מבחינות רבות ניתן לראות באכילת יתר שגורמת להשמנה מאפיינים של התמכרות. כעת, חוקרים מאוניברסיטת ייל מצאו כי חלק מהאנשים באמת מכורים לאכילה, בדומה לאופן בו אחרים מכורים לחומרים כמו סמים ואלכוהול. מחקרם מראה כי לאנשים עם התנהגויות אכילה המאפיינות התמכרות יש יותר פעילות עצבית באזורים מסוימים של המוח, כמו שקורה במוחם של מכורים אחרים.

המחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Archives of General Psychiatry נערך בקרב 48 נשים צעירות, ביניהן נשים רזות ושמנות. הנשים עברו מבחנים על מנת להעריך את מידת ההתמכרות שלהן לאוכל.

לאחר מכן החוקרים השתמשו בבדיקת תהודה מגנטית תפקודית (fMRI) כדי לסרוק את מוחותיהן של הנשים, על מנת לבדוק את הפעילות המוחית כאשר הן ראו, ולאחר מכן כששתו, מילקשייק שוקולד. בדיקת fMRI מתבססת על העובדה כי אזורים במוח צורכים יותר אנרגיה וחמצן בעוברם למצב פעיל, מאשר אזורים הנמצאים במצב של מנוחה. הדרישה לאנרגיה מסופקת על ידי שינויים בזרימת הדם המחומצן לאותם אזורים, שמכשיר fMRI יכול למדוד. לכן הבדיקה מסוגלת להדגים פעילות בחלקים שונים של המוח בתגובה לגירויים.

החוקרים מצאו כי בקרב הנבדקות שדורגו גבוה מבחינת ההתמכרות למזון הייתה פעילות עצבית במוח דומה לזו שמתרחשת בקרב מכורים לסמים, עם פעילות גדולה יותר באזור המכונה dorsolateral prefrontal cortex כשציפו למזון, אבל פחות פעילות באזור המכונה lateral orbitofrontal cortex כשקיבלו אותו, בהשוואה לנשים שדורגו נמוך מבחינת התנהגות של התמכרות לאוכל. פעילות זו היא פעילות עצבית שמאפיינת התמכרות: פעילות מוגברת של מערכת התגמול במוח בתגובה לרמז למזון ופעילות מצומצמת של איזור האחראי על עיכוב דחפים בעת אכילה בפועל.

נראה שהתמכרות לאוכל קשורה עם הפעלה עצבית המייצגת מנגנון גמול, בדומה למצב בהתמכרויות אחרות. אם אנשים מסוימים אכן מתמכרים למזון, ממצאי המחקר יכולים להסביר מדוע אנשים מתקשים לרזות ולהישאר רזים לאורך זמן.

הממצאים מעלים את האפשרות שרמזי אוכל מסוימים, כמו פרסומות למזון, הם בעלי השפעה לא רק פסיכולוגית, אלא גם פיזיולוגית בקרב אנשים מסוימים. כשרמזי מזונות עלולים להשפיע על הפעילות העצבית במוח כפי שעושים סמים, גוברת החשיבות של ניהול הסביבה בתבונה, למשל מבחינת הזמינות של המזון.
 

Arch Gen Psychiatry. 2011 Apr 4. Epub ahead of print
 

 תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט

מאמרים רלוונטיים בנושא
על השמנה, רמות גלוקוז במוח והדחף לאכול