אירוע מוחי
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
זה מה שעלול להעלות את הסיכון שלכם לשבץ מוחי עד פי 5
חוקרים מתריעים כי הפרעות שינה קשורות לסיכון מוגבר לשבץ מוחי. מה הקשר בין הפרעות שינה לאירוע מוחי? ואילו הפרעות שינה מהוות דגלים אדומים?
לאנשים שסובלים מהפרעות שינה - ובהן שינה קצרה או ארוכה מדי, נמנומים ארוכים, דום נשימה בשינה, נחירות ואיכות שינה ירודה - עשוי להיות סיכון מוגבר לאירוע מוחי. כך עולה ממחקר חדש שפורסם השבוע בגרסה המקוונת של Neurology – כתב העת המדעי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה.
הנתונים מבוססים על מחקר בינלאומי המכונה INTERSTROKE שעקב אחר אנשים שעברו אירוע מוחי ראשון וכלל 4,496 נבדקים, מתוכם 1,799 אנשים שעברו שבץ מוחי איסכמי, 439 אנשים שעברו שבץ דימומי ויתר הנבדקים היו אנשים שדומים להם במאפיינים כמו גיל ומין, אך ללא היסטוריה של אירוע מוחי. הגיל הממוצע של הנבדקים היה 62.
הנבדקים נשאלו בסקר מפורט על התנהגויות השינה שלהם בחודש האחרון, לרבות מספר שעות השינה, איכות השינה, תנומות במשך היום, נחירות והפרעות נשימה בשינה.
יש דבר כזה יותר מדי
צוות החוקרים, בראשם חוקרים מאוניברסיטת גאלווי באירלנד, מצא כי אנשים שישנו יותר מדי או פחות מדי שעות היו בעלי סיכון גבוה יותר לשבץ מוחי בהשוואה לאנשים שישנו שעות ממוצעות ללילה: אנשים שישנו פחות מחמש שעות בלילה היו בסיכון גבוה יותר מפי שלושה (3.15) לשבץ מוחי בהשוואה לאלה שישנו בממוצע שבע שעות בלילה. אנשים שישנו יותר מתשע שעות היו בסיכון גבוה יותר מפי שניים (2.67) לשבץ מוחי, בהשוואה לאלה שישנו שבע שעות בלילה.
עוד נמצא כי שינה לא איכותית נקשרה לסיכון גבוה ב-52% לאירוע מוחי, קושי להירדם העלה את הסיכון ב-32%, קושי לשמר שינה העלה את הסיכון ב-33%, תנומות לא מתוכננות העלו את הסיכון ב-59% ותנומות ארוכות (יותר משעה) נקשרו לסיכון גבוה ב-88%.
אנשים שנחרו היו בסיכון גבוה פי כמעט שניים עד שלושה לשבץ מוחי בהשוואה לאלו שלא נחרו, ודום נשימה בשינה נקשר לסיכון גבוה כמעט פי שלושה (2.87) לשבץ מוחי.
גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון מגוון משתנים שמהווים גורמי סיכון לשבץ מוחי והיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות – כמו עישון, פעילות גופנית, דיכאון וצריכת אלכוהול – רוב התוצאות נותרו דומות, פרט לקשר בין קושי להירדם או לשמור על שינה רציפה ותנומות לא מתוכננות שכבר לא היה משמעותי לאחר נטרול הגורמים המתערבים.
התוצאות היו דומות כשנבדקו בנפרד שני סוגי השבץ המוחי – איסכמי (חסימתי) ודימומי. עוד נמצא שככל שהנבדקים סבלו מיותר תסמינים הסיכון לשבץ עלה, כאשר במי שסבלו מחמישה או יותר מהתסמינים שנבדקו היה סיכון גבוה פי חמישה בהשוואה לאנשים ללא הפרעות שינה.
גורמי סיכון או סימני אזהרה?
״מצאנו שתסמיני הפרעות שינה נפוצים וקשורים עם סיכון מוגבר מדורג לשבץ מוחי. תסמינים אלה עשויים להוות סמנים לסיכון המוגבר שיש לאדם, או לייצג גורמי סיכון בפני עצמם״, סיכמו החוקרים, שקוראים לביצוע מחקרים קליניים שיבחנו את היעילות של התערבויות לשיפור השינה במניעת שבץ מוחי.
למחקר מספר מגבלות, ובהן העובדה שהפרעות השינה נבחנו רק בטווח של החודש הקודם והחוקרים הסתמכו על דיווחי הנבדקים - מה שעשוי להיות לא אמין. מעבר לכך, המחקר תצפיתי, ואי אפשר להסיק ממנו שהקשר שאותר הוא קשר של סיבה ותוצאה – או במילים אחרות לא ניתן לומר כי בעיות שינה הן בפני עצמן אלה שגורמות לשבץ על סמך מחקר זה.
