מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהתפרצויות כעס עשויות לעורר התקפי לב

התפרצויות כעס עשויות לעורר התקפי לב

יש לכם פיוז קצר? זה מסוכן. מחקר מצא כי הסיכון להתקפי לב ושבץ עולה בשעתיים שלאחר התפרצויות כעס


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מחקר חדש מספק סיבה נוספת להישאר רגועים תחת לחץ. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצאו כי לאנשים שחוו פרץ זעם היה סיכון גבוה יותר לאירועים קרדיו-וסקולאריים בשעתיים שלאחר מכן, בהשוואה לזמנים אחרים.

 

במסגרת המחקר החוקרים ניתחו נתונים מתשעה מחקרים שנערכו בין 1966 ו-2013 במדינות שונות, בהן ישראל. המחקרים כללו יחד יותר מ-4,500 מקרים של התקפי לב, 462 מקרים של תסמונת כלילית חריפה, יותר מ-800 מקרים של שבץ ויותר מ-300 מקרים של הפרעות קצב בחדרי הלב.

 

לפי הממצאים שפורסמו בכתב העת European Heart Journal, תוך שעתיים מהתפרצות זעם, הסיכון של אדם להתקף לב או תסמונת כלילית חריפה עלה כמעט פי 5, הסיכון לשבץ עלה כמעט פי 4 והסיכון להפרעות קצב מסוכנת בחדרי הלב עלה גם הוא.

 

הסיכון היה הגדול ביותר בקרב אנשים שהתרגזו לעיתים קרובות יותר והיו להם גורמי סיכון קיימים כמו רקע של מחלות לב. לדוגמא, החוקרים מסבירים כי בקרב אנשים ללא גורמי סיכון משמעותיים לבעיות לב שהתרגזו רק פעם בחודש, התפרצויות כעס עשויות להסתיים בהתקף לב אחד נוסף לכל 10,000 איש בשנה, בעוד שבקרב אלה עם גורמי סיכון זה עולה לארבעה התקפי לב נוספים. בקרב אנשים שהתרגזו לעיתים קרובות יותר, 5 התפרצויות זעם ביום יובילו לכ-158 התקפי לב נוספים לכל 10,000 איש בשנה בקרב אלה ללא גורמי סיכון משמעותיים, בהשוואה ל-657 התקפי לב נוספים בקרב אלה שמלכתחילה היה להם סיכון מוגבר לבעיות לב.

 

הממצאים אומנם מצביעים על קשר, אבל הם לא יכולים להוכיח כי כעס בהכרח גורם להתקפי לב ואירועים קרדיו-וסקולאריים אחרים. עם זאת, מומחים מסבירים כי כעס גורם לשינויים רבים בגוף כמו נשימה מהירה, עליה בקצב הלב ועליה בהורמוני הלחץ. כל אלה עשויים להוביל לתגובות לא רצויות בלחץ הדם ובעורקים שלנו, העלולות להסתיים באירועי לב וכלי דם.

 

 

Eur Heart J 2014; DOI: 10.1093/eurheartj/ehu033