אנו שמחים להזמין אתכם להצטרף לקהילה, בה תוכלו לשתף מידע או להתייעץ עם אנשים המתמודדים עם בעיות שונות הקשורות בהתמכרויות וגמילה מהתמכרות.

בנוסף, תוכלו להתייעץ עם מנהל/ מנהלי הקהילה: ד"ר נדב שליט, פסיכיאטר מומחה במרכז הישראלי להתמכרויות

אנו מציגים לכם גם מדריכים מקיפים, הכוללים את כל המידע בנוגע להתמכרויות.

כדי להוסיף שיחה חדשה בקהילה, לחצו על כפתור ״שיחה חדשה״ המופיע בחלק השמאלי העליון של העמוד.

אנו מאחלים לכם בריאות שלמה ונשמח לקבל אתכם לקהילה שלנו 

שלום רב, בשל מחלת הסרטן ואי יכולת לישון במהלך הטיפולים בה, התחלתי לקחת כל לילה לפני השינה, בהוראת רופא משפחה,לוריון 1 מ"ג. הבעיה שמאז החלמתי לפני **12** שנים(אז בעקבות הטפולים נכנסתי לגיל המעבר) אינני מצליחה לישון למרות כל נסיונותי בלי הכדור. אם מצליחה זה לשעתיים בלבד בלילה שלם.  לאחרונה התפרסמו מחקרים ששימוש ממושך בכדורים מסוג זה עלולים לגרום לדמנציה. כמובן שמאז רק התגברו בעיותי. רופא מומחה להתמכרויות אמר לי פשוט תפסיקי. כשהפסקתי ,לא ישנתי , סבלתי ממיגרנות נוראיות וכל בני הבית סבלו ממני... חשוב לי להדגיש שהמינון כל השנים נשאר 1 מ"ג.  אודה לכל עזרה והנחיות בנושא  אני נואשת

מה עושים

עם הצורך הזה

כל הזמן להיות תלויה?

אני אחרי פרידה קשה

לא מצליחה להתמודד עם הלבד :(

1. אני סובל מחרדה כרונית מלווה אח"כ בתחושת דכדוך ועייפות מאז שזוכר את עצמי. צורך כבר שנים רבות כדורי הרגעה , ולאחרונה נרשם לי  ויפאקס 150 בבוקר יחד עם אלפראליד 0.5 . בלילה אלפראליד נוסף 0.5.  כיום אני בגיל 73 . זאת הבעייה העיקרית שלי. 
2. לפני כ 7 שנים אובחנתי ב PPMS ללא שימוש בתרופות. אני עדיין עובד 95% מהבית. מתקשה בהליכה רגל שמאל למרחק של מעל כ 200 מטר. לא יציב 100%. לא יכול לשחות . הולך במיים 3 פעמים בשבוע כ 45 דקות כל פעם. 
3. סוכרת מאוזנת ( 2 ג'ניואט ביממה) ערך Ha1c כ- 6.1 . 
4. לחץ דם תקין במצב של רגיעה אלא שבעת חרדה (מלווה אותי לחץ הדם מרקיע למרות שימוש ב"וזודיפ" בבוקר.
5. התחלתי גם להשתמש בליקוריץ' במטרה לטפל בסוכרת ולהקטין את השימוש בג'ניואט- רופאת המשפחה המליצה לי להפסיק. עד היום לא בטוח ב100% שהמלצתה נכונה. 
6. אין לי כאבים לא ממחלה זו ולא מהחרדה , למעט סבל מהמצב הנפשי. רוצה להגיע להנמכה דרסטית של הסבל הנפשי , ומבקש יעוץ אם כדאי לנסות את הקנאביס ללא המרכיב הממסטל. מבקש ייעוץ או כתובת של פסיכיאטר מומחה מהמעלה הראשונה שיבחן את התאנתי לסוג זה של טיפול.

היי, אני מתמודדת נפש מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת ומאניה דיפרסיה.

הפסקתי טיפול פסיכיאטרי על דעת עצמי לפני כמה חודשים בבום כשבאותו זמן פחות או יותר עד לפני חודשיים וקצת הייתי משתמשת בסם ממסי/דוקטור. 

הייתי במסגרת כלשהי שהיה שם שינוי תרופתי מידי פעם ובעקבות משבר יצאתי משם והתדירות של השימוש עלתה.

לאחר מכן (לפני חצי שנה בערך) שמתי לב שהתחילו לי זרמים ברגליים ועם הזמן זה התחיל להגיע לעוד אזורים ולהחמיר. 

היום אני מתקשה ללכת, תמיד יש לי כאבים וזרמים, כפות רגליים קפואות רוב הזמן ומרגישה שאני דורכת על סיכות/נעצים-מתגבר בזמן שכיבה.

הירכיים דיי התנפחו לי, צמרמורת/זרמים כל פעם שאני נוגעת בשיער ומתחילה להתעסק איתו וחלק גדול שם תלוש ושבור בעקבות זה. כאבים בזרועות וחולשה מטורפת, רגישות יתר בגוף ולקור/חום, החלק התחתון אצלי רדום ומרגישה לפעמים מעין שיתוק כשאני שוכבת לאחר כמה דקות.

כל פיפס מגביר את הקיפאון והזרמים בגוף, מפהקת ממש הרבה.

שומדבר לא נעים לי, אפילו מקלחת בשבילי זה סבל מטורף. זה מחליש אותי ולוקח ממני כוחות אז אני צריכה לחשוב פעמיים לפני.

כל פעם שקמה ממצב שכיבה אני עושה גרעפס.

רגישות בבטן, תמיד מרגישה שבעה ונראה שהיא נפוחה.

מתחננת לעזרה כל פעם אבל מעבירים אותי מרופא לרופא ולא מרגיש שבכלל אכפת, הייתי 4 פעמים במיון ללא הצלחה כי מבחינתם זה לא מצב מסכן חיים אבל מבחינתי זה כן, אני חיה מתה.

בקושי מתפקדת, לא יוצאת מהבית אלא אם כן זה לבדיקות או רופאים ואין ברירה.

אני לא בנאדם אובדני אבל מצאתי את עצמי מנסה מרוב רמת הסבל שהייתי בה לפני 3 חודשים.

נעלמתי לחברים שלי לכולם פתאום ועברתי למשפחה בלית ברירה, מרגישה לבד ושאף אחד לא מבין אותי.

לא יודעת מה לעשות, לא ישנה גם טוב כי כל שניה אני מנסה לשנות תנוחה כי הרגליים משתתקות ויש זרמים והכל ואם אני מנסה תנוחה אחרת שהיא לא על הגב זה ממש לוחץ ולא נעים כי הירכיים כמו נייר זכוכית כזה וכבדות.

הכאבים ממש משחקים לי בקופסא וזה מטמטם אותי כבר.

שמישהו כבר יראה אותי, אני לא רוצה לפגוע בעצמי אני רק רוצה עזרה עם להפסיק את הכאבים האלה ולחזור לעצמי עד כמה שניתן.

שלום אני חדשה כאן הפסיכיאטרית רשמה לי פרנאן לדכאון ופוסט טראומה מורכבת ובגוגל ראיתי שזה לחולי כסיזופרניהמישהו יכול להסביר לי מה התרופה הזאת עושה במינון של 8 מג אני מפחדת מהתרופה הזאת מאד אני סובלת גם מהפרעת אכילה על רקע פגיעות מיניות לאורך הילדות והנערות דכאון ופוסט טראומה מורכבת בהתחלה עוד לפני שגילינו את הפגיעות כי הייתי בדיסוציאציה הפסיכיאטרית כתבה שזה גם בורדרליין וגם מאניה דפרסיה כי הייתי יכולה להיות כמה ימים שמחה מאד אבל אחרי זה חודשים שלמים של דכאון קשה ועכשיו יש לי כל הזמן פלאשבקים בעיקר של הגיל הכי קטן והגוף שלי בגיל האמיתי שלו אבל הלב בגיל הקטן 

מישהו רפואי עדיף פסיכיאטר שמבין יכול לעזור לי ולהסביר לי?

היי, אשמח לשתף ולהתייעץ

אני ובת זוג שלי שנתיים ביחד, מתוכן 5 חודשים גרים ביחד, הכיוון והציפייה שלה ושל הסביבה היא שנתארס. (אני בן 31 בקרוב והיא 28)

העניין הוא שבשנה האחרונה החריפה אצלי מאוד בעיה של התמכרות למין בוריאציות שונות שכבר הייתה קיימת קודם, ומקשה עליי מאוד למסד את הקשר, ובאופן כללי פוגעת ברמת המשיכה והוולביינג שלי בתוך הקשר, מלווה בהרבה טרדות ודכדוך..

ההיפר מיניות שלי התחילה בגיל צעיר מאוד, על רקע אירועים כאוטיים בילדות שכללו התפרצות של סכיזופרניה אצל אח גדול והרבה סטרס וחוויות טראומטיות לאורך שנות ילדותי מגיל 5-6 ואילך. כתוצאה מזה התפתחה אצלי כבר מגיל 6 תופעה של אוננות כפייתית כהפגת מתח וויסות רגשי. עם השנים זה נהיה התמכרות לכל דבר בתוספת פורנו קבוע וכו.

עליית המדרגה קרתה אחרי שסיימתי 4 חודשים של מילואים מתחילת המלחמה. חזרתי מתקופה של הרבה סטרס וקושי, והתופעות ההתמכרותיות הסלימו. זה התחיל בפתיחה של פרופילים פיקטיביים באפליקציות נטו בשביל הריגוש הדופמיני, מה שכמובן השפיע על טיב הקשר ועד כמה אני מצליח לרצות בו ולהיות בטוב. ההסלמה הבאה הגיעה כשעברנו לגור ביחד. זה יצר אצלי דחף בלתי נשלט לריגושים מיניים מה שהוביל לכניסה לאתרים וערוצים של שיחות וידיאו עם נשים בתשלום, ומרגיש שאני מאוד קרוב לקחת את זה לשלב הבא של שירותי מין בתשלום.

מיותר לציין שאני חווה קושי, אשמה וחרדה גדולה סביב העניין. הקשר הזוגי שלנו התחיל עם בסיס מעולה, משיכה ואהבה. סה עדיין קיים אבל דועך, ומאוד קשה להחליט במצב הזה על חתונה. בת זוג שלי יודעת על ההתמכרות אבל לא על ההיבטים של שיחות הוידיאו והאפליקציות. אני לאורך השנים האחרונות בטיפול ומנסה למצוא את הדרך לטפל בעצמי ספציפית בעניין ההתמכרות.

אשמח מאוד לתובנות מה עושים במצב כזה.. להתארס ולהמשיך לטפל תוך כדי, או שזאת תהיה טעות פטאלית? כי החשש הגדול הוא שהמצב ימשיך להסלים וזה יביא לחורבן הזוגיות וסיטואציה מאוד מורכבת..

תודה מראש

אני פשוט עובר עם מסרק ברזל מהסוג שמוציא כינים ומגרד עד שיורד לי דם ואני מכור לזה מה לעשות?

בעלי מאובחן במחלת נפש בשם סכיזופרניה ומאז זה מספר שנים אוכל סוכריות כ15 קילו בשבוע והוא גם מוכר כסכרתי אני לא מצליחה לגמול אותו או להמעיט בכמות מה ניתן לעשות

שלום ד״ר שליט.

לפני כשנה להערכתי, התחלתי להתמכר לקנאביס. זה התחיל בהתחלה מזה שהייתי מעשנת עם בן הזוג שלי ואז זה הלך וגבר והתחלתי לקנות.

אני מרגישה שהעישון של זה גורם לי לבעיות נפשיות מאוד לא טובות זה גורם לי למצבי רוח קיצוניים כמו עצבים בלתי נשלטים, אני יכולה להתחיל ריב על כלום ולמשוך אותו שעות מה שלא היה לי לפני שהתחלתי לעשן אני מאוד קצרה בתגובות שלי, במחשבה שלי... אני רוצה בזה כל הזמן כשאני לא מעשנת, אני לא מרגישה חיה גם אם זה לרבע שעה. זה גם גרם לי לרדת בצורה דרסטית במשקל וכמה חודשים ספורים ארבעה חמישה חודשים אני ירדתי בין 15-20 ק"ג ואני פוחדת מזה מאוד אני פוחדת שזה יהיה בלתי נשלט אצלי שאני לא אוכל לשלוט על הירידה הזאת במשקל. וגם הווסת שלי התחיל ליצור לי בעיות הווסת שלי יכולה להגיע פעם בחודש ליומיים שלושה ואחרי שבוע לקבל שוב ליומיים שלושה. ובנוסף לזה, זה גם מקשה עליי לצאת לשוק העבודה אין לי עצבים לחפש עבודה אני לא רואה את עצמי איך אני יוצאת ומתחילה לעבוד ואני יודעת שאני חייבת את זה. אני כבר אובדת עצות אני פוחדת שאני אגיע למצב שזה יהיה חוסר שליטה אצלי שאני לא אדע איך להתמודד עם זה. מה אפשר לעשות?