עם זאת המחקר מחזק ממצאים ממחקרים רבים שהצביעו על קשר בין הפרעות שינה למחלות לב וכלי דם ובאופן ספציפי שבץ מוחי. ביוני בשנה שעברה שינה בריאה אף הוכרה באופן רשמי על ידי איגוד הלב האמריקאי (AHA) כרכיב הכרחי לבריאות הלב והמוח, לצד 7 רכיבים נוספים כמו מידת ההשמנה, עישון ולחץ דם גבוה. משך השינה נוסף כרכיב לרשימה לאחר שהחוקרים בחנו ממצאים מדעיים חדשים בעשור האחרון ומצאו כי שינה שיחקה תפקיד חשוב בבריאות הלב וכלי הדם.
כך למשל, במחקר שהוצג ב-2012 בכנס השינה השנתי ה-26 שנערך בבוסטון, נמצא כי חוסר שינה קשור לסיכון מוגבר לשבץ – וזאת גם באנשים בעלי משקל תקין וללא סיכון מוגבר להפרעת דום נשימה בשינה שמהווה מזה שנים רבות גורם סיכון מוכח ומוכר לשבץ מוחי. החוקרים מאוניברסיטת אלבאמה שעקבו אחר למעלה מ-5,600 נבדקים במשך שלוש שנים מצאו כי נבדקים שישנו פחות משש שעות ביממה, היו בסיכון גבוה פי 4.5 לפתח תסמיני שבץ.
חוקרים מטאיוואן פרסמו בשנת 2014 בכתב העת Stroke, מחקר שהתבסס על תיקים רפואיים של יותר מ-21,000 איש שאובחנו כסובלים מנדודי שינה ו-64,000 אנשים ללא בעיות שינה, בו נמצא כי באופן כללי נדודי שינה קשורים לעלייה של 54% בסיכון לאשפוז עקב שבץ במהלך 4 שנות המעקב. נדודי שינה בגילי 34-18 נקשרו לסיכון גבוה במיוחד לשבץ – פי 8 לעומת אנשים באותו גיל עם דפוסי שינה רגילים.
עשויים להיות מנגנונים רבים שמעורבים בכך שהפרעות שינה קשורות לסיכון לשבץ, ובהם הפרעה ליכולת של הגוף לווסת מטבוליזם, לחץ דם ודלקתיות – כולם גורמי סיכון לשבץ מוחי. ייתכן גם שהקשר מושפע מכך שהפרעות שינה קשורות למאפיינים ומנהגים לא בריאים אחרים שקשורים בפני עצמם לסיכון מוגבר לשבץ – אולי האנשים שלא ישנים טוב נמצאים תחת לחץ גדול, אולי הם לא אוכלים בריא או לא מתעמלים – ואלו גורמים מתערבים שקשה לנטרל לחלוטין.
מה עושים?
כדי להפחית את הסיכון לשבץ חשוב לשמור על אורח חיים בריא ובמסגרתו לאכול בריא ולהקפיד על פעילות גופנית – מה שיעזור בהפחתת גורמי הסיכון האחרים לאירוע מוחי וגם לטיפול בהפרעות השינה שבעצמן עשויות להעלות את הסיכון.
חשוב גם לשים את שעות השינה גבוה בסדר העדיפויות, לשאוף לשבע-שמונה שעות שינה ללא הפרעה בלילה ולהיצמד לשעות שינה קבועות ככל האפשר. לשיפור היגיינת השינה מומלץ להשתמש בחדר השינה רק לצורך שינה ואינטימיות, בלי לראות טלוויזיה במיטה ובלי לגלוש מהמיטה במחשב. מומלץ לווסת טמפרטורת חדר יציבה במהלך השינה – בגובה של 19-18 מעלות.
עוד מומלץ לשיפור איכות השינה להקפיד להיחשף במשך היום לאור שמש - מחקרים מצביעים על כך שחשיפה לאור השמש בשעות היום משפרת את איכות השינה בלילה, וזאת מכיוון שהיא תורמת לוויסות התקין של שעון הגוף הביולוגי. חשוב גם להחשיך את חדר השינה בלילה ככל שניתן.
במקרה של הפרעות נשימה בשינה ושל הפרעות בשינה שאינן חולפות עם נקיטת כל האמצעים לשיפור היגיינת השינה, מומלץ לפנות למומחה שינה.
לכל מה שאפשר לעשות כדי לישון טוב יותר