משחר ההיסטוריה השתמש האדם בצמח הקנאביס-המריחואנה למטרות הנאה וריפוי. העדויות המוקדמות ביותר לשימוש בצמח הקנביס הן מסין מ-8,000 לפנה"ס, אז בעיקר שימש לייצור סיבים, ולפני כ-3,000 שנים מתועד השימוש הראשון בצמח לצרכים רפואיים וטקסיים באזור סין.

בקנאביס מאות חומרים פעילים שונים, ומתוכם זוהו עד כה מעל ל-110 קנבינואידים, כאשר לגבי רובם, השפעתם על הגוף ויחסי הגומלין בניהם עדיין אינם ידועים במלואם לקהילת המדע והרפואה.

החומרים המוכרים ביותר בקנביס הם טטרה-הידרוקנבינול (delta-9-THC) – החומר הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח, אשר מעבר להשפעותיו על מצב התודעה, מיוחסות לו תכונות רפואיות שונות, ובהן שיכוך כאבים והקלה על בחילה. הוא בודד לראשונה בשנת 1964 על ידי פרופ' רפי משולם מהאוניברסיטה העברית;  קנבידיול (CBD) הוא חומר ללא "השפעה משכרת", אך עם תכונות נוגדות דלקת, נוגדות פסיכוזה ונוגדות חרדה; וקנבינול (CBN) שיש לו השפעה "משכרת" דומה לזו שלTHC , אך חלשה יותר באופן משמעותי, הפועל גם כמשרה שינה ומעורר תיאבון.

קיימים שלושה זנים עיקריים של קנביס – סאטיבה, אינדיקה ורודרליס, אך כיום בשימוש מסחרי פותחו זנים רבים נוספים שהם תוצר של עירוב והשבחת הזנים הקיימים בטבע. רוב החומר הפעיל מרוכז בפריחה של נקבת הצמח. כשהפריחה מגיעה לשיאה, הפרחים נקטפים ועוברים תהליך של יבוש.

בעשורים האחרונים התבסס השימוש בקנאביס למטרות רפואיות על רקע עדויות מחקריות כי הוא עשוי לסייע למטופלים הסובלים ממגוון רחב של מצבים רפואיים. בין ההשפעות המיטיבות של הקנאביס: רגיעה, שיפור תיאבון, שיפור איכות השינה, שיפור מצב רוח, הקלה בבחילות והקאות, הרפיית שרירים והקלה בכאב. לפי נתוני משרד הבריאות, בישראל כ-140 אלף מטופלים בקנביס רפואי בשנה, וכיום משרד הבריאות מקדם מהלך להקלת תהליך קבלת מרשמים קבועים לקנביס בהתוויות מסוימות.

בשנים האחרונות חל שינוי ביחס החוקי לקנביס במדינות שונות בעולם כאשר בחלקן הוסדרו בחוק מכירה ושימוש בקנביס לצרכי פנאי, בחלקן בוצעה דה-קרימינלזציה ובחלקן הוסדר שימוש בקנביס רפואי בלבד.

מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי אחוזים הולכים וגדלים באוכלוסיה תופסים את השימוש בקנביס כבטוח ואף מועיל. שינוי זה בתפיסה הציבורית, יחד עם עלייה במספר המדינות המאפשרות שימוש חוקי לצרכים רפואיים ו/או לצרכי פנאי, הובילו לעליה ניכרת באחוז המשתמשים בקנביס.

המעבר מגידול קנביס לא חוקי ולא מוסדר לגידולים מסחריים חוקיים, הביא לעלייה ניכרת בריכוז החומרים הפעילים (בדגש על THC) בקנביס.

לדברי ד"ר נדב שליט, פסיכיאטר מומחה במרכז הישראלי להתמכרויות ICA, "עלייה זו בהיקף השימוש, יחד עם העלייה בריכוז החומרים הפעילים, תרמו יחד לעליה ניכרת בשכיחות התמכרות לקנביס ולעליה בשכיחות סיבוכים פסיכיאטריים כתוצאה משימוש בקנביס".

המחקרים מצביעים כי בין 10% ל-30% מהמשתמשים בקנביס מפתחים עם זמן התמכרות לקנביס אשר משמעותה כי האדם מתקשה לשלוט בשימוש אף שהוא הוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד ו/או באיכות החיים. הפרעה זו שכיחה עוד יותר בקרב אנשים אשר החלו שימוש בקנביס לפני גיל 18.

איך מגדירים ומאבחנים התמכרות לקנביס?

התמכרות לקנביס מכונה ברפואה 'הפרעת שימוש בקנביס' (Cannabis Use Disorder ובקיצור CUD), ומוגדרת לפי המהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות DSM-5 משנת 2013 כמצב בו קיים דפוס שימוש בקנביס אשר הוביל למצוקה או פגיעה תפקודית משמעותיים כפי שמתבטאת בלפחות שניים מהתסמינים הבאים אשר הופיעו בשנה החולפת:

• קנאביס נצרך בכמות גדולה מהמתוכנן או למשך זמן ארוך מהמתוכנן.

• קיים רצון מתמשך להפסיק את השימוש בקנביס או נסיונות לא מוצלחים להפחית או להפסיק את השימוש.

• זמן רב מושקע בפעולות הנדרשות להשגת הקנביס, שימוש בו או התאוששות מהשפעותיו.

• תשוקה חזקה (craving) לשימוש בקנאביס.

• אירועים חוזרים בהם שימוש בקנביס הוביל לפגיעה במילוי חובות מרכזיות בעבודה, בלימודים או בבית.

• השימוש בקנביס נמשך למרות שהוא מחמיר או מוביל לבעיות חברתיות או בין-אישיות.

• אירועים חוזרים בהם האדם מפחית או מוותר על פעולות חברתיות, תעסוקתיות או פעילות פנאי החשובות לו עקב השימוש בקנאביס.

• אירועים חוזרים של שימוש בקנביס במצבים בהם השימוש עלול לגרום לסיכון פיזי (כגון נהיגה תחת השפעת קנביס).

• השימוש בקנביס נמשך למרות שהאדם יודע כי הוא גורם לו נזק גופני או נפשי או מחמיר מצב גופני/נפשי קיים.

• התפתחות סבילות (tolerance) שמשמעותה כי האדם זקוק למינונים הולכים וגדלים של קנביס על מנת להשיג את ההשפעה הרצויה או כי הוא הפסיק לקבל את ההשפעה הרצויה בשימוש באותו המינון.

• התפתחות תסמיני גמילה (withdrawal symptoms) אופייניים כאשר נפסק השימוש או לחילופין – שימוש בקנביס בכדי למנוע או להפחית תסמיני גמילה.

תסמונת הגמילה מקנביס (Cannabis Withdrawal Syndrome) כוללת הפרעה בשינה המלווה גם בחלומות מטרידים, עצבנות, אי-שקט, חרדה, תוקפנות, כאבי בטן ולעתים הקאה, ירידה בתיאבון, ירידה במצב הרוח, כאב ראש ולעתים רחוקות רעד, הזעה וחום. במרבית המקרים התסמינים הם בחומרה קלה ונמשכים בעוצמה משמעותית ימים ספורים בלבד, אך בקרב אנשים אשר צרכו מינונים גבוהים של קנביס לאורך זמן, ובייחוד זנים עם ריכוז THC גבוה, התסמונת עשויה להיות קשה וממושכת יותר. גם משתמשי קנביס אשר מתמודדים עם הפרעות נפשיות כגון חרדה או דכאון מדווחים לעתים קרובות על קושי רב יותר בהתמודדות עם תסמונת הגמילה.

מה שכיחות התופעה?

לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-147 מיליון איש ברחבי העולם המהווים כ-2.5% מהאוכלוסייה צורכים קנביס בכל שנה – שיעור גבוה במיוחד בהשוואה לסמים אחרים כמו קוקאין (0.2%) ואופיאטים (0.2%). לפי הארגון, משנות ה-60 של המאה ה-20 חל גידול הדרגתי ומשמעותי בהיקף השימוש בקנביס.

כאמור, כעשירית עד שליש ממשתמשי הקנביס צפויים לפתח הפרעת שימוש בקנאביס בחלוף הזמן. מטה אנליזה מאוסטרליה שבחנה את היקף התופעה, וממצאיה דווחו באוקטובר 2020 בכתב העת Addictive Behaviors, מצאה כי מבין האנשים שמשתמשים בקנביס למטרות הנאה או ריפוי, מעל לחמישית (22%) מפתחים הפרעת שימוש בקנביס. שיעור הפרעת שימוש בקנביס בקרב צעירים שמשתמשים בקנביס על בסיס שבועי או יומיומי הוא כשליש (33%).

בישראל, בסקר של המשרד לביטחון לאומי שנערך באוגוסט 2019 עוד בטרם ימי הקורונה ופורסם בינואר 2022 העידו 29% מהנשאלים כי השתמשו אי פעם בחייהם בקנביס (חשיש, מריחואנה או גראס) ו-17% דיווחו שהשתמשו בקנאביס בשנה האחרונה. קרוב לעשירית (9%) דיווחו כי השתמשו בקנביס בשבוע האחרון. רוב הנבדקים בסקר (59%) העריכו כי חבריהם משתמשים בקנביס.

בסקר שנערך ע"י המרכז הישראלי להתמכרויות ICA בקרב 4,025 נבדקים יהודים בוגרים, שממצאיו פורסמו במארס 2021 בכתב העת European Addiction Research, 9% מהנשאלים הציגו דפוס של הפרעת שימוש בקנאביס – 10.7% מהגברים ו-7.4% מהנשים, כאשר 3.2% התמודדו עם התמכרות משולבת לקנביס ואלכוהול.

גורמי סיכון מרכזיים

בדומה להפרעות שימוש בחומרים אחרים, גם בקרב משתמשי קנביס הסיכון לפתח הפרעה אינו זהה בין אדם לאדם. ככל התמכרות, גם התמכרות לקנביס היא תופעה מורכבת שמשלבת גורמי סיכון ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים.

• גנטיקה: מחקרים מזהים כי אנשים עם היסטוריה משפחתית של התמכרויות נוטים יותר לפתח התמכרויות בעצמם, ובכלל זה גם התמכרות לקנביס. בנובמבר 2023 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ייל בכתב העת Nature Genetics על ממצאי מחקר גנומי נרחב שהעמיק בבחינת הקשר הגנטי של הפרעת שימוש בקנביס. בבדיקת הריצוף הגנטי של מעל למיליון נבדקים, זוהו במחקר עשרות שינויים גנטיים ספציפיים הקשורים לסיכון מוגבר להתפתחות הפרעת שימוש בקנביס. מחקר זה אף זיהה כי שינויים גנטיים מסוימים קשורים הן לסיכון מוגבר להתמכרות לקנביס והן לעליה בסיכון לסרטן הריאות.

• מין: גם לגברים וגם לנשים קיים סיכון להתפתחות התמכרות לקנביס, אולם הנטייה חזקה יותר אצל גברים. דו"ח של משרד האו"ם לסמים ופשיעה (UNODC) משנת 2019 קובע כי גברים נוטים להשתמש בקנביס פי 2 יותר מנשים, ולפי נתוני מחקרים – ההיקף ההתמכרות לקנביס גבוה עד פי 2 אצל גברים בהשוואה לנשים, אם כי אצל נשים מזוהה עלייה משמעותית יותר בהיקף התופעה. 

• גיל: התמכרות למריחואנה עשויה להתפתח בכל גיל, אך קיים מידע מחקרי רב המראה כי גיל התחלת שימוש מוקדם כרוך בסיכון מוגבר באופן משמעותי לפתח הפרעת שימוש בקנביס בהמשך החיים. בנוסף, מחקר מבריטניה שפורסם בדצמבר 2022 בכתב העת Journal of Psycopharmacology הקרוי מחקר CannTeen, מצא כי בקרב מתבגרים הסיכון לפתח הפרעת שימוש בדרגה חמורה היה פי 3.47 לעומת בוגרים וכי הם סבלו מיותר תסמינים דמויי-פסיכוזה.

• תדירות שימוש: בין הגורמים המשמעותיים ביותר להגברת סיכון להתפתחות הפרעת שימוש נמצאת תדירות השימוש, כאשר הסיכון להתפתחות הפרעת שימוש בקרב מעשני קנביס יומיומיים הוא בין פי-2 לפי-3 לעומת משתמשים בתדירות נמוכה יותר.

• מתח נפשי: בין הגורמים הסביבתיים שזוהו כבעלי השפעה על התמכרות לקנאביס בולטים לחץ ומתח נפשי, המהווים גורמי סיכון להתמכרויות בכללותן. נתונים של משרד הבריאות מצביעים על זינוק במספר הרישיונות הפעילים של קנביס רפואי מאז אוקטובר 2023, פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", כאשר מספר הרישיונות הפעילים הגיע ל-137,940 בדצמבר 2023, עלייה של 4.5% מאז אירועי "השבת השחורה" ב-7 באוקטובר חודשיים קודם, בהשוואה לעלייה של 2.5% בחודשיים טרם פרוץ המלחמה. ביוני 2021 תארו חוקרים ישראלים מאוניברסיטאות אריאל ורמת גן בכתב העת Frontiers in Psychiatry עדויות של חיילים קרביים צעירים הלומי קרב שמשתמשים בקנביס לריפוי עצמי מלחצים ופוסט טראומה ופיתחו הפרעת שימוש בקנביס. בחורף 2022 פורסם מחקר ישראלי בכתב העת Journal of Addiction Medicine שזיהה עלייה בצריכת קנביס בישראל על רקע מגפת הקורונה ומדיניות הסגרים, כאשר גם מי שנהגו לצרוך קנביס לפני פרוץ המגפה צרכו יותר מהחומר במהלך הסגרים ובשעות מוקדמות יותר של היום.

• הפרעות נפשיות: לפי מחקרים, בדומה להתמכרויות אחרות, אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות, בדגש על דיכאון, מצויים בסיכון מוגבר לפתח הפרעת שימוש בקנביס.

• עישון סיגריות: עישון סיגריות הוא גורם סיכון גם להתמכרות לקנביס, וקיימים מקרים רבים של מטופלים שהם גם מעשנים כבדים וגם מתמודדים עם התמכרות לקנביס. מחקרים מראים כי צעירים שהעידו כי השתמשו בקנביס נמצאים בסיכון גבוה יותר לעשן סיגריות או סיגריות אלקטרוניות. מחקר אמריקאי, שפורסם ביולי 2020 בכתב העת Nicotine & Tobacco Research, מצא כי צריכת קנביס מעלה עד פי 6.7 את הסיכון להפוך  למעשני סיגריות יומיומיים.

מתח נפשי מעלה הסיכון להתמכרות לקנביס. חווה לגידול קנביס ברמת הגולן (צילום: פלאש 90)

הנזקים של מריחואנה

התמכרות למריחואנה מלווה בסיכון לסיבוכים שונים, שנהוג לסווגם לסיבוכים אקוטיים (חריפים) וכרוניים (מתמשכים).

הנזקים האקוטיים של שימוש בקנביס עשויים לכלול:

• פגיעה קוגניטיבית, לרבות פגיעה בכישורי למידה.

• פגיעות פסיכומוטוריות, לרבות ביכולות קואורדינציה, חלוקת קשב וניהול משימות. פגיעה ביכולת תפעול של מכונות מורכבות עשויה להתמשך עד 24 שעות לאחר עישון של 20 מ"ג בלבד של החומר הפעיל THC המצוי בקנביס.

נזקים הקשורים לשימוש כרוני (מתמשך) בקנביס כוללים:

• פגיעה בתפקוד קוגניטיבי, ובכלל זה בתהליכים הקשורים לקשב, זיכרון ותפקודים ניהוליים (היכולת הקוגניטיבית לתכנון, ארגון וקבלת החלטות). נזקים קוגניטיביים בשימוש ממושך בולטים במיוחד בקרב אנשים אשר החלו שימוש בקנביס בגיל הנעורים.

• פגיעה ביכולת הנהיגה ועלייה בסיכון לתאונות דרכים.

• הגברת הסיכון להתפתחות הפרעות פסיכוטיות (בעיקר כאשר השימוש החל בגיל הנעורים), החמרה של מצבים פסיכיאטריים קיימים כגון סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית.

• התפתחות התמכרות לקנביס, אשר עשויה להוביל לפגיעה בתפקוד יומיומי.

• סיבוכים בתפקודי הריאות עלולים להתפתח על רקע עישון קנביס ממושך, לרבות פגיעה בשכבת האפיתל בקנה הנשימה והסמפונות, דלקתיות בריאות וברונכיטיס.

• פגיעה בפוריות בקרב גברים ונשים.

• עישון קנביס בהיריון מלווה בסיכון לפגיעה בהתפתחות העובר וללידת תינוקות במשקל לידה נמוך וכן לתחלואה אצל היילוד.

• תסמונת הקאות יתר בעקבות שימוש בקנבינואידים (Cannabinoid hyperemesis syndrome) – זהו מצב לא שכיח הקשור לשימוש כבד בקנביס, ומוביל את המשתמשים להקאות חוזרות בחומרה ניכרת. ההקאות נפסקות כאשר מפסיקים שימוש בקנביס. מאפיין ייחודי של תסמונת זו הוא הקלה בבחילה וההקאות בעת רחצה במים חמים.

ככל שהשימוש בקנביס ארוך טווח, כך הסיכון לנזקים כרוניים וחומרת נזקים אלו עולה. בנוסף, הסיכון לפגיעה קוגניטיבית ו/או להתפתחות הפרעות פסיכיאטריות חמורות עקב שימוש בקנביס גבוה משמעותית בקרב אלו אשר התחילו שימוש כבד בקנביס בגיל הנעורים.

איך מטפלים בהפרעת שימוש בקנאביס?

הטיפול בהתמכרות לקנביס עשוי לכלול מרכיבים מגוונים, כולל קבוצות לעזרה עצמית, טיפולים פסיכולוגיים פרטניים וקבוצתיים, טיפול זוגי/משפחתי, וטיפול תרופתי. הטיפול יכול להינתן במסגרת מרפאתית, מסגרות טיפול יום או מסגרת סגורה כגון קהילה טיפולית, אשפוזית או מחלקה פסיכיאטרית.

הטיפולים הפסיכולוגיים להפרעת שימוש בקנביס כוללים בדרך כלל מרכיבים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול בגישת הריאיון המוטיבציוני (Motivational Interviewing). בישראל קיימות קבוצות רבות לעזרה עצמית בשיטת 12 הצעדים, ובשנים האחרונות גם החלו לפעול מספר קבוצות לעזרה עצמית בגישות אחרות, ויש גם קבוצות לתמיכה ועזרה הדדית ברשתות חברתיות שונות.

אין כיום טיפול תרופתי ייעודי לטיפול בהפרעת שימוש בקנביס, אך ישנם טיפולים תרופתיים אשר יכולים להקל על תסמונת הגמילה מקנביס כגון התרופה גאבאפנטין (Gabapentin) המשמשת גם לטיפול באפילפסיה ובכאב נוירופטי ממקור עצבי – לרבות לטיפול בנוירופתיה סוכרתית.

לעתים קרובות יש מקום לטיפול תרופתי בהפרעות נפשיות נלוות כגון חרדה, דכאון או הפרעת קשב.

לאנשים הזכאים לסל שיקום ישנן מסגרות שיקום ייעודיות לתחלואה כפולה אשר עשויות לשפר משמעותית את הסיכוי לשמר את הפסקת/הפחתת השימוש בקנביס.

איך אפשר לצרוך קנביס באופן בטוח?

בדומה לאלכוהול, גם שימוש בקנביס יכול להיות מתון ועם נזק מינימלי. במאי 2019 פרסמה ממשלת קנדה המלצות להפחתת סיכון בשימוש בקנביס (LRCUG) במטרה לספק המלצות מבוססות ראיות מדעיות אשר יאפשרו למשתמשי קנביס למזער נזקים וסיכונים הכרוכים בשימוש. יש לציין כי בקנדה הפך קנביס חוקי לשימוש עבור בוגרים החל מאוקטובר 2018. עיקרי ההמלצות:

1. הדרך היעילה ביותר להימנע מהסיכונים בשימוש בקנאביס היא הימנעות משימוש בחומר.

1. גיל התחלת שימוש: קיים מידע רב המצביע על סיכון מוגבר לנזקים ארוכי טווח ככל שגיל התחלת השימוש מוקדם יותר, בדגש על שימוש כבד לפני גיל 16. המוח מסיים שלבים משמעותיים בהתפתחותו רק באמצע שנות ה-20 לחיים, ורצוי לדחות שימוש, ובייחוד שימוש קבוע לאחר גיל זה.

1. עישון קנביס עם ריכוז THC גבוה ועם יחס גבוה של CBD/THC כרוך בסיכון מוגבר להתפתחות תסמינים פסיכוטיים ולפגיעה קוגניטיבית חמורה יותר. מומלץ לצרוך קנביס עם ריכוז נמוך של החומר הפעיל THC ועם יחס גבוה יותר של CBD ל-THC.

קנביס עם ריכוז נמוך של החומר הפעיל THC נחשב בטוח יותר (צילום: Shutterstock)

4. יש להימנע משימוש במוצרי קנביס סינטטיים (קנבינואידים סינטטיים) שאינם חוקיים ומוכרים בארץ בעיקר בשם "נייס גיי". מוצרים אלה משווקים באופן מטעה כ"חלופות בטוחות וחוקיות" למריחואנה, אך למעשה מכילים חומרים סינטטיים שהם לעתים קרובות חזקים משמעותית מ-THC וללא האפקט המגן של CBD, ועל כן קשורים לסיכון מוגבר לתסמינים פסיכוטיים, פגיעה קוגניטיבית והתפתחות תלות ותסמונות גמילה.

5. בשל הנזק הריאתי הכרוך בעישון, מומלץ לצרוך קנביס באופנים אחרים כגון אידוי (Vaping) או אכילה. לפי ראיות מדעיות, עישון קנביס הוא המסוכן ביותר להתפתחות סיבוכים, ומחקרים מזהים סיכון מוגבר לסרטן ריאות כאשר משלבים עישון קנביס וטבק. צריכת קנביס במזון מונעת סיבוכים ריאתיים, אך מאחר והמשך עד השפעה ארוך משמעותית לעומת עישון, במקרים רבים אנשים ללא ניסיון בשימוש בקנביס צורכים כמות גדולה מדי בבליעה, על כן יש להיות מודעים לנושא זה ולצרוך כמות מדודה כאשר צורכים קנביס דרך מערכת העיכול.

6. אם מעשנים קנביס – חשוב להימנע מהרגלים שעלולים להגביר את הנזקים למערכת הנשימה, למשל שאיפה חזקה עמוקה של החומר לריאות והחזקת הנשימה, שנעשית לעתים במטרה להגביר את ההשפעה הפסיכואקטיבית והוכחה כמגבירה סיכון לנזק ריאתי.

7. יש להימנע משימוש תכוף או אינטנסיבי בקנאביס ולהגביל לשימוש מדי פעם, למשל רק פעם בשבוע או רק בסופי שבוע. שימוש תכוף מגביר באופן משמעותי את הסיכון לסיבוכים רבים של שימוש קבוע בקנביס כגון הפרעות פסיכיאטריות, הפרעות קוגניטיביות והתמכרות.

8. אין לנהוג או להפעיל מכונות כבדות לפחות שש שעות לאחר שימוש בקנאביס. שילוב של אלכוהול וקנאביס מגביר את הפגיעה ויש להימנע ממנו.

9. לאנשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של פסיכוזה או התמכרויות (הפרעות שימוש בחומרים) ולנשים הרות חשוב להימנע לחלוטין מצריכת קנאביס. לפי מחקרים, שיעור גבוה של מקרי פסיכוזה כתוצאה מקנביס והפרעות נפשיות נוספות – מתרחשים אצל אנשים שבעברם או במשפחתם מקרים של פסיכוזה/ סכיזופרניה או הפרעת שימוש בחומרים. לאנשים עם הסטוריה משפחתית אשר בכל זאת משתמשים בקנביס – מומלץ להשתמש בזנים עתירי CBD עם ריכוז THC נמוך.

10. יש להימנע משילוב של גורמי סיכון הקשורים לשימוש בקנאביס. שימוש תכוף בזנים עתירי THC אשר מתחיל בגיל צעיר ככל הנראה מגדיל באופן משמעותי את הסיכון לנזקים ארוכי טווח.

עוד על קנביס רפואי

ד"ר נדב שליט הוא פסיכיאטר מומחה במרכז הישראלי להתמכרויות ICA

עדכון אחרון: ספטמבר 2024