השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
התנהלות הסבא משפיעה על סיכויי השמנה של נכדיו
את זה מאפשרת האפיגנטיקה
למרות חלקה הגדול של הגנטיקה בפוטנציאל ההשמנה 40%-70%, הרי שבפועל ההשמנה תלויה בהרבה גורמים אחרים שמימושם הוא שיקבע אם ההשמנה תקרה.
אמנם באנשים זה לא קל לבדיקה אבל בעכברים רואים שזה שילוב הגנטיקה והגורמים הסביבתיים בהורה שעובר ומשפיע על הצאצא.
בניסוי שנערך באוהיו בחנו השמנה ועמידות להשמנה בעכברים שנשאו או שהוריהם נשאו אלל מטיפוס גנטי עמיד להשמנה.
החוקרים הראו שמספיק שהאב או האב של האב ישא את האלל הזה כדי שהשמנה תימנע גם בצאצאים שכבר לא נשאו את האלל ובדרך כלל (עם הורה מטיפוס אחר) היו משמינים עם מזון עשיר.
אם לעכבר הסבא היה את האלל, עכבר הנכד עם גנטיקה נוטה להשמנה לא אכל הרבה ולא השמין גם כשהוא אינו נושא את האלל העמיד.
ההתנהגות הזאת עברה שני דורות מהאב אבל לא מהאם, ולא חייבה את נוכחות האב במחיצת הצאצאים, דהיינו התכונה עברה דרך הזרע.
Hum Mol Genet. 2010, 19(21), 4134-4144
עוד ניסוי שהראה את היכולת של ההורה להעביר מידע סביבתי לצאצאיו נעשה בבוסטון עם עכברים שהוזנו בדיאטה דלת חלבון.
בסקירת הגנים הפעילים אצל הצאצאים נמצאו מאות גנים שפעילותם שונתה כשההורה הוזן בדיאטה דלת החלבון.
בעקבות הצטברות המידע האפיגנטי, מתחילים להבין שכדאי לשאול את החולה הבא לטיפול על ההיסטוריה של הוריו ואולי גם של הורי הוריו.
כבר נאמר- 'אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה'.
תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט