מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותהתסמונת המטבולית היא חזאית לדום נשימה חסימתי ביל"ד

התסמונת המטבולית היא חזאית לדום נשימה חסימתי ביל"ד

התסמונת המטבולית היא חזאית לדום נשימה חסימתי ביל"ד


מטרת המחקר הנוכחי מברזיל היתה להעריך מאפיינים וחזאים קליניים לדום נשימה בקרב חולי יל"ד מטופלים.

 

99 חולי יל"ד, בגיל ממוצע של 46, BMI ממוצע של 28.8,  עברו בדיקת שינה במעבדת שינה (פוליסומנוגרפיה). הפרמטרים הקליניים כללו מין, גיל, השמנה, ישנוניות ביום, נחירות, שאלון Berlin (בודק תדירות נחירות, עייפות או ישנוניות ביום וקיום יל"ד והשמנה), יל"ד עמיד לטיפול ותסמונת מטבולית.

 

מכלל הנבדקים סבלו 55 (56%) מדום נשימה חסימתית (מדד אפניאה-היפופניאה מעל 5 אירועים בשעה). החולים עם דום נשימה היו מבוגרים ושמנים יותר, עם רמות גבוהות יותר של יל"ד, יותר סוכרתיים, דיסליפידמיים, יל"ד עמיד לטיפול ותסמונת מטבולית, בהשוואה לאלו ללא דום נשימה.

 

מרבית המשתנים שנבדקו הראו רגישות גבוהה וסגוליות נמוכה או ההיפך ורק קיום התסמונת המטבולית הראה רגישות וסגוליות גבוהות בהקשר לדום הנשימה (0.86 ו – 0.85). בעיבוד מסוג רגרסיה רבת-משתנים נמצא שגיל בין 40-70, סיכון גבוה לדום נשימה בשאלון Berlin והתסמונת המטבולית היו משתנים עצמאיים שהיו קשורים בדום נשימה בשינה.

Drager LF, Genta PR, Pedrosa RP, et al. Characteristics and predictors of obstructive sleep apnea in patients with systemic hypertension. Am J Cardiol. 2010;105:1135-9.

 

דום נשימה חסימתי בשינה הוא אחד הסיבות ליל"ד משני, שקשור באפן עצמאי בפגיעה באברי מטרה בחולי יל"ד. במקרים רבים הוא אינו מאובחן (בעיקר במקרים של יל"ד עמיד לטיפול) ואינו מטופל.

 

מקובל לחשוב שאחת העדויות להימצאותו קשורה בישנוניות במשך היום, אבל הממצאים במחקר זה הראו שכמחצית מהחולים שסובלים מדום נשימה אינם סובלים מישנוניות יתר. מעניין גם שהרגישות או הסגוליות של חלק מהמשתנים שנחשבים טובים לחשד לדום נשימה שנבדקו במחקר זה היו נמוכים.

 

לדוגמא, כ – 41% מחולי יל"ד ללא דום נשימה היו נשלחים לבדיקת פוליסומנוגרפיה מיותרת אם היו מסתמכים על שאלון Berlin. הממצאים במחקר זה מראים שאנשים בגיל 40 -70 והימצאות של התסמונת המטבולית (ולא היקף המותניים או השמנה) היו חזאים לדום נשימה חסימתי בשינה בחולי יל"ד.

 

במחקר זה ואחרים נמצא שבין 90-95% מהסובלים מהתסמונת המטבולית סובלים גם מדום נשימה. נמצאו גם ראיות שלדום הנשימה בשינה יש השפעה עצמאית על כל מרכיבי התסמונת כולל תנגודת לאינסולין, השמנה בטנית, יל"ד ודיסליפידמיה. המסקנה היא שבל מקרה של יל"ד עמיד לטיפול או בכל חולה עם התסמונת המטבולית יש לברר קיום דום נשימה חסימתי בשינה.

 

מתוך אתר החברה הישראלית ליתר לחץ דם

www.ish.org.il/may2010p.asp