דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

ד''ר אורן טנא

פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק

ד"ר עודד טלמור

פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/

ד"ר שרון פורת

רופאה מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר עוסקת באבחון דיכאון, חרדה OCD ומצבים טראומתיים. מתמחה בבריאות הנפש של האישה במעגל הפיריון.

כמונידיכאון וחרדהחדשותזהירות: נטייה לדיכאון עשויה להיות מדבקת

זהירות: נטייה לדיכאון עשויה להיות מדבקת

מחקר מצא שהלך הרוח הקודר המותיר אנשים פגיעים לדיכאון עלול לעבור לקרובים אליהם

מאת אלה הר-נוי

21/04/13

תגובות 0

יש לכם שאלה? הצטרפו לקהילת דיכאון וחרדה והתייעצו עם המומחים שלנו

דיכאון

קרבה לאדם עם נטייה לדיכאון עלולה לגרום לדיכאון (צילום: Shutterstock)

מחקר חדש שנערך בקרב שותפים לחדר במעונות סטודנטים, מצא כי סגנון מסוים של חשיבה שגורם לאנשים להיות פגיעים לדיכאון, עשוי "להדביק" אנשים קרובים, מה שמביא להגברת סימפטומים של דיכאון אצלם בהמשך.

מחקרים מראים כי אנשים שמגיבים באופן שלילי לאירועי חיים מלחיצים, מפרשים את האירועים כתוצאה של גורמים שהם לא יכולים לשנות וכהשתקפות של חוסר היכולת שלהם, פגיעים יותר לדיכאון.

חוקרים מאוניברסיטת נוטרדאם שביצעו את המחקר החדש, מסבירים כי ה"פגיעות הקוגניטיבית" הזו מהווה גורם סיכון כה חזק לדיכאון, שניתן להשתמש בה כדי לנבא למי מהאנשים סבירות גבוהה לחוות אפיזודות של דיכאון בעתיד, גם אם לא סבלו מדיכאון בעבר.

החוקרים שיערו שהפגיעות הקוגניטיבית עלולה להיות "מדבקת" בתקופות מעבר משמעותיות בחיים. במחקרם שפורסם בכתב העת Clinical Psychological Science הם בחנו את השערתם באמצעות מידע על 103 זוגות שותפים לחדרי מעונות שהוקצו זה לזה באופן אקראי, כולם רק התחילו לימודים בקולג'.

תוך חודש מהגעתם לקמפוס, השותפים מילאו שאלון שכלל מדידה של פגיעות קוגניטיבית ותסמיני דיכאון. את אותו שאלון הם מילאו שוב לאחר 3 חודשים ולאחר 6 חודשים.

התוצאות חשפו כי סטודנטים שצוותו באופן אקראי לשותפים לחדר בעלי רמות גבוהות של פגיעות קוגניטיבית, היו בעלי סבירות גבוהה "להידבק" בדפוס הקוגניטיבי של שותפם ולפתח רמות גבוהות יותר של פגיעות קוגניטיבית. אלה שצוותו לשותפים בעלי רמות נמוכות של פגיעות קוגניטיבית חוו הפחתה ברמות הפגיעות של עצמם. "אפקט ההדבקה" הזה היה בולט גם בהערכות שבוצעו לאחר 3 חודשים וגם באלה שבוצעו לאחר 6 חודשים.

עוד נמצא כי שינויים בפגיעות הקוגניטיבית השפיעו על הסיכון לתסמיני דיכאון בעתיד: סטודנטים שהפגינו עליה בפגיעות הקוגניטיבית בשלושת החודשים הראשונים ללימודים, היו בעלי רמה כמעט כפולה של תסמיני דיכאון לאחר 6 חודשים, בהשוואה לאלה שלא חוו כזו עליה.