מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותהשתלת יד רובוטית בבני האדם

השתלת יד רובוטית בבני האדם

בשנתיים הקרובות יזכו חמישה טטראפלגים (משותקים בארבעת הגפיים) ביד רובוטית שתחובר לגופם ותופעל בכוח המחשבה


יד רובוטית לאנשים שמופעלת על ידי מחשבה (צילום: panthermedia)
יד רובוטית לאנשים שמופעלת על ידי מחשבה (צילום: panthermedia)

ימים אלה מהווים פתיחתו של של עידן חדש של איברים מלאכותיים, כאלו המסוגלים לחקות את הגפיים האנושיות במדויק, ואפילו לנוע בכוח המחשבה בלבד, בזכות החיבור הישיר שלהם עם המוח באמצעות אלקטרודות.

 

מבחינתה של (DAPRA (Defense Advanced Research Projects Agency, העידן החדש נפתח במתן מענק על סך 34.5 מיליון דולרים לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס. המענק נועד לקדם את פיתוח וניסוי יד רובוטית תותבת בבני-אדם, כאשר השליטה ביד מתבצעת ישירות מהמוח.

 

העיצוב הסופי שנקרא MPL דומה אנטומית בצורה מדהימה ליד אנושית רגילה. היד מציעה 22 מעלות של תנועות וכוללת זרוע, כף יד וחמש אצבעות, שכל אחת מהן מסוגלת לנוע לפי רצון המשתמש בה. משקלה אינו עולה על זו של יד אנושית, 4.5 ק"ג  והיא מספקת גמישות ויכולת תנועה דומה לזו של היד המקורית. הפעלת היד מתבצעת ישירות המוח, באמצעות אלקטרודות שמושתלות ברקמת המוח ודרכן עוברים מסרים חשמליים שנשלחים מתאי עצב. היד המלאכותית תוכל גם לקבל מסרים מהסביבה ולהעבירם למוח, שם האלקטרודות יגרו את התאים המתאימים ויגרמו לחולה להרגיש כאילו היד הרובוטית ניחנת גם בחוש מגע של ממש.

 

טכנולוגיות דומות פותחו בשנים האחרונות ונוסו בעיקר בקופים. בשנתיים האחרונות התפרסמו מחקרים וסרטים המראים קופי מקק ששולטים ביעילות בידיים רובוטיות באמצעות אלקטרודות שהושתלו במוחותיהם. ההתקדמות המדעית שהושגה בזכות הניסויים בקופים מאפשרת עכשיו להתקדם הלאה לניסויים ממשיים בבני-אדם. לפי תוכנית המחקר, בשנתיים הקרובות יזכו חמישה בני-אדם ביד רובוטית שתחובר לגופם. כל החמישה יהיו חולים המשותקים בכל ארבעת גפיהם. היכולת להניע יד חדשה יכולה להביא לשינוי משמעותי בחייהם. במידה והיד הרובוטית תוכיח את בטיחותה, השלב הבא יהיה השתלתה גם בקטועי-גפיים, ובמיוחד בחיילים האמריקאים החוזרים משדות הקרב באפגניסטן ובעיראק.

 

השימוש ברובוטיקה הוא לא חדש בתחום הרפואה. הזכרנו כבר את היד הרובוטית שנועדה לעזור לאנשים מוגבלים לפתוח דלתות או שימוש ברובוטיקה לשיקום אנשים אחרי אירוע מוחי.

 

במהלך השנה הקרובה, המערכת של היד הרובוטית תנוסה באנשים משותקים עם פגיעה "גבוהה" בחוט השדרה. " לאנשים הללו יש הכי הרבה מה להרוויח", אומר מייקל מקלוגלין, מנהל התונכית. "שלא כמו אנשים קטועי גפה, אנשים שמשותקים בארבעת הגפיים תלויים לגמרי בסביבה ומסובבים אותם. אין להם אלטרנטיבה. הפיתוח הזה עשוי לשנות להם לגמרי את החיים".

 

למרות האופטימיות, קיימים עדיין מכשולים הנדסיים בדרך להרכבת פרוטזות שיישארו מחוברות לגוף ולמוח לאורך זמן. הבעיה העיקרית טמונה בהימצאותן של האלקטרודות לאורך זמן במוחו של האדם. כמו כל גוף זר, הגוף שךנו ינסה לדחות ולהרחיק את האלקטרודות, ותוך מספר חודשים הן מהוות את המוקד לתגובה חיסונית שעלולה במקרה קשים אף להביא למותו של האדם. במקרה הטוב ביותר, לאורך שנים נוצרת רקמה צלקתית מבודדת מסביב לאלקטרודות, אשר מונעת ומפריעה לתיפקוד תקין של האלקטרודות. החוקרים יהיו חייבים למצוא פיתרון לבעיית הדחייה החיסונית, לפני שנתחיל לראות אנשים שמסתובבים עם יד שלישית.

 

תוצאות הניסוי יאפשרו לא רק לקטועים ומשותקים, אלא לכל אדם שאיבד את היכולת להשתמש בידיים, לנהל אורח חיים נורמלי ככל האפשר, למרות פגיעה או מחלה קשה.

  

 

Human Trials of Thought-controlled Prosthetic Arm Set to Begin

 

הבלוג של רועי צנזה 

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן