אחד הסיבכוכים השכיחים לאחר שבץ מוח איסכמי , כלומר הנגרם על ידי חסימת כלי דם מוחי הינה התמרה דימומית ,דהיינו דימום לתוך מיטת השבץ. הסיבה להתמרה הדימומית הינה לרוב נזק למחסום הדם מוח המאפשר דלף של דם מקפילרות לתך רקמת המוח הפגועה. התמרה דימומית עשויה להיות קשורה להחמרה ניכרת במצבו של החולה לאחר השבץ אולם לעיתים מדובר בממצא אקראי ולא תסמיני המתגלה רק בבדיקות ההדמיה. מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי STROKE ביקש לבדוק מהם גורמי הסיכון להתמרה הדימומית הלא תסמינית ומידת השפעתה על המהלך הקליני. המחקר שכלל
כ 1500 חולי שבץ, מצא כי שבץ על רקע מחלה של כלי דם גדולים או ממקור לבבי העלה באופן מובהק את הסיכון להתמרה דימומית לא תסמינית. גם שבץ שעירב את קליפת המוח העלה את הסיכון. לעומת זאת, שימוש בתכשיר נוגד הקרישה הפרין לא העלה את הסיכון להתמרה הדימומית. כמו כן נמצא כי ההתמרה הדימומית הלא תסמינית לא השפיעה על המצב הקליני ותפקודו של החולה לאחר חצי שנה מהופעת האירוע ולא היה הבדל במצבם התפקודי של החולים עם עידות להתמרה בהדמיה לבין חולים ללא עידות להתמרה.
Stroke. 2010;41:2834

תרגם וערך-ד"ר איתן אוריאל