מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אוסטאופורוזיס

מנהלי קהילה

פרופ' צופיה איש-שלום
פרופ' צופיה איש-שלום
חברה במועצה לבריאות האישה, פרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה של הטכניון (עד שנת 2014 )  הייתה בין הראשונים, בהערכת הטיפול האנבולי באוסטיאופורוזיס (הורמון פאראתירואיד רקומביננטי, ופרגמנט של הורמון זה). כמו כן בצעה מחקרים רבים בתחום האבחון והטיפול באוסטיאופורוזיס. השתתפה בכתיבת קווים מנחים לטיפול באוסטיאופורוזיס, לטיפול בהורמון גדילה במבוגרים, ולטיפול בסרטן בלוטת התריס בישראל. כתבה מספר פרקים בספרים מקצועיים ועשרות מאמרים מדעיים, בתחום אוסטיאופורוזיס ומחלות עצם. מקבלת מטופלים במרפאתה בבית חולים אלישע, חיפה כמו כן נותנת ייעוציים פרטיים מרחוק בזום או בווטסאפ וידאו. לתיאום תור במרפאה ניתן להתקשר ל-3873*, זימון תור ליעוץ מרחוק ניתן לבצע באמצעות אתר בית חולים אלישע .
ד
ד"ר נירית אבירן ברק
בוגרת לימודי רפואה בטכניון. בשנת 2000 סיימתי התמחות ברפואה פנימית בבית החולים בילינסון, ובשנת 2006 התמחות בסוכרת ואנדוקרינולוגיה בבית החולים שיבא, תל השומר. כיום עובדת כאנדוקרינולוגית בכירה במכבי שירותי בריאות, במרכז הרפואי נתניה ומטפלת בחולי סוכרת, אוסטאופורוזיס, בלוטת התריס ועוד..נושא האוסטאופורוזיס קרוב מאד לליבי ויש לי מטופלות ומטופלים רבים הסובלים מבעיה זו. במקביל לומדת לימודי רפואה משלימה בשביל הנשמה. מקבלת מטופלים במסגרת מכבי שירותי בריאות בנתניה ובאופן פרטי (החזרים מקופ"ח לאומית וביטוחים פרטיים) בכפר סבא. טלפון לקביעת תור 0733700700 לאתר שלי לחצו כאן
כמוניאוסטאופורוזיסחדשותהתנדבות מביאה לחיים ארוכים יותר

התנדבות מביאה לחיים ארוכים יותר

עבודת התנדבות עשויה להעלות את הסיכוי שתחיו יותר, אבל רק אם אתם עושים זאת כדי לעזור לאחרים


הסיכון המופחת למוות נצפה רק בקרב מתנדבים עם מניעים אלטרואיסטיים (צילום: Shutterstock)
הסיכון המופחת למוות נצפה רק בקרב מתנדבים עם מניעים אלטרואיסטיים (צילום: Shutterstock)

 

מחקר חדש מצא כי התנדבות קשורה לתוחלת חיים ארוכה יותר. אבל אל תצאו להתנדב רק בגלל הסיבה הזו. המחקר שפורסם בכתב העת של האיגוד האמריקני לפסיכולוגיה הראה כי ההתנדבות משפיעה על אורך החיים רק אם היא מתבצעת כדי לעזור לאחרים, ולא לעצמנו.

 

חוקרי אוניברסיטת מישיגן ניתחו נתונים ממחקר קודם שעקב אחר למעלה מ- 10,000 תיכוניסטים מרגע סיום לימודיהם בשנת 1957 ועד שנת 2008, כשהיו כבני 70.

 

בשנת 2004 המשתתפים מילאו שאלון על פעילויות התנדבויות שביצעו ועל תדירותן במהלך העשור האחרון. השאלון בדק גם את המניעים להתנדבות באמצעות משפטים שהנחקרים היו צריכים להגיד עד כמה הם נכונים כמו "אני מרגיש שחשוב לעזור לאחרים", "התנדבות היא דרך בריחה מצוינת מהצרות שלי" ו"התנדבות גורמת לי להרגיש טוב יותר לגבי עצמי".

 

החוקרים בדקו כמה מהנחקרים היו עדיין בחיים בשנת 2008 ואם יש קשר בין תוחלת החיים להתנדבות ולמניעיה. נמצא כי אנשים שעסקו בהתנדבות חיו שנים ארוכות יותר בהשוואה לאנשים שלא עסקו בפעילות התנדבותית, אבל אך רק אם המניעים שלהם היו רצון לעזור לאחר או רצון לקשרים חברתיים.

 

מתוך הנחקרים שלא התנדבו, 4.3% כבר לא היו בחיים בשנת 2008. מדובר בשיעור דומה לזה שנמצא אצל מתנדבים שהמניעים שלהם היו קשורים לרווח אישי (4%). אבל, רק 1.6% מהמתנדבים שהמניעים שלהם היו קשורים יותר לעזרה לאחר ולחברות נפטרו במשך אותן 4 שנים.

 

בניתוח הנתונים החוקרים לקחו בחשבון משתנים כמו הבריאות הפיזית והנפשית של המשתתפים, מצבם הסוציואקונומי, המצב המשפחתי, גורמי סיכון בריאותיים כמו עישון והשמנה ואת התמיכה החברתית שיש להם.

 

מחקר תצפיתי מסוג זה לא יכול להוכיח באופן חד משמעי קשר של סיבה-תוצאה. ייתכן שיש גורמים שהשפיעו על התוצאות שהחוקרים לא הצליחו לקחת בחשבון, כמו מאפיינים הקשורים באישיות. יחד עם זאת, אין שום ספק בכך שגם אם התנדבות לא תאריך את חייכם היא תמלא אותם ותביא לחברה טובה קצת יותר.

 

 

Health Psychology, published online, Aug. 17, 2011

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה