מחקר מצא כי הזיכרון של אכילת ארוחה גדולה יכול לגרום לאנשים להרגיש שבעים זמן רב, גם אם למעשה מה שהאנשים חושבים שאכלו גדול יותר ממה שהם אכלו בפועל.

המחקר שפורסם בכתב העת PLOS ONE נעזר בקערית מרק לה חוברה משאבה נסתרת. המשאבה אפשרה למלא את הקערית או לרוקן אותה, בלי שהאדם שאוכל ממנה יבחין בכך, כך שהאדם יאכל יותר או פחות ממה שנדמה לו שהוא אוכל, בהתאם לצורכי הניסוי.

סך הכל היו ארבע קבוצות. בכל אחת מהן 25 נחקרים שקיבלו מרק עגבניות:

1) אנשים שראו כמות קטנה של מרק (300 מ"ל) ואכלו את אותה כמות שראו.

2) אנשים שראו כמות קטנה של מרק (300 מ"ל) אבל בפועל אכלו כמות גדולה (500 מ"ל).

3) אנשים שראו כמות גדולה של מרק (500 מ"ל) ואכלו את אותה כמות שראו.

4) אנשים שראו כמות גדולה של מרק (500 מ"ל) אבל בפועל אכלו רק כמות קטנה (300 מ"ל).

מייד לאחר הארוחה הנחקרים דיווחו על תחושת הרעב או השובע שחשו. החוקרים מאוניברסיטת בריסטול מצאו כי האנשים דיווחו על רמת השובע בהתאם למה שאכלו בפועל. משמע שמייד לאחר האכילה נפח המרק שמילא את הקיבה הוא שהיה אחראי לשידור תחושת השובע.

אבל, מאוחר יותר התמונה השתנתה. שעתיים-שלוש לאחר הארוחה, תחושת הרעב הושפעה ממה שהאדם חשב שאכל, בלי קשר לכמות שהוא אכל בפועל. אדם שחשב שאכל הרבה, דיווח על פחות רעב מאדם שחשב שאכל מעט, גם אם שניהם אכלו בדיוק אותה כמות. תחושת השובע הזאת, המבוססת על מה שהאדם חושב שאכל, נמשכה עד 24 שעות אחרי הארוחה.

PLoS ONE, 2012, 7(12), e50707

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט