בנשים לאחר מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס, ל- Strontium Ranelate(פרוטלוס) השפעה משמעותית על פעילות בניית עצם, השפעה העולה על זו של Alendronate (פוסאלאן), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס European Congress on Osteoporosis and Osteoarthritis.

החוקרים כותבים כי התוצאות אינן בלתי-צפויות, מאחר ש-Alendronate הינה תרופה שבעיקרה מונעת ספיגת עצם, בעוד ש- Strontium Ranelate מפחית ספיגת עצם ומעלה את ייצור העצם.

החידוש במחקר הנוכחי הוא השימוש בביופסיות עצם לפני ואחרי הטיפול – מדד הזהב להערכת ההשפעות של הטיפול באוסטיאופורוזיס – שהדגימו את פעילות בניית העצם של Strontium Ranelate.

מדגם המחקר כלל נשים עם אוסטיאופורוזיס לאחר-מנופאוזה (כלומר, צפיפות נמוכה של המינראלים בעצם ו/או שברי שבירות) ומאפיינים קליניים דומים. הגיל הממוצע של המשתתפים נע סביב 64 שנים. גם מדדי T-score (ביטוי לצפיפות העצם) בעמוד השדרה המותני היו דומים.

הנשים טופלו ב- Strontium Ranelate במינון 2 גרם ליום או ב-Alendronate במינון 70 מ"ג בשבוע. כל המשתתפות נטלו בנוסף קלציום במינון 1000 מ"ג וויטמין D במינון של 800 יחידות בינלאומיות ביום. ביופסיות של העצם נערכו בתחילת המחקר ולאחר 6 ו-12 חודשי טיפול.

הממצאים מבוססים על 268 נשים (179 מטופלות ב- Strontium Ranelate ו-89 מטופלות ב-Alendronate) עם זוג ביופסיות. יעד הסיום העיקרי היה ההבדל הממוצע בין הקבוצות במדד MS (Mineralizing Surface)- שטח מינרליזציה. מדד להערכת ייצור העצם המתבטא כאחוז מפני שטח העצם.

לאחר 6 ו-12 חודשי טיפול, חל שיפור במדד MS בהיקף שהיה משמעותי יותר בחולות שטופלו ב- Strontium Ranelate, בהשוואה לאלו שטופלו ב-Alendronate.

ההבדל בין הקבוצות עלה ל-4.65% לאחר 12 חודשים לאחר 12 חודשים שיעור יצירת העצם היה גבוה יותר בהשוואה למצב לאחר 6 חודשים.

שני התכשירים נסבלו היטב. שיעורי ההיארעות הכוללים של תופעות לוואי עם Strontium Ranelate היו לרוב קלים וזמניים – בעיקר בחילות ושלשולים. ההיארעות השנתית של תרומבואמבוליזם ורידי נעה סביב 0.7%, עם סיכון יחסי של 1.4 בחולים שטופלו ב- Strontium Ranelate, בהשוואה לפלסבו. יש להיזהר במתן התרופה לחולים בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי.

מתוך כנס European Congress on Osteoporosis and Osteoarthritis

החדשה פורסמה באתר E-med