרת עשויות להיות השפעות מזיקות על הבריאות מעבר להרעלה אקוטית. מספר מחקרים מצביעים על עלייה בסיכון לגידולים סרטניים כתוצאה מעודף ברזל, ככל הנראה כתוצאה מהשפעות של מולקולות הברזל על רעילות וממאירות בתאים שונים בגוף. באפריל 2016 דיווחו חוקרים מצרפת בכתב העת Cancer Epidemiology, Biomarkers and Prevention על סיכון גבוה ב-36% להתפתחות סרטן המעי הגס בקרב נשים שחשופות לכמויות גבוהות של ברזל, בהשוואה לכמויות מצומצמות של המינרל. במחקר אמריקאי נוסף שפורסם באפריל 2016 בכתב העת International journal of Cancer נמצא קשר בין עודף ברזל לעלייה בסיכון לסרטן השד.

מחקרים מזהים גם קשר בין צריכה גבוהה של תוספי ברזל לבין עלייה בסיכון לזיהומים, ככל הנראה כתוצאה מכך שרמות גבוהות של ברזל בגוף משמשות "מזון" למזהמים שונים. לפי מטה אנליזה בנושא שפורסמה בנובמבר 2021 בכתב העת JAMA Network Open, מתן כמות גבוהה של ברזל בעירוי לווריד מעלה ב-17% את הסיכון להידבקות בזיהומים. לעומת זאת, חשש זה עדיין מצוי במחלוקת. מחקר מדנמרק שפורסם שנתיים קודם בכתב העת Transfusion לא מצא השפעה של תוספי ברזל בגלולות על עלייה בסיכון לזיהומים.

תה ירוק והנזקים לכבד

תה ירוק הוא לכאורה משקה לא מזיק, אך גם הוא נצרך כתוסף תזונה בכמוסות וגלולות, ויש שנוטלים על רקע המעלות המיוחסות לו בשיפור מצב הבריאות. מחקרים קושרים בין תה ירוק לשיפור הערנות המנטלית, הפחתת לחצים, הקלה על תסמינים במערכת העיכול, שיפור כאבי ראש ואף הורדה במשקל. מרכיבי התה הירוק ובייחוד נוגד חמצון ייחודי הקרוי EGCG (קיצור של EpiGallocateChin-3-Gallate) – נחקרו להשפעתם כנגד מחלות לב וסרטן.

אולם מתברר כי כדאי לשתות תה ירוק במשורה, ועבודות חדשות מצביעות על עלייה בסיכון לפגיעה בכבד בקרב שתייני תה ירוק קבועים. לדברי פרופ' גוליק, "החשש לפגיעה תלוי בכמויות", ולכן מוטב להיזהר, ולהתייחס לתה ירוק כתוסף תזונה, כלומר לא להגזים בכמויות וגם לדווח על צריכה משמעותית שלו לרופא המטפל.

בדצמבר 2022 דיווחו חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי קפלן לצד חוקרים מקנדה בסקירה בכתב העת GastroHep, כי עודף תה ירוק נמצא קשור לסיבוכים בכבד. בסקירה אותרו למעלה מ-100 מקרים מתועדים של רעילות לכבד כתוצאה מנטילת תמציות תה ירוק, ככל הנראה על רקע כמות עודפת של נוגד החמצון EGCG ומרכיבים נוספים, כגון Pyrrolizidine alkaloids. החוקרים טוענים כי מדובר אמנם בסיבוך חריג, אך כזה שדורש עלייה במודעות של רופאים, כאשר תקופת ההחלמה לשיפור הכבד עשויה לארוך כחודשיים.

פרופ' אהובה גוליק היא מומחית לרפואה פנימית ופרמקולוגיה קלינית מהיחידה לפרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא וסגנית דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל

עדכון אחרון: אוקטובר 2023