שלום רב ובהצלחה   תרופת נורטילין חסרה בשוק מזה 4 שבועות ותיהיה שוב רק בעוד 6 שבועות מה אתם מציעים כחלופה  זמנית או קבועה   תודה

היי אלעזר

השילוב הזה בין ממריצים למרדימים (Uppers & Downers) הוא שכיח מאוד. לעתים השימוש מתחיל בממריצים (למשל לטיפול בהפרעת קשב או בעת בילוי חברתי) אך הם מפריעים לשינה או מגבירים חרדה והמטופל פונה לשימוש בכדורי שינה/הרגעה על מנת לטפל בתופעות הלוואי הללו של הכדורים הממריצים. לעתים הכיוון הוא הפוך - מטופלים משתמשים בתרופות לשינה אך תרופות אלה מובילות לעייפות במהלך היום (ובעיקר בשעות הבוקר, אם השפעת תרופה שניטלה בלילה טרם חלפה) והמטופלים פונים לשימוש בממריצים על מנת לתפקד. כמובן שהשילוב הזה יוצר במקרים רבים מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו והוא כרוך בסיכון בריאותי מוגבר - שילוב החומרים עלול להוביל לצורך במינונים הולכים וגדלים משני הכיוונים ובכך להוביל לסכנת מנת-יתר.

חשוב לציין ששימוש קבוע בקלונקס ותרופות דומות, בעיקר אם הוא ממושך והתרופה ניטלת במינון גבוה, מחייב תהליך גמילה תחת ליווי רפואי. הפסקה חדה של שימוש בתרופות אלה עלולה להביא להתקפי חרדה, קשיי שינה חמורים ובמקרים מסוימים אף לפרכוסים ולמצבים מסכני חיים אחרים. 

אין פתרון קסם יחיד שמתאים לכולם, ורצוי במקרים של התמכרות משולבת למספר חומרים לפנות לאיש מקצוע המתמחה בטיפול בהתמכרויות ושימוש בחומרים. אם בעיית השינה היא הבעיה הראשונית, סביר שניתן למצוא שילוב של פתרונות - פתרון לא תרופתי כגון הקפדה על היגיינת שינה או טיפול CBT לנדודי שינה (CBT-I) ופתרון תרופתי שלא יגרום לעייפות ביום ושאינו בעל פוטנציאל ממכר. גם במקרה שיש צורך בשימוש בממריצים, ניתן להתאים טיפול תרופתי שישפיע באופן מינימלי על שעות הלילה. 

ראה גם מאמר על התמכרות לתרופות שינה והרגעה כאן ועל ממריצים כאן. 

נשמע שאת מתארת חוויה עמוקה של מצוקה, חוסר שליטה, פחד, והרגשה שהגוף והנפש מתנהלים כמעט בנפרד ממך. 

מה שאת מתארת יכול להישמע מוכר למי שחווה התקפי חרדה או מצבים דיסוציאטיביים—תחושת ניתוק מהעצמי ומהמציאות. לעתים קרובות מצבי ניתוק מופיעים כחלק מתסמונת  פוסט-טראומטית, התקפי חרדה או בעקבות שימוש בחומרים מסוימים כמו פסיכדלים, קטמין ולעתים אף קנביס. 

כדאי מאוד לפנות בהקדם למטפל.ת מקצועי.ת (פסיכיאטר/פסיכולוג/עו"ס קליני) כדי לעבור הערכה מסודרת ולקבל עזרה מתאימה.
יש טיפולים שיכולים להקל באופן משמעותי.

אם את מרגישה שאת בסכנה או שהמצוקה גוברת מדי, אל תהססי לפנות לעזרה מיידית—גם מוקד ער"ן 1201 או להגיע לחדר מיון אם צריך.

שלום אפרוני
יש מספר משתנים שעשויים להשפיע על המסגרת המתאימה ביותר לטיפול. בימים אלה נפתחות מרפאות ייעודיות לטיפול בהתמכרויות בקופות החולים השונות - מומלץ לברר עם רופא/ת המשפחה לגבי מרפאות אלה. בנוסף ניתן לפנות לאחת מהמרפאות לטיפול בהתמכרויות - לא ציינת את אזור מגוריך, אך קיימות מרפאות ברחבי הארץ, כולל מרפאות של המרכז הישראלי להתמכרויות - בנתניה בשיתוף בית חולים לב השרון ובי-ם בשיתוף בי"ח הדסה וכן מרפאות של האגודה לבריאות הציבור בפיזור ארצי.
במרבית המקרים ניתן לבצע גמילה מבנזודיאזפינים ללא אשפוז, אך בהתאם למשך התלות בתרופות אלה, למינון הניטל ולמצב הרפואי ברקע לעתים יש צורך בגמילה תחת ניטור רפואי, במקרים כאלה מסגרות הטיפול הן שונות וכוללות אשפוזיות ציבוריות, מחלקות לתחלואה כפולה בבתי חולים פסיכיאטריים או מרכזי גמילה פרטיים.

קודם כל תודה רבה רבה על המענה! 

שיתפתי פה את כל זה כדי שתהיה לך תמונה כוללת של הסיטואציה שאני נמצאת בה עד כמה שאפשר כדי לדעת פחות או יותר כיוון כללי של מה המקור לזה. 

מעבר לזה, תהיתי אם אלו יכולים להיות תסמינים של שימוש בסם דוקטור או תופעות לוואי של הפסקת הטיפול בכדורים פסיכיאטריים בבת אחת.

הייתי אצל אורתופד עמוד שדרה, ראומטולוג ונוירולוג-אף אחד מהם לא באמת אבחן אותי.

למה בית חולים הוא לא המקום לזה? יש להם אפשרות לעשות בדיקה מקיפה על המקום במקום למשוך את הכאבים ואת הזמן.

שוב תודה, הלוואי ויהיה קצת פחות כואב

שלום

קיימות גישות שונות לגבי שימוש בתרופות פסיכיאטריות לאחר גמילה. בעבר, קבוצות 12 צעדים כגון AA התייחסו לתרופות פסיכיאטריות כאל המשך שימוש בסמים. דבר זה הוביל לקשיים מרובים, שכן חלק משמעותי מהמתמודדים עם התמכרות מתמודדים במקביל עם הפרעות פסיכיאטריות שונות והעדר טיפול מיטבי הוביל לעתים להחרפת המצב הנפשי ולחזרה לשימוש בחומרים. לאור זאת השתנתה הגישה במרבית קבוצות אלה, ויש הכרה בכך שיש מקום לשיקול דעת מקצועי ובעיקר כי לא כל התרופות הפסיכיאטריות הן מקשה אחת - יש אמנם תרופות בעלות פוטנציאל ממכר, אך הדבר אינו נכון עבור חלק ניכר מהתרופות.

אין לי מידע מספק לגבי יעילות הנרוקסן, אך בחינת החומרים הפעילים שבו מעלה שהוא מכיל פסיפלורה, שהיא צמח אם השפעות מרגיעות ידועות (אם כי בתרופה הומאופטית הוא מדולל עד כדי ריכוז נמוך למדי). הוא מכיל גם קפה - אך בדילול כזה שבו למעשה אין קפאין בחומר. באופן מעשי - אין חשש משימוש בתכשיר זה.

במידה והתכשיר הנ"ל אינו מסייע קיימות אופציות רבות אחרות שיכולות לסייע לשינה מבלי חשש להתפתחות התמכרות - מלטונין, מגנזיום גליצינט ושורש ולריאן לדוגמא וכן שיטות לא תרופתיות כגון CBT-I (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לשינה). ישנה גם תרופת מרשם מבוססת לבנדר בשם לשיאה שיכולה לסייע בהפחתת חרדה (זוהי תרופה שניטלת יומיום ומשפיעה לאחר כשבועיים).

שלום ותודה על השיתוף.

עולה מדברייך שאת נוטלת שילוב שאכן עלול להיות מסוכן - הן מיידית (למשל - סיכון מוגבר לנפילות) והן בנזקים מתמשכים כמו פגיעה בזיכרון ובריכוז. תרופות ה-Z (כמו סטילנוקס, נוקטורנו, זודורם) נקשרו גם להפרעות שינה כמו הליכה או אכילה מתוך שינה שעלולות להביא למצבי סיכון. נטילה של מינון גבוה לאורך זמן יוצרת תלות המתבטאת בשני אופנים - עצם הפחתת או הפסקת הטיפול מובילה מיידית לחוסר שינה וכן מלווה בתופעות לוואי שנעות בין "לא נעימות" למסכנות חיים (הפסקה חדה עלולה להתבטא בין השאר בפרכוסים). לאור זאת, יש לבצע כל הפחתה או הפסקה של תרופות אלה בליווי רפואי.

ככלל, במקרה של שימוש ארוך שנים בתרופות ממשפחה זו, אנו ממליצים על ירידה בקצב של כ-20% מהמינון ההתחלתי מדי שבועיים. באופן כזה, ניתן לבצע הפחתה הדרגתית לאורך כחדשיים וחצי וניתן לצפות כי תופעות גמילה כגון קושי בשינה, חרדה, עצבנות, כאבי ראש ורעד תהיינה קלות יותר באופן משמעותי. נקודה חשובה כאן היא שגם אם הצלחת להפחית אך לא להפסיק לחלוטין - עדיין חלה התקדמות, הסיכונים הכרוכים בשימוש קבוע בתרופות פחתו וייתכן ובעתיד תוכלי להמשיך בהפחתה עד כדי הפסקה. 

בנוסף, לעתים אנחנו ממליצים על תרופות חלופיות לשינה שאינן ממכרות וכרוכות בסיכונים מופחתים לעומת משפחת הבנזודיאזפינים או תרופות ה-Z (אליהן משתייכות בונדורמין, ואבן, סטילנוקס, זודורם, ונוקטורנו). את כבר מקבלת סרוקוול ואלטרולט שהינן תרופות מרדימות שאינן ממכרות, ייתכן ויהיה צורך זמני בהעלאת מינון הסרוקוול או שילוב תרופות אחרות לשינה. ישנם מחקרים אשר הראו כי מלטונין בשחרור מושהה מסייע בעת גמילה מבנזודיאזפינים (נמכר בישראל תחת השם סירקדין). בנוסף, לאחרונה הגיעו לישראל תרופות ממשפחת ה-DORA (תרופה בשם dayvigo) הפועלות על הקולטן לאורקסין, מסייעות מאוד לשינה ונחשבות בטוחות יותר לשימוש לעומת משפחת הבנזודיאזפינים או תרופות ה-Z. 

על כן - כדאי לשקול יחד עם רופא/ת המשפחה הפחתה הדרגתית ואיטית מאוד תוך ליווי והעזרות במידת הצורך בתרופות שינה הנחשבות ליותר בטוחות.

במידת הצורך ניתן לפנות למרפאות לטיפול בהתמכרויות שנפתחו בשנה האחרונה בכל קופות החולים. במקרים מסוימים (במיוחד אם יש מצבים רפואיים נוספים ברקע הדורשים ניטור גופני יותר צמוד) תהיה המלצה על גמילה במסגרת אשפוז.  

בהצלחה!

עלייך נאמר "מה רבו מעשיך אלוהים..."

אתה מכור למציצנות וזה בסדר,התלבטתי הרבה לאיזו הודעה להגיב אבל הפורום הזה ריק יותר מהשני.

מי שלא תהיה,מהצפון כנראה,שיהיה לך הרבה לבריאות,אף פעם לא בירכתי מהלב כמו שאני מברכת אותך כרגע,קראתי את כל התהילים היום,חיפשתי תשובות להרבה דברים ובאמת שהייתה לי התמכרות אבל היא נעלמה ברגע ברוך ה',היא גם לא תחזור כי ההתמכרות הזאת הכניסה יותר מידי טרולים לחיים שלי אז אני אהרוג אותה ואני אבין שהיא לא עשתה לי טוב,רק בדמיון שלי,במציאות מלאת טרולים כמוך עדיף להיות לבד ולא בסביבה כזאת.במציאות כזאת.

תודה לך שהיית התפכחות מרעננת.מים קרים וקפואים אני נשבעת לך שאני לא אחזור להתמכרות שלי יותר,לא נלחמתי בה יותר מידי אבל הפעם באמת שזה מוגזם.

אתה צריך להפסיק להציץ לחיים הפרטיים של אנשים אחרים עונש.מעתה זה יהיה השם שלך.עונש.

תודה לך באמת מכל הלב.פקחת לי את העיניים והבנתי המון דברים, שאלוהים יברך אותך,באמת.באמת.אני מאחלת לך שאלוהים יברך אותך כי עזרת לי מאוד.

שיהיה לך שבוע טוב ומבורך ושלי זה שייכת לי,אברהם כי זה שילוב יפה...שלי אברהם.עדיף שלי אברהם על פני שייכת לי-כינוי דרמטי מידי.שיהיה לך כל טוב מציצן.

ואוו.

אני מזדהה מאד.  

לא יודע מה לומר, זה באמת קשה מאד.  אני גם נמצא במשבר דומה.   אבל אני לומד להכיר בן אדם מקסים ומדהים שלא שמתי לב אליי כל חיי, אחד שאף פעם לא ניפרד, שהלך איתי בכל המסע והיה עד לכל התחנות, מתוק ומלא טוב, וגם לא חף מחסרונות. שזה אני.    אני מבין שבאיזשהו מקום עכשיו אני בדייט עם עצמי. ואני בעיקרון ממש לא הבן אדם למשפטים המתייפי פים האלה... אבל זאת האמת שלי.

שולח לך הרבה כוחות , זה תקופה קשה, אבל אולי זה יכול להיות התקופה שתודי עליה כל החיים?