הדיאטה המערבית עתירה במלח, בעיקר במזונות המתועשים. הפחתת צריכת המלח בדיאטה הינה יעד חשוב ביותר לשיפור בריאות הציבור.

במחקר שפורסם אתמול ב-New England Journal of Medicine, השתמשו במודל סטטיסטי של ה-Coronary Heart Disease Policy (CHD) בכדי לנסות ולכמת את היתרונות המושגים ע"י הפחתת צריכת המלח בדיאטה באוכלוסיה הכללית, וזאת ע"י הגבלת צריכת המלח ל-3 גרם ליממה (כ-1.2 גרם נתרן ביממה).

החוקרים העריכו שיעורים ומחיר תחלואה לבבית בקרב תתי קבוצות שונות באוכלוסיה, שהוגדרו עפ"י מין, גיל וגזע. החוקרים השוו השפעת הפחתת המלח לעומת התערבויות אחרות שמטרתן הפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי וכן השוו יעילות מול תועלת בהשוואה לטיפול ביתר לחץ דם עם תרופות.

תוצאות המחקר הראו כי הגבלת צריכת מלח ל-3 גרם ליממה, צפויה להפחית מס' מקרים חדשים לשנה של מחלת לב כלילית ב-60,00-120,000, להפחית שבץ מוחי ב-32,000-66,000 לשנה, להפחית אוטם חד של שריר הלב ב-54,000-99,000, ולהפחית מס' מקרי תמותה שנתיים מכל סיבה ב-44,000-92,000.

יתרונות אלו צפויים בכל תתי האוכלוסיות. היתרונות הקרדיווסקולריים של הגבלת המלח משתווים ליתרונות של התערבויות אחרות, כגון ירידת משקל, הפסקת עישון ואיזון שומנים בדם.

החוקרים מסכמים ואומרים כי הגבלת צריכת המלח ל-3 גרם ליממה צפויה לחסוך 194,000-392,000 שנות איכות חיים ולחסוך כ-10-24 בליון דולרים לשנה בעלויות לבריאות. חסכון זה צפוי גם אם יפחיתו בהדרגה את צריכת המלח ב-1 גרם ליממה בין השנים 2010-2019.

לאור הממצאים הללו, עולה כי הפחתת כמויות המלח במזון, צריכה להיות יעד לאומי מדרגה ראשונה.

content.nejm.org/cgi/content/full/NEJMoa0907355

תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה