עם העלייה העולמית בממדי ההשמנה בעשורים האחרונים – מדווח גם על עלייה בסיבוכים ביכולת הפריון והפוריות, שכן אנשים עם עודף משקל והשמנה נמצאים בסיכון גבוה יותר להפרעות בפוריות, בהשוואה לאנשים במשקל תקין.

אי פריון, שמקובל להגדירו ברפואה כחוסר היכולת להרות לאחר 12 חודשים של קיום יחסי מין לא מוגנים – מהווה תופעה רווחת שמדווחת על ידי 15% מהאוכלוסייה במדינות מפותחות, אחד מכל שישה זוגות. הסיבות לכך עשויות להיות קשורות בהפרעות פיזיולוגיות באיברי הרבייה הנשיים והפרעות כרומוזומאליות בכ-18% עד 30% מהמקרים. במקרים אחרים, כשאי פריון אינו ניתן להסבר ברור, עשויות להיות השפעות משולבות של מספר גורמים, ובכללם תזונה לקויה וכן משקל גוף חריג – עודף משקל והשמנה או לחילופין תת משקל.

עוד ביולי 1952 פרסמו חוקרים אמריקאים בכתב העת New England Journal of Medicine דיווח ראשון מסוגו בשעתו, אשר סקר 100 נשים בגילי 40-16 עם הפרעות במחזור החודשי ובפוריות, ומצא כי 43% מתוכן שקלו 20% או יותר מהמשקל המומלץ עבורן, בהשוואה ל-13% בלבד בקבוצת ביקורת של נשים ללא הפרעות במחזור.

מאותה העבודה הוסיף והתבסס במחקרים רבים נוספים הקשר שזוהה בין השמנה לבעיות אי פריון. רוב המחקרים מצביעים כיום על קשר ישיר ומדורג: ככל שהמטופלת סובלת מהשמנה חמורה יותר – כך הסיכון להפרעה בפוריות גדל. וכשכבר משיגים הריון, נמצא כי השמנה מעלה את הסיכון לסיבוכים בהריון ובלידה, הן לאם והן לעובר.

עבודות קושרות גם בין השמנה לפגיעה בפוריות של הגבר, לרבות ירידה בספירת הזרע ובאיכות הזרע, אם כי הראיות בנוגע לקשר זה מצומצמות יותר. בנוסף, השמנה מעלה את הסיכון להפרעות בתפקוד המיני של הגבר שעשויות להשליך על ירידה בסיכוי של בני זוג להביא ילדים לעולם.

בכל הקשור בבעיות פריון שמקורן בהשמנה – המסר המרכזי הוא כי טיפולים להורדה במשקל, לרבות באמצעות אורח חיים בריא, תרופות להרזיה ובמצבים של השמנה חולנית – אף ניתוח בריאטרי – מסייעים ברוב המקרים גם לפתרון בעיות פוריות ומשפרים משמעותית את הסיכויים להיריון תקין.

כיצד השמנה פוגעת בפוריות האישה?

בין ההפרעות בפוריות השכיחות בקרב נשים עם השמנה נמנים אי ביוץ, ירידה באיכות הביציות, פגיעה במחזור החודשי, שיעורים נמוכים של הריונות ועלייה בסיכון להפלות ולסיבוכים בהיריון ובלידה.

מדענים עד כה לא הצליחו לתאר במדויק את המנגנון שבאמצעותו השמנה פוגעת בפוריות, וההנחה כי מדובר במנגנון מורכב שמשלב מספר גורמים.

פגיעה בפעילות ההורמונאלית

השמנה משפיעה על שיבוש הפעילות ההורמונאלית באופן שמוביל לפגיעה בתהליכי התבגרות והתפתחות מינית תקינים. בין השאר, מחקרים מעלים כי אצל נשים עם השמנה חלה עלייה ב'ארומטיזציה' – תהליך התמרה של אנדרוגנים לאסטרוגנים, מה שמשבש את פעילותם של הורמונים המכונים 'גונדוטרופינים' מסוג LH ו-FSH, שתפקידם בין השאר לגרות את השחלות ולעודד ביוץ.

נשים עם השמנת יתר גם מצויות בסיכון להפרשה מוגברת של אינסולין ולהתפתחות תנגודת לאינסולין – אשר מעבר להיותה שלב מקדים לסוכרת סוג 2, יש לה גם השפעה על הפריון בעלייה בסיכון להתפתחות 'היפראנדרוגניזם' – הפרשה מוגברת של אנדרוגנים שמעלה את הסיכון לסיבוכים שונים ובכללם סיבוכי פוריות, לרבות פגיעה בסדירות המחזור החודשי ולשחלות פוליציסטיות. תסמונת השחלות הפוליצסטיות (PCOS) היא הפרעה הורמונאלית (אנדוקרינית) שאופיינית לנשים בגיל הפוריות, אשר מובילה לעיבוי רירית הרחם ומתבטאת בסיבוכים שונים בפוריות, ובכללם ביוץ ומחזור חודשי שאינם סדירים, ריבוי זקיקים בשחלות וקשיים בכניסה להיריון.

כמו כן, השמנה משפיעה על ירידה ברמות הגלובולין-קושר-הורמוני מין (SHGB), ירידה בהפרשת הורמון גדילה ועלייה בהפרשת הורמון הלפטין – אשר משפיעים על קושי להיכנס להיריון.

מעבר להשמנה, גם השמנה ביטנית באופן ספציפי קשורה לסיכון מוגבר להפרעות פריון, לרבות מחזור לא סדיר ותסמונת השחלות הפוליציסטיות, ככל הנראה על רקע השפעות הורמונאליות.

הצטברות שומנים עודפים

הצטברות שומנים עודפים באיברי הרבייה הנשיים מגדילה אף היא את הסיכון לסיבוכי פוריות ולקושי להיכנס להיריון במגע מיני.

איך עודף משקל משפיע על הסיכוי להיריון?

סקירת מחקרים שפורסמה באוגוסט 2010 קובעת כי משקל עודף מוביל להפחתה כוללת של כ-30% בשיעורי ההיריון, הן בהריונות ספונטניים והן בהריונות לאחר טיפולים.

מחקר מהולנד שעקב אחר 3,029 נשים עם השמנה, וממצאיו פורסמו בפברואר 2008 בכתב העת Human Reproduction מעלה כי במשקל עודף, מעל למדד השמנה BMI של 29 יחידות, כל עלייה של יחידה במדד ההשמנה מפחיתה ב-4% את הסיכוי להרות.

בבחינת נתונים שנאספו ב"מחקר האחיות השני" – מחקר מעקב אמריקאי נרחב מאוניברסיטת הרווארד שכלל 26,125 משתתפות וממצאיו פורסמו במארס 2002 בכתב העת Epidemiology, התברר כי מבין הנשים שסובלות מבעיות בפוריות הקשורות באי ביוץ, 12% מהמקרים מיוחסים לתת משקל (כשמדד השמנה BMI נמוך מ-18 יחידות) ו-25% מהמקרים מיוחסים לעודף משקל והשמנה (כשמדד ההשמנה מעל 25 יחידות), כאשר כל שעה נוספת של פעילות גופנית מאומצת בשבוע משפרת את המצב ומפחיתה ב-7% את הסיכון לבעיות בפוריות.

איך השמנה משפיעה על הפריה חוץ גופית?

גם בקרב נשים המטופלות בהפריה חוץ גופיתIVF  – מחקרים מעלים שככל שמדד ההשמנה גבוה יותר, כך גדלים הסיכויים למחזור טיפולים כושל. במחקר אמריקאי נרחב שפורסם בנובמבר 2018 בכתב העת Journal of Assisted Reproduction and Genetics, ומבוסס על מדגם של 51,198 נשים שעברו מחזורי טיפול בהפריה חוץ גופית, נמצא כי בהשוואה לנשים במשקל תקין, הסיכוי להפסקה או ביטול של מחזור טיפולי הפריה מתוכנן היה גבוה ב-17% לנשים עם עודף משקל וב-28% עד 50% לנשים עם השמנה, הסיכוי לאיתור כמות מספקת של ביציות היה נמוך ב-2% עד 7% לנשים עם השמנה, הסיכוי ליצירת עוברים ברי שימוש היה נמוך ב-2% עד 5% לנשים עם עודף משקל והשמנה והסיכויים להריון מוצלח היו נמוכים ב-11% עד 14% לנשים עם השמנה.

חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי הילל יפה מדווחים בספטמבר 2017 בכתב העת Assisted Reproduction and Genetics כי בהסתמך על מדגם של 46 מטופלות בהפריה חוץ גופית, טיפולי הפריה לנשים עם משקל תקין מובילים לשאיבה של יותר ביציות איכותיות, ללא גודל ו/או עובי חריגים שפוגעים בהמשך ביכולת להיכנס להיריון, בהשוואה לטיפולי הפריה לנשים עם משקל עודף.

למרות ממצאים אלה, קיימות במקביל גם עבודות נוספות שלא מזהות קשר בין השמנה לפגיעה בהצלחתם של טיפול הפריה, ונכון להיום אין אחידות דעים בספרות הרפואית בנושא.

לפי מחקר ישראלי שניתח ממצאים מ-1,654 טיפולי הפריה חוץ גופית שבוצעו בין ינואר 2012 ליולי 2015 בבית החולים ברזילי, שממצאיו מדווחים בנובמבר 2017 בכתב העת Gynecological Endocrinology, אמנם נשים עם משקל תקין נדרשות לתקופה קצרה יותר של טיפולי הפריה בהשוואה לנשים עם משקל עודף, אולם בניתוח סטטיסטי – לא נמצא כי מדד ההשמנה BMI משפיע באופן משמעותי על התוצאות בטיפולי הפריה. גם באיטליה, עבודה דומה שפורסמה בפברואר 2016 בכתב העת Nutrients מסכמת כי להשמנה אין השפעה על שיעורי ההצלחה להיכנס להיריון בטיפולי הפריה, אם כי לנשים עם משקל עודף היה סיכון גבוה יותר להפלות.

בארה"ב כבר דווח ביוני 2019 בעיתון הניו יורק טיימס על תופעה חדשה ומדאיגה של מרפאות פריון שמסרבות לטפל בנשים עם עודף משקל על רקע החשש לפגיעה בסיכויי הצלחת הטיפול. גם בישראל הועלה בעבר החשש בקרב יחידות הפריה כי פרסום מאגר גלוי לציבור על הצלחות בהריונות ביחידות להפריה חוץ גופית עשוי להוביל לתופעה דומה של סינון מטופלות שבהן קיים חשש לפגיעה בסיכויי ההצלחה, לרבות מטופלות עם משקל עודף.

כיצד השמנת יתר משפיעה על הסיכון לסיבוכים בהריון ועל העובר?

כל אישה הרה מעלה במשקלה, אולם השמנה חריגה בהריון מעלה את הסיכון לסיבוכים הן ליולדת עצמה והן להתפתחות העובר ואף מסכנת את התפתחותו התקינה לאחר הלידה. בין הסיכונים שנקשרו במחקרים להיריון אצל נשים עם השמנה נכללים:

הפלות: עלייה בסיכון להפלות, הפלות חוזרות ולידות של עובר מת. מחקר מבריטניה שפורסם ביולי 2004 בכתב העת Human Reproduction מדגים כי השמנה (כשמדד ההשמנה הוא בערך 30 יחידות ומעלה) מעלה ב-20% את הסיכון להפלה כבר בשלבים המוקדמים של ההיריון ומעלה פי 3.5 את הסיכון להפלות חוזרות.

סוכרת הריון: עלייה בסיכון לסוכרת היריונית. יש עבודות שמצאו קשר בין השמנה להתפתחות סוכרת היריונית ובאחרות קשר זה לא זוהה. קיימות ראיות ברורות יותר שקושרות בין השמנה ביטנית בתחילת ההיריון לסיכון מוגבר לסוכרת היריונית.

יתר לחץ דם ורעלת הריון: עלייה בסיכון ליתר לחץ דם היריוני, פגיעה בכליות ורעלת היריון זוהתה בעבודות שונות בקרב נשים הרות במשקל עודף. לפי מחקר אמריקאי שפורסם באוגוסט 2005 בכתב העת Annals of Epidemiology, הסיכון לרעלת היריון כפול אצל נשים עם משקל עודף וגבוה כמעט פי 3 בקרב נשים עם השמנה, בהשוואה לנשים הרות במשקל תקין.

עלייה בסיכון להפרעות לבביות.

עלייה בסיכון להפרעות שינה בהריון.

עלייה בסיכון לצורך בניתוח קיסרי דחוף. לפי מטה אנליזה של חוקרים מהמרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), שפורסמה בספטמבר 2007 בכתב העת Obesity Reviews, בהשוואה לנשים הרות במשקל תקין, הסיכויים לעבור ניתוח קיסרי גבוהים ב-46% בקרב נשים עם עודף משקל, פי 2.05 בקרב נשים עם השמנת יתר ופי 2.89 בקרב נשים עם השמנה חולנית.

בין הסיכונים להתפתחות העובר אצל נשים הרות עם השמנה נכללים:

עלייה בסיכון ללידת תינוק גדול מימדים (מקרוזומיה). מטה אנליזה של חוקרים מקנדה שפורסמה בדצמבר 2014 בכתב העת BioMed Research International מעלה כי השמנה בהיריון מעלה פי 2.17 את הסיכון ללידת תינוק במשקל 4 ק"ג ומעלה.

עלייה בסיכון למומים מולדים – וזאת על רקע קושי רב יותר לאבחון מוקדם של מומים בבדיקות אולטרה סאונד בהיריון.

עלייה בסיכון להפרעות בהתפתחות התינוק לאחר הלידה: מחקרי מעקב חדשים קושרים בין השמנה בהריון לבין הפרעות התפתחותיות והתנהגותיות של הילד בעתיד, מעבר לסיכון שיסבול אף הוא מהשמנה. לפי סקירה שפורסמה בשנת 2016 בכתב העת Annals of Nutrition and Metabolism, ילדים שנולדו לאימהות שעברו הריון במצב של השמנה היו בסיכון גבוה יותר לסבול בגיל 6 מיתר לחץ דם סיסטולי, תנגודת לאינסולין ורמות נמוכות של כולסטרול טוב (HDL) בדם. מטה אנליזה שפורסמה בפברואר 2015 בכתב העת International Journal of Epidemiology העלתה סיכון מוגבר לצפצופים בנשימה בקרב ילדים שנולדו לאימהות שעברו היריון עם השמנה. וניתוח של חוקרים מהמכון הלאומי האמריקאי להתפתחות הילד והאדם שפורסם בפברואר 2020 בכתב העת Journal of Pediatrics העלה כי השמנה בהיריון מעלה את הסיכון להתפתחות הפרעות קשב וריכוז אצל הילד בעתיד – עלייה של 14% בסיכון להפרעות קשב וריכוז לילדים שנולדו לאימהות עם עודף משקל בהיריון (BMI בגובה 25 עד 30 יחידות), בהשוואה לנשים הרות שמשקלן תקין, ועד עלייה 96% בסיכון לילדים לאימהות עם השמנה (BMI בגובה 30 ומעלה).

כדי להפחית את הסיכונים מומלצת ירידה במשקל לפני ההיריון ונדרש מעקב במהלך ההיריון 

כיצד השמנה משפיעה על פוריות הגבר?

כמו בקרב נשים, גם אצל גברים השמנה משפיעה במספר מסלולים אפשריים על ירידה בפוריות, אם כי הראיות בדבר קשר בין השמנה של הגבר לבעיות פוריות מצומצמות יותר.

פגיעה בפעילות ההורמונאלית

השמנה מובילה לשינויים הורמונאליים שמתבטאים אצל גברים בירידה בהפרשת הורמון הטסטוסטרון – ירידה אשר משפיעה מצדה על פגיעה בספירת הזרע ואיכות הזרע וכתוצאה מכך על פגיעה בפוריות.

כך, בעוד שנוזל זרע תקין בפליטה אמור להכיל מעל ל-60 מיליון תאי זרע למיליליטר נוזל, שמרביתם בעלי צורה ותנועתיות תקינים, הרי לגברים עם השמנה יש סיכון גבוה יותר ל'אוליגוספרמיה' – מיעוט תאי זרע המתבטא בפחות מ-15-10 מיליון תאי זרע למיליליטר נוזל זרע. כמו כן, תאי הזרע שמצויים בנוזל הזרע מאופיינים בתנועתיות מופחתת. כמו כן, מחקרים העלו כי נוזל הזרע של אנשים עם השמנה בסיכון להכיל יותר תאי זרע עם מטעם גנטי (די.אנ.איי) פגוע.

מחקרים רבים התייחסו לנושא. כך, למשל, מחקר אמריקאי מאוניברסיטת סטאנפורד שפורסם בדצמבר 2013 העלה כי מדד השמנה BMI גבוה וכן השמנה ביטנית באופן ספציפי – מגדילים את הסיכוי לפגיעה בספירת הזרע ובאיכות הזרע.

פגיעה בתפקוד המיני

השמנה עלולה לפגוע בתפקוד המיני של גברים, ובכך לפגוע ביכולת פליטת זרע לצורך השגת היריון בעת מגע מיני. לפי מחקרים, ל-79% מהגברים שמדווחים על הפרעות בתפקוד המיני יש עודף משקל או השמנת יתר, כאשר משקל עודף מעלה ב-50% את הסיכון להפרעה ביכולת הזקפה, והשמנה מעלה פי 3 את הסיכון להפרעה זו.

קיימים מספר מנגנונים שעשויים להסביר את הקשר בין השמנה לפגיעה בתפקוד המיני של הגבר, ומעבר להשפעת ההשמנה על ירידה בהפרשת הטסטוסטרון – שעשויה להוביל לקשיים בהשגה ובשמירה על זקפה, הרי שהשמנה קשורה לעלייה בסיכון להצטברות שומנים וכולסטרול בדם, עלייה בסיכון ליתר לחץ דם ועלייה בסיכון לסוכרת סוג 2 שמובילה בהמשך לפגיעה בכלי הדם – אשר כל אלה עשויים להוביל מצדם גם לפגיעה בתפקוד המיני של הגבר.

מקורן של הפרעות בתפקוד המיני אצל סוכרתיים קשורה בסיבוכים האופייניים למחלת הסוכרת - התפתחות סיבוכים בכלי הדם הקטנים – 'וסקולופתיה', שפוגעים ביכולת הזקפה של הפין וסיבוכים במערכת עצבים המובילים ל'נוירופתיה סוכרתית' ופוגעים גם במערכת העצבים האוטונומית ששולטת על איברי הגוף הפנימיים באופן שעלול להוביל לירידה בזרימת הדם, פגיעה בתפקוד שרירי איברי המין ופגיעה בתפקוד המיני.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון לסיבוכים?

הטיפול בעודף משקל בהיריון דורש ליווי של הגינקולוג המטפל ודיאטנית קלינית. ככלל, לפי עמדת ארגון FIGO, הארגון העולמי לגינקולוגיה ומיילדות, ירידה במשקל אינה מומלצת במהלך ההיריון, ומחקרים העלו כי אמנם הורדה במשקל העודף במהלך ההיריון מפחיתה מהסיכון ללידת תינוק גדול מימדים, אולם עשויה להעלות את הסיכון ללידה מוקדמת וללידת תינוקות במשקל לידה נמוך. מסיבה זו חשוב במיוחד לשים דגש על הורדת המשקל העודף לפני ההיריון.

על פי רוב, הטיפולים בעודף משקל והשמנה להורדה במשקל – בין אם באמצעות אימוץ אורח חיים בריא (תזונה בריאה והקפדה על פעילות גופנית סדירה), לצד טיפולים בתרופות להורדה במשקל וכן בניתוחים בריאטריים במקרים של השמנה חולנית ובאמצעים נוספים – לרוב יובילו לשיפור ביכולת הפוריות.

לפי עבודות, ירידה של 10% עד 15% במשקל מספיקה כדי להביא לשיפור בפוריות ובסיכויים להיכנס להיריון. לפי הנחיות קליניות של ארגון FIGO, יש להדריך כל אישה בגיל הפוריות בדבר הקשר בין עודף משקל והשמנה לבעיות פוריות ולהמליץ לכל אישה עם מדד השמנה BMI בגובה 30 יחידות ומעלה על התערבויות לירידה במשקל לפני ההיריון, וזאת כאמור מאחר מאחר ובמהלך ההיריון ירידה במשקל אינה מומלצת.

אורח חיים בריא

אורח חיים בריא מומלץ כטיפול בקו ראשון להורדה במשקל, ועשוי לתרום לשיפור ביכולת הפוריות הן בקרב גברים והן בקרב נשים. סקירת מחקרים מבריטניה שפורסמה בנובמבר 2017 בכתב העת Human Reproduction Update, מעלה כי אורח חיים בריא שכולל צמצום בצריכת הקלוריות, הפחתת מזונות עתירי שומנים ופחמימות פשוטות והקפדה על פעילות גופנית אירובית קבועה – מהווים את השילוב המוצלח ביותר לשיפור בסיכויים להרות בקרב נשים עם עודף משקל ובעיות פריון.

וגם אצל גברים, מחקר מארה"ב שפורסם בקיץ 2012 בכנס החברה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה מעלה כי אימוץ אורח חיים בריא תרם לירידה במשקל ולעלייה ברמות הטסטוסטרון – שהיו לה השפעות גם על שיפור יכולת הפוריות.

בספרות הרפואית מוצע לזוגות שמתקשים להרות לבצע התאמות תזונתיות ולאמץ תזונה בריאה, ובין השאר מדווח על יעילותה של "דיאטת הפוריות" - דיאטה שפותחה בארה"ב על סמך ממצאי "מחקר האחיות" – מחקר המעקב הנרחב שמבוצע באוניברסיטת הרווארד. דיאטת הפוריות עשירה בשומנים בלתי רוויים, חלבונים ממקור צמחי ומזונות המכילים ברזל, סיבים תזונתיים ופחמימות עם אינדקס גליקמי נמוך, וכן המעטה בצריכת חלבונים שמקורם במוצרים מן החי ובשומנים רוויים ושומן טראנס, והיא הוכחה בעבודות שונות כמועילה לשיפור בסיכויים להרות.

מחקר אמריקאי נוסף שבוצע באוניברסיטת ייל ופורסם ביוני 2012 בכתב העת Current Opinion in Obstetrics & Gynecology מעלה כי גם לתזונה המבוססת על הדיאטה הים תיכונית השפעה מיטיבה על יכולת הפריון של נשים – תזונה עשירה בירקות ופירות, שמנים ממקור צמחי כגון שמן זית, דגים וקטניות והיא משפרת ב-40% את הסיכויים להרות, בין השאר על רקע רמות גבוהות של ויטמין B6 וחומצה פולית (ויטמין B9) בדם.

תרופות להרזיה

באשר לטיפולים תרופתיים להרזיה, סקירת מחקרים מבריטניה שפורסמה בנובמבר 2017 בכתב העת Human Reproduction Update מעלה כי ניתן להשתמש גם בתרופות להרזיה לצורך הורדה במשקל לקראת היריון מתוכנן – לשפר את סיכויי הכניסה להיריון או את סיכויי ההצלחה של טיפולי הפריה חוץ גופית שנדרשים במידת הצורך. התרופות להרזיה אינן מאושרות לשימוש במהלך ההיריון.

ניתוחים בריאטריים

לאנשים עם השמנה חולנית הנזקקים לניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה כדי לרדת במשקל, סקירת מחקרים של חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי הדסה, שפורסמה בפברואר 2019 בכתב העת הרשמי של החברה האמריקאית לניתוחים בריאטריים – מעלה כי ניתוח בריאטרי לנשים עם השמנה חולנית מפחית את הסיכון לסיבוכי פיריון וכן לסיבוכים בהיריון ובלידה, לרבות סוכרת היריונית, רעלת היריון ולידת תינוקות במשקל גדול (מקרוזומיה). עם זאת, לפי הסקירה, יש להתייחס לכך שניתוח בריאטרי מעלה את הסיכוי לחוסרים ברכיבים תזונתיים חיוניים, באופן שעשוי להוביל להתפתחות סיבוכים אצל הנשים, כגון אנמיה, עיוורון לילה וזיהומים בדרכי השתן.

לפי סקירה נוספת של חוקרים ישראלים שפורסמה בפברואר 2013 בכתב העת Current Diabetes Reports, כשקיימת הקפדה על תזונה נכונה לאחר הניתוח – הסיכון לסיבוכי השמנה יורד משמעותית, לרבות הסיכון להתפתחות בעיות בפוריות. אולם גם בסקירה זו מדווח כי תינוקות לנשים שעברו ניתוחי קיצור קיבה עשויים להיוולד במשקל גוף קטן. כמו כן, ישנן עבודות שמתריעות כי תינוקות לנשים שעברו ניתוחים בריאטריים בסיכון להיוולד עם חסרים תזונתיים.

לפי עמדת ארגוןFIGO  - לנשים שעברו ניתוח בריאטרי נדרשת המתנה של 18-12 חודשים לפחות לפני כניסה להיריון, כדי לתת למשקל הגוף להתייצב, ומומלץ גם להיוועץ עם דיאטנית בנושא בטרם כניסה להיריון.

טיפול בשחלות פוליציסטיות

במצבים של התפתחות שחלות פוליציסטיות יוצע לרוב טיפול בתרופות הורמונאליות להסדרת המחזור החודשי להפחתת הסיכון לסרטן ברירית הרחם, ובמקרים של קשיים בכניסה להיריון יוצעו טיפולים בתרופות להשראת הביוץ ולעתים נדרשים גם טיפולי הזרעה.

טיפול לגברים

במסגרת הטיפול בהפרעות בפוריות של הגבר על רקע השמנה, מעבר לירידה במשקל, נדרש לעתים טיפול בהורמון הטסטוסטרון שהוכח כמשפר את המאזן ההורמונאלי ובמקרים מסוימים מסייע לטיפול בהפרעות בזקפה.

איזו עלייה במשקל בהריון נחשבת תקינה?

ההגדרות של השמנה בהיריון מותאמות אישית לכל אישה בהתאם לגיל ולמצב רפואי ולמדד ההשמנה BMI כפי שנמדד לפני ההיריון.

יש לבצע מעקב אחר העלייה במשקל בהיריון כדי לזהות מצבים של עודף משקל בהיריון. ככלל, לרוב בהיריון בודד מומלץ על עלייה של 9-5 ק"ג במשקל ובהיריון מרובה עוברים מומלץ על עלייה של 19-11 ק"ג במשקל.

לנשים שנכנסות להיריון במצב של השמנת יתר, מחקרים ממליצים במהלך ההיריון על עלייה של 12-8 ק"ג במקרה של השמנה (כשמדד ההשמנה BMI בין 30 ל-35 יחידות), עלייה של 8-2 ק"ג במקרה של השמנה חולנית (כשמדד ההשמנה בין 35 ל-40 יחידות) ועל עלייה של פחות מ-4 ק"ג במקרה של השמנה חולנית קשה (מדד ההשמנה מעל ל-40 יחידות).

איזה מעקב נדרש אחר נשים הרות במשקל עודף?

המעקב אחר נשים הרות עם עודף משקל עשוי לכלול:

בדיקה מוקדמת לאבחון סוכרת הריונית: בעוד שלכלל הנשים מומלץ לעבור בדיקה לאבחון סוכרת הריונית בשבועות 28-24 להיריון, לנשים עם השמנה מומלץ על ידי ארגון FIGO על ביצוע בדיקת סוכר בצום ובדיקת העמסת סוכר כבר בשליש הראשון להיריון, ובמידה והבדיקה תקינה – יומלץ לבצע שוב העמסת סוכר במועד המקובל (שבועות 28-24 להיריון, כאמור).

מעקב לאיתור סיבוכי הריון: לנשים הרות עם השמנה נדרש מעקב קפדני יותר לאיתור סיבוכי היריון כגון רעלת היריון.

מדידה נכונה של לחץ הדם: לנשים עם השמנה יש למדוד לחץ דם באמצעות מכשירים המותאמים למדידה של אנשים עם משקל עודף הכוללים שרוולית בגודל מתאים.

טיפול מונע באספירין: לפי עמדת ארגון FIGO – לנשים עם יותר מגורם סיכון אחד לסיבוכים בהיריון (גורמי הסיכון הם מדד השמנה BMI בגובה 35 יחידות ומעלה המעיד על השמנה חולנית, נשים הרות בגיל 40 ומעלה, היסטוריה משפחתית של רעלת הריון ו/או הריון מרובה עוברים) מומלץ ליטול 150 מ"ג אספירין ביום מהשבוע ה-12 להיריון ועד ללידה, להפחתת הסיכון לסיבוכים.

בדיקת שינה לאבחון דום נשימה בשינה: לנשים הרות עם השמנה יומלץ לעתים על בדיקת שינה לאבחון תסמונת דום נשימה בשינה, אם כי אין המלצה מפורשת בנושא, וזאת מאחר ותסמונת זו במידה ואינה מטופלת בהיריון – מעלה את הסיכון לסיבוכים מיילדותיים שונים כגון רעלת היריון.

בריאות הנפש: לפי עמדת ארגון FIGO – נשים הרות עם מדד השמנה BMI בגובה 30 יחידות ומעלה נמצאות בסיכון לפתח מצוקה נפשית, ועל הרופא לבצע מעקב לאיתור בעיות נפשיות במהלך ההיריון כמו דיכאון וחרדה ולהפנותן לטיפול הולם.

הערכת גדילה: לפי עמדת ארגון FIGO – לנשים עם השמנה חולנית (מדד ההשמנה בגובה 35 יחידות ומעלה) יש סיכוי גבוה יותר לטעויות בבדיקות להערכת הגדילה של העובר (SFH) ויש להפנותן לבדיקות הערכה קפדניות יותר.

*פרופ' משה הוד הוא המנהל רפואי של מרפאת "מור לאישה" ויו"ר הוועדה לסיבוכי היריון באיגוד העולמי לגינקולוגיה ומיילדות (FIGO)

עדכון אחרון: אוגוסט 2020