קרוהן וקוליטיס
מנהלי קהילה
התמודדות נפשית עם מחלת קרוהן
כיוון שהגוף והנפש קשורים בצורה הדוקה, מתח נפשי עלול להשפיע על המהלך של מחלת קרוהן. איך להתמודד עם המתח?
חולים במחלת קרוהן מקבלים את אבחנתם ברגשות שונים. חלקם מביעים כעס למשך זמן מה. אחרים חשים תחושת הקלה כאשר הם סוף סוף יודעים מה הבעיה שגרמה להם להיות חולים.
בעוד שהשלמה מהירה עם המחלה עוזרת בוודאות לחולים, אשר יכולים ליטול חלק פעיל בטיפול הרפואי, כל חולה שונה מאחר וצריך להתרגל לחיות עם המחלה בדרכו שלו.
אין צורך בהאשמה עצמית או בהאשמת אחרים כאשר מתחילים להבין את המחלה. ישנם מקורות מידע זמינים - כגון קבוצות תמיכה מקומיות והדרכות - בנושא מחלות מעי דלקתיות. חולי קרוהן לעולם לא צריכים להרגיש בודדים.
בעודך חי את חייך בצורה הרגילה ביותר שאתה יכול, עליך לשאוף לבצע את אותן פעולות שעשית לפני אבחנת המחלה. בחלק מהימים, לא יהיה לך חשק לעשות זאת. בימים אחרים, תרצה להשקיע בזה את כל כולך. רק אתה יכול להחליט מה טוב בשבילך. יועיל מאוד לבצע את הוראות הרופא שלך, לשמור על אופטימיות וליטול חלק פעיל בטיפול. זהו המרשם הבסיסי הטוב ביותר.
סביר יותר להניח כי המצוקה הרגשית שהחולים מרגישים לעתים היא תגובה לתסמיני המחלה עצמם. לא מפתיע שחולים מסוימים מתקשים להתמודד עם מחלה כרונית. מחלות אלו מהוות איום על איכות חייהם הגופנית והרגשית, על התפקוד החברתי שלהם ותחושת ההערכה העצמית. חולי קרוהן צריכים להתקבל בהבנה על ידי בני משפחותיהם והרופאים המטפלים בהם ולקבל מהם תמיכה רגשית.
בדרך כלל אין צורך בטיפול פסיכותרפי מסודר, אך חלק מהחולים מפיקים תועלת רבה משיחות עם מטפלים בעלי ידע במחלות כרוניות בכלל ומחלות מעי דלקתיות בפרט.
השירות הרפואי כולל גם עמותות חולים במקום מגוריך האמורות להציע קבוצות תמיכה מקומיות לצורך עזרה בהתמודדות שלך ושל משפחתך עם המחלה.
ישנן שיטות רבות להתמודד עם מחלת קרוהן. התקפי שלשול, כאב או גזים עלולים לגרום לחולים לפחד משהות במקומות ציבוריים. במצבים כאלו, תכנון מוקדם עשוי להקל על הפחד, כמו בירור מוקדם של מיקום השירותים במסעדות, מרכזי קניות, תיאטראות ותחבורה ציבורית.
מחלת קרוהן היא אמנם מחלה כרונית לא קלה עם סיבוכים רבים, אך היא אינה נחשבת למחלה קטלנית. מרבית החולים במחלה זו יכולים לנהל חיים יעילים ופוריים, אף שהם עלולים להתאשפז מפעם לפעם או ליטול תרופות. בין ההתלקחויות של המחלה, חולים רבים מרגישים בטוב וללא תסמינים באופן יחסי. אולם, כל חולה שונה מאחר, ועליך ועל הרופא שלך למצוא את הטיפול הטוב ביותר עבורך.
ערכה אתי חסקלוביץ